קופות חולים
מקור ברוך - כירורגיה פלסטית וכירורגיה ילדים
שטראוס - עור
מקור ברוך - מרפאת כלי דם
רב שפע - התפתחות הילד
רב שפע - מכון פיזיותרפיה
מעלות דפנה - משפחה ופסיכיאטריה
מקור ברוך - פלסטיקה
מקור ברוך - טראומטולוגיה
מקור ברוך - אורולוגיה
מקור ברוך - מרכז מקצועי
מצאו אותנו בפייסבוק:
לאחר שסקרתי בקצרה את תחום טיפולי יישור השיניים לילדים ולנוער, אתייחס הפעם למטופלים בוגרים.
אנו נוהגים להגדיר מטופל כבוגר על פי גילו הכרונולוגי, כלומר מטופל מעל גיל 18 מוגדר כבוגר. הגיל למעשה משקף את סיום שלב הגדילה של שלד האדם.
אך, השוני בין מטופל בוגר לילד או מתבגר בא ליידי ביטוי בתחומים נוספים:
א. הבדלים ביולוגיים: תנועת שיניים איטית יותר, נטיה לפתח דלקות חניכיים, מצב בריאות כללית.
ב. שיניים בוגרות, לעיתים חסר שיניים, המצאות כתרים ואף שתלים דנטליים.
ג. בגרות נפשית: אחריות אישית ומודעות גבוהה מחד, ודרישות אסתטיות גבוהות מאידך.
הטיפול האורתודונטי במטופלים בוגרים ברוב המקרים, מורכב יותר בהשוואה לטיפול בילדים ומתבגרים. להצלחת הטיפול המורכב, נדרשים ידע רחב, הבנה בתחומי רפואת השיניים השונים ועבודה עם צוות מומחים מדיסיפלינות שונות.
בשורה התחתונה חשוב להבהיר שניתן לבצע בהצלחה טיפולי יישור שיניים בכל גיל!
בטיפ הבא אתייחס למיכשור המתאים לטיפול במטופלים בוגרים
אם אהבתם ותהיו מעוניינים לקבל גם את הפוסט הבא, אנא עשו לייק לעמוד ושתפו עם חבריכם.
תודה
ד"ר יוסף גפני
מומחה באורתודונטה - יישור שיניים ולסתות
*המידע מוגש כשירות לציבור ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי.
שפיכה מוקדמת (או "שפיכה מהירה") היא הבעיה המינית הנפוצה ביותר בקרב גברים, יותר מבעיות זקפה, חרדת ביצוע, חשק מיני ועוד. 70% מהגברים סבלו או יסבלו מבעיות של שפיכה מוקדמת. שפיכה מוקדמת היא גם בעיה שקשה להגדיר, מפני שאין פרק זמן מינימלי שלאחריו "מותר" לשפוך.
שפיכה מוקדמת מוגדרת בתור שפיכה שמתקיימת לפני שאחד מבני הזוג, או שניהם, מעוניין בה. כלומר, לא משנה כמה זמן החזקת מעמד, אם בת הזוג הייתה רוצה שתמשיך עוד - אתה סובל משפיכה מוקדמת.
זאת הגדרה שנובעת משילוב של שתי מוסכמות מקובלות בחברה שלנו. הראשונה היא שההנאה של שני בני הזוג ובמיוחד של האישה היא חשובה, ושזה תפקידו של הגבר לשלוט על גופו ולספק לאישה את ההנאה שלה. כיום, מבחינת גברים רבים, אם הם גומרים מהר משמעות הדבר היא שהם גוזלים מהאישה את ההזדמנות שלה ליהנות.
המוסכמה החברתית השנייה שתורמת לבעיה היא שהנאה מינית של שני בני הזוג מושגת בחדירה. כלומר, אם התבצעה חדירה ובת הזוג לא הגיעה לאורגזמה סימן שמשהו לא בסדר. מוסכמה זו היא שגויה מיסודה, שכן רק 20% מהנשים מגיעות לאורגזמה נרתיקית בלבד במהלך החדירה. אחוז מסוים של הנשים מגיע לאורגזמה משולבת מהחדירה ומגירוי של הדגדגן יחד, וחלק ניכר של הנשים לא מגיע לשום צורה של אורגזמה בחדירה כלל.
אם כן, עד כמה שחשוב ללמוד לשלוט על הזקפה ולא לשפוך לפני שמעוניינים בכך?
מצד אחד חשוב להבין שאפשר לנתק את הקשר בין חדירה להנאה של האישה ולפתח ציפיות ריאליות. מנגד, חשוב שגברים ידעו שיש טיפול קל, פשוט ויעיל לשפיכה מוקדמת ושהם לא צריכים להתבייש או לסבול. עליהם לפנות לרופא סקסולוג ולפתור את הבעיה אחת ולתמיד. עם זאת, חשוב עוד יותר שגברים יידעו כיצד לספק לבת הזוג שלהם הנאה מינית בלי קשר לחדירה, באמצעות הפה, האצבעות או שימוש באביזרי מין.
לגברים אשר סובלים משפיכה מוקדמת אני מציע לשפוך פעם אחת בכוונה במהלך המשחק המקדים ואז להשקיע את זמן ההתאוששות שלהם בהענקת הנאה לבת הזוג. לאחר מכן אפשר לנסות לבצע חדירה, כאשר זמן ההגעה של הגבר לשפיכה חוזרת מתארך בעוד שזמן ההגעה של אישה לאורגזמה חוזרת דווקא מתקצר. אם לאחר החדירה בת הזוג עדיין אינה מסופקת אפשר וצריך להמשיך באמצעים אחרים. כמובן אם ההתנהלות הזו אינה נעימה לאחד מבני הזוג או מביאה למתח ביחסים, כדאי ביותר לפנות לטיפול.
על כל מטופל לוודא שהנחיות הרופא והוראותיו אכן הובנו כהלכה. לשם כך אין להסס לשאול כל שאלה הנראית רלוונטית ולהעלות כל חשש סביר. אין להתבייש לבקש מן הרופא לחזור על דבריו בקול רם יותר או בשפה ברורה יותר בכל מצב שבו יש חשש לאי-הבנה כלשהי. כדאי לרשום את הדברים אם יש חשש שיישכחו, ולוודא שהרופא מאשר כי אכן הם הובנו כראוי. כמו כן, אין להסס לטלפן למרפאה בכל עת אם נשכח פרט זה או אחר או אם עולה ספק בעניין כלשהו הטעון הבהרה.
דמנציה מלווה לא פעם בבעיות התנהגות, ואף בבעיות חמורות. הדבר החשוב ביותר הוא לא להישאר עם הבעיה לבד בקרב המשפחה אלא לפנות לרופא שיוכל לאבחן את הסיבות ולהמליץ על כיוון טיפולי. הטיפול עצמו יכול לערב גורמים שונים כמו יצירת סביבה בטוחה לקשיש, אימון קוגניטיבי, תרופות, שימוש בשפה מתאימה שהקשיש מבין, חיזוק בטחונו העצמי, שיפור הרווחה הפנימית שלו, ועוד. מעבר לכך ישנן התערבויות נוספות, אך כאמור הדבר החשוב ביותר הוא לא להחביא את הקשיים ולהישאר איתם לבד. אנשי המקצוע יכולים לעזור.
התשובה היא: לרוב לא.
האבחנה של הפרעת קשב וריכוז מתבצעת ע"י נוירולוג ילדים, פסיכיאטר או רופא ילדים בעל הכשרה מתאימה. על מנת להגיע לקביעה כי הילד לוקה בהפרעת קשב עליו למלא את הקריטריונים כפי שנקבעו בספר הפסיכיאטריה- DSM-V. האבחון המתבצע בחדר הרופא כולל תשאול מלא, בדיקה גופנית ונוירולוגית וכן קבלת שאלונים מההורים ומהמורה. תהליך זה נועד בין היתר על מנת להעריך את תפקודו של הילד ולשלול גורמים אחרים היכולים לגרום לקשיים בתפקודו, כמו חשד ללקות למידה, מצבים רגשיים- התנהגותיים, בעיות ראיה ושמיעה ומצבים רפואיים אחרים (לדוגמא תת פעילות של בלוטת התריס או אנמיה).
איגוד רופאי הילדים קבע כי המבחנים הממוחשבים יכולים להוות כלי עזר בתהליך אך הם אינם אחראיים לאבחון וההפניה אליהם תיעשה במידת הצורך .
כל האמור באתר הינו הסברים כלליים שאינם מחליפים יעוץ מקצועי ורפואי. אנא גשו להתייעץ עם מומחה בכל עניין ספציפי.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית