ידוע שמתח הוא אחד הגורמים הראשיים להתפרצות פסוריאזיס ולהחמרתה. לכן חשוב לשלב בשגרה פעילויות המפיגות מתח. כל אחד תופס את שלוותו באופן אחר ולכן מומלץ שתנסו דברים שונים, כמו אמבט מרגיע עם תכשירי לחות, טיול בטבע, אימון יוגה קבוע, מדיטציה או הקשבה למוזיקה שאתם אוהבים. חשוב ללמוד להרפות ולשחרר את המתח בסוף כל יום, כדי למנוע ממנו להצטבר ולעודד את התפרצות הפסוריאזיס.
עוד על המחלה ניתן לקרוא באתר של דודי פרלה >>
כלי דם באזור פי הטבעת עלולים לתפוח וליצור פקעיות הנקראות טחורים, בין אם מדובר בטחורים פנימיים בחלק הפנימי של פי הטבעת, או טחורים חיצוניים הנמצאים בפתח שלו ונראים לעין. מדובר בתופעה בעל תסמינים שונים כגון גירודים, כאבים, אי נוחות, ישיבה ממושכת בשירותים, דימומים ועוד. מכיוון שהתסמינים ומידת החומרה משתנים בין חולים, גם הטיפול אינו זהה. כך לדוגמא, בטחורים חיצוניים משתמשים בין היתר בנרות, משחות ועוד תכשירים המקלים על התסמינים, ולעיתים מבצעים כריתה של הטחורים. לעומת זאת, בטחורים פנימיים מתווספות פעולות כמו קשירת הטחורים עם גומיות לעצירה של דימומים, סקלרוזציה, חתימה של כלי הדם עם לייזר, ולעיתים תידרש כריתה של הטחורים. בכל המקרים המצוינים לעיל, ישנו נדבך חשוב לטיפול שהוא שתייה מרובה וצריכת תוספי סיבים תזונתיים לריכוך היציאות.
להורים המתלבטים לגבי ברית מילה עם מוהל שמשתמש במגן קלאמפ, חשוב לקרוא את השורות הבאות. מדובר במגן שאינו מאושר על ידי ה- FDA, אינו מקובל על גדולי ישראל, מסב כאב רב לתינוק ועלול לגרום לסיבוכים בריאותיים. לכאורה, בריתות עם המגן הן "נפלאות" כי התינוק לא בוכה ולא יורד דם. למעשה, לפני הברית המוהל מזריק זריקת הרדמה לבסיס האיבר ומרכיב את המגן (פעולות כואבות מאוד), אך הוא עושה זאת בחדרי חדרים מבלי שהקהל רואה. לאחר מכן, בעת הברית מבוצע החיתוך בעור המת וזה באמת נראה נפלא: אין דם (מנוגד להלכה) והתינוק לא בוכה. ואולם, חשוב להבין שמדובר באחיזת עיניים על גבול ההונאה, כי את הכאב לתינוק למעשה הגדילו ולא הקטינו - רק שהדבר נעשה בחדר הצדדי. אין בגישה זו משום התחשבות בתינוק או בדרישות ההלכה. לעומת זאת, מוהל זריז ומומחה שמבצע בריתות כפי עושים באופן מקובל במסורת ישראל, עושה זאת במינימום כאבים ובאופן מהיר הרבה יותר מברית עם קלאמפ.
שיעול שאינו חלק מהתקררות / שפעת, ונמשך מספר חודשים, יתכן ונגרם מסינוסיטיס כרונית ויתכן ונגרם מרפלוקס, גם אם אין צרבות.
ישנם שני סוגים מרכזיים לטיפול בחרדה המבוססים על שיחות. הראשון הוא הטיפול הדינמי הבוחן לעומק חוויות של יחסים ורגש, והשני הוא טיפול CBT הנקרא גם קוגניטיבי-התנהגותי. מבחינת מדד היעילות של תוצאה לעומת מספר הטיפולים, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותית הינו יעיל יותר לריפוי מצבים של חרדה. ב- CBT אנו מתמקדים במרכיבים רגשיים וחשיבתיים. אנו מזהים ומבררים את ההרגשות שמקדימות להתקפי חרדה, פועלים להעלאת הביטחון העצמי לשהות ופעולה במצבים מעוררי חרדה, ומאפשרים הופעה של זיכרונות של חוויות ראשוניות העומדות מאחורי החרדה. אנו מאפשרים דיבור על ההרגשות האלו ומביאים תפיסות ורעיונות שעוזרים בהתמודדות, עם היעלמות וריפוי של הופעות החרדה. עוד מרכיב של הטיפול הינו חשיפה של המטופל באופן הדרגתי למצבים מעוררי חרדה, תוך פיתוח היכולת להתמודד עימם.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית