חיפוש קופות חולים - אינדקס מרפאות

את המוח שלנו ניתן לחלק לשני מרכזים. הראשון הוא המוח האחורי או המוח השורד שיודע לזהות במהירות סכנות ולהפעיל את מערכות החירום. הוא משווה את הנעשה לדפוסים מהעבר ופועל באופן אוטומטי. הבעיה היא שהמוח הזה לא פעם פועל כשהוא רק מדמיין שיש סכנה לפי הזיכרונות, ולא לאור הבנה של המציאות ולא מתוך בחירה. כך אנשים מגיעים במהירות למצבים של כעס, אלימות, מתחים, חרדות וכן הלאה, מגיבים שוב ושוב לפי דפוסים קבועים ונופלים לאותם בורות רגשיים והתנהגותיים. לכן, חשוב לעשות עבודה כמו זו הנעשית בשיטת "מוח אחד", שמעבירה יותר ויותר את הפיקוד אל המרכז השני - המוח הקדמי. זהו החלק שאחראי לכל יכולותינו המבדילות אותנו מהחיות, כמו היגיון, קריאה, שפה, הסקת מסקנות ועוד. כל עוד תצליחו לעבוד מהמוח הקדמי תוכלו למצוא פתרונות יצירתיים וגם להוריד אותם אל הקרקע, במקום להגיב באותם דפוסים בלתי רצויים שבשליטת המוח האחורי.

במקרה של דלקת קרום לב נגיפית או דלקת ללא סיבה מוגדרת, הטיפול מתמקד בסיבוכים ובנוגדי דלקות, בדרך כלל תכשירים לא סטרואידלים כמו איבופן, נקסין ואספירין. אם אין אפשרות להשתמש בתכשירים כגון אלו, למשל אם קיימת הפרעה לתפקוד הכליות, ייעשה שימוש בתכשירים סטרואידים. כמו כן, תרופת קולכיצין יכולה לסייע בתחומים שונים ולהקטין משמעותית את הסיכון לחזרות. אם מדובר במקרה קל יותר של דלקת קרום הלב המחלה עשויה לעבור בלי קבלת טיפול ספציפי, בדרך כלל בתוך מספר ימים עד שבוע, אם כי יש מקרים הנמשכים לתקופות ארוכות יותר.

כיום ממליצים הרופאים להתייחס אל שלושת החודשים שלפני הכניסה להריון בתור חודשי הכנה, במהלכם ניתן לאתר מצבים וגורמי סיכון העלולים להשפיע על בריאותו של העובר העתידי. לדוגמא, בנשים הסובלות מסוכרת לא מאוזנת עלולים העוברים לסבול משורה ארוכה של מומים, אותם ניתן למנוע על ידי איזון המחלה. בנוסף, אם האישה חולה במחלה כרונית שבגינה היא נוטלת תרופות, בודקים האם הן ידועות כגורם סיכון לפגיעה במערכות העובר. במידה שכן, בודקים את נחיצות התרופה ומנסים לאתר מומים בשלב מוקדם ככל האפשר של ההריון. כמו כן, הרופאים מעודדים את כל הנשים בחודשים האלו להתחיל לקחת חומצה פולית, מה שמקטין באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות מומים מולדים בעוברים. בנוסף, נסדקים גורמים סביבתיים כמו חשיפה לקרינה מייננת או גזים במקום העבודה, ומנסים לצמצם את החשיפה ככל האפשר.

כל מצב של שן חסרה יוצר עומס רב מדי - ומיותר לחלוטין - על כל שאר השיניים. זאת, גם כאשר שאר השיניים בריאות לגמרי. לחץ-יתר יכול לגרום לנזקים (שברים, סדקים ורגישות לחום או לקור) שתיקונם עלול להצריך טיפול שורש. לפיכך, בכל מקרה של אובדן שן יש לפנות בהקדם אל רופא השיניים כדי לבדוק את אפשרויות ההשתלה השונות (שתל דנטלי ארוך רגיל או שתל דנטלי קצר) ולוודא שהעומס על השיניים יהיה שוויוני הודות לשתל הדנטלי והליך השיקום שלאחריו.