ד"ר אסף בר אל, מומחה בכירורגיה אורולוגית, אורולוג בכיר במכון לסקר רפואי במרכז הרפואי שיבא, תל השומר ובקופות חולים מכבי ולאומית מסביר כיצד מתבצעת בדיקת הציסטוסקופיה? אילו בעיות היא מסייעת לגלות ומהי מטרתה? מה כוללת הבדיקה? כיצד יש להתכונן אליה ואילו בעיות היא עשויה לעורר?
כאמור, בדיקת הציסטוסקופיה מאפשרת לאבחן ולגלות מגוון בעיות במערכת השתן ובמערכת הרבייה הגברית, החופפת למערכת השתן. הסיבה העיקרית בגינה מבוצעת הבדיקה הינה דימום גלוי או סמוי במערכת השתן. הבדיקה עוזרת באיתור או שלילת המצאות תהליכים בדופן השלפוחית ממש בדומה לבדיקת הקולונוסקופיה שנעשית במעי. תחת בדיקה זו ניתן לזהות אבנים בשלפוחית השתן, כמו כן, בירור הסיבות לצריבה בדרכי השתן או דלקות חוזרות ונשנות, חסימה של צוואר השלפוחית ועוד. כאמור, הבדיקה מאוד שכיחה ועוזרת בקבלת תשובה חד משמעית של סיבת הבעיה מסייע לרבים להבין מול מה הם מתמודדים, ולרופאים להתאים טיפול הולם. בנוסף, משמשת בדיקת ציסטוסקופיה למעקב אחר מטופלים אשר אובחנו עם תהליכים גידוליים בדופן השלפוחית.
בדיקה זו עשויה בהחלט להתגלות כמצילת חיים, ובמקרים רבים מאפשרת להפחית משמעותית את הסבל אותו חווים המטופלים.
בדיקת ציסטוסקופיה כוללת החדרה של מצלמה בעלת סיב אופטי הקרוי ציסטוסקופ – מכשיר רפואי דק וגמיש אשר מוכנס דרך פתח השופכה לתוך השלפוחית. זה נשמע כואב או לא כל כך נעים, אך כיום מבוצע הליך זה תוך כדי אלחוש מקומי של האזור, כך שהנבדקים אינם חווים כאב במהלך הבדיקה. בעזרת הציסטוסקופ האורולוג בוחן את מערכת השתן ובאפשרותו לתעד את הממצאים. במהלך הבדיקה מוחדרים מים לתוך השלפוחית כך שרצוי להתרוקן טרם התחלת הפעולה.
הפעולה מתבצעת בתנאים סטרילים ומתחילה כאשר המטופל שוכב על הגב ורגליו מורמות. מבוצע חיטוי מקומי וכיסוי סטרילי של האזור. בהמשך מוחדר ג'ל אשר מאלחש את פתח השופכה ועוזר בסיכוך כניסת המכשיר לתוך מערכת השתן. אורך הבדיקה הוא מספר דקות בודדות במהלכה האורולוג סוקר את צינורית השופכה, אזור הערמונית, צוואר שלפוחית השתן, דפנות השלפוחית כולל פתח השופכנים (הצינוריות המעבירות שתן מהכליות לתוך השלפוחית).
הבדיקה במרבית המקרים הינה אבחנתית בלבד אך לעיתים (במידה ומבוצע הרדמה) קיימת אפשרות לבצע טיפולים שונים כגון לקיחת ביופסיה (דגימה של רקמה חשודה לצורך הערכה היסטולוגית), כמו גם צריבה של אזורים מדממים במידת הצורך.
במקרים מסוימים ניתן להשתמש גם בציסטוסקופ קשיח בעזרתו ניתן להשלים פעולות כירורגיות שונות. בפעולות אלו יחליט האורולוג המומחה האם לבצע את ההליך תחת הרדמה כללית או בטשטוש בלבד.
אופי ההכנה לבדיקת הציסטוסקופיה נקבע על פי סוג ההרדמה/אלחוש בהם מתבצע ההליך. כאשר מדובר בהרדמה מקומית בלבד, יש צורך בהבאת תרבית שתן (תקינה) מהחודש האחרון ואין צורך בצום או הכנה כלשהי. כאמור, מומלץ ביותר לרוקן את השלפוחית טרם התחלת הבדיקה.
כאשר מדובר בבדיקה המבוצעת בהרדמה כללית או בטשטוש נדרשים המטופלים להגיע לאחר שצמו במשך שש שעות, ובנוסף לתרבית שתן יש להגיע עם אק"ג, צילום חזה, ובדיקות דם עדכניות. במקרים בהם תתכן ביופסיה קרוב לוודאי שתצטרך להפסיק זמנית את השימוש בתרופות מדללות דם, במידה ואלו נלקחות. בכל מקרה, כמובן שכל הפסקה של תרופות או כל הליך ההכנה לבדיקה בכלל ייקבעו על ידי הרופא המומחה המבצע את הבדיקה, ובהתאם לנתונים האישיים הייחודיים עבור כל מטופל ומטופלת.
חשוב להכיר גם את תופעות הלוואי שעלולות להתרחש כתוצאה מבדיקת ציסטוסקופיה, כמו גם סיכונים וסיבוכים אפשריים שונים. קודם כל, חשוב להדגיש כי בתחום האורולוגיה, ציסטוסקופיה נחשבת כבדיקה בטוחה ביותר, אשר הסיבוכים והסיכונים הנובעים ממנה אינם נפוצים כלל וניתן להימנע מהם לחלוטין באמצעות פנייה לאורולוג המנוסה בביצוע בדיקה זו אשר מקפיד על מעקב והמשך טיפול לאחריה.
מאחר ומדובר בבדיקה פולשנית עשוי להיווצר זיהום בדרכי השתן או דימום קל, אך ביצוע תקני ומקצועי של הציסטוסקופיה תוך הקפדה על כל כללי ההיגיינה הרלבנטיים מפחיתה משמעותית את הסיכויים לכך.
בסיום הבדיקה קרוב לוודאי שתחוש/י צריבה במתן שתן אשר לרוב חולפת עד כיממה. מומלץ להקפיד על שתיה מרובה על מנת שהצריבה תשתפר כמה שיותר מוקדם. במידה ויש צריבה משמעותית, דימום חריג או עלית חום מומלץ לפנות לאורולוג המטפל בהקדם.