אנא שימו לב כי כל תשובה שתקבלו אינה מהווה יעוץ ספציפי, אין להסתמך עליה והיא אינה מחליפה יעוץ מקצועי-רפואי. עליכם להסתמך אך ורק על ייעוץ רפואי ספציפי.
אורולוגיה
+
לא קיימים תתי-מדור למדור אב זה.
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור אורולוגיה
טיפול באבנים בדרכי השתן
מרכז רפואי העמק | תאריך:14:15 15/11/2017
אבנים בדרכי השתן הן תופעה נפוצה מאוד, הנוצרת בכליות בשל התגבשות גבישי מלחים המצויים בריכוז גבוה בשתן. המחלה מופיעה אצל כ- 3 מתוך 100 אנשים ואילו השכיחות אצל גברים היא עשרה עד חמישה עשר אחוז. מומחים מבית החולים העמק שבעפולה מביאים בפניכם מידע אודות המחלה, תסמיניה ודרכי הטיפול האפשריות.
מערכת השתן
תסמינים של המחלה
ישנם אנשים שבכלל אינם מודעים להימצאות אבנים בגופם, ולעומתם יש חולים הסובלים מכאבים עזים עקב מעבר של אבנים זעירות במערכת השתן. תסמינים נוספים הם זיהומים חוזרים שיכולים אפילו לסכן חיים וכן פגיעה בתפקוד הכליה עד כדי אובדן כליה.
כמה מילים על הטיפול
מומחים מבית חולים העמק שבעפולה מציינים, שבדרך כלל אבנים קטנות מארבעה מילימטרים נפלטות בשתן מעצמן, כאשר מעבר האבן לעיתים כרוך בכאב. לעומת זאת, אבנים יותר גדולות נתקעות בדרכי השתן ומובילות לחסימה בניקוז השתן, לכאבים חזקים, לזיהומים ואפילו לפגיעה קשה בתפקוד הכליה. אלו מקרים המחייבים טיפול רפואי דחוף.
עד לשנות השמונים היה כרוך הטיפול באבנים בדרכי השתן בסבל רב ובניתוחים גדולים. ואולם, הטכנולוגיה המתקדמת של ימינו מאפשרת טיפולים זעיר פולשניים כגון ריסוק אבנים בגוף ומחוצה לו באמצעות ניתוח אנדוסקופ כפי שנעשה בבית חולים העמק.
טיפול ללא ניתוח
את רוב אבנים אפשר לסלק כיום בלי ניתוח או פעולה חודרנית. מדובר בטיפול שמתאים לילדים, נשים (כולל נשים בהריון) וגברים עם אבנים קטנות משני סנטימטרים, ללא תלות במיקומה של האבן בכליה או בשופכן. את האבנים אפשר לרסק בעזרת גלי הדף ועל פי רוב הפירורים נפלטים מאוחר יותר דרך השתן בלי התערבות נוספת.
ומה עם אבנים גדולות?
אם קיימות אבנים יותר גדולות או שישנה חסימה במערכת השתן המונעת פינוי של הפירורים, אפשר להשתמש בשיטות אחרות לטיפול. מדובר בשיטות אנדוסקופיות שבהן מחדירים מכשיר אופטי אל השופכן או אל הכליה ובאמצעותו מרסקים את האבנים עם אולטרסאונד או לייזר תוך שאיבה של הפירורים.
חזרה של האבנים
אצל חלק מהחולים שמגיעים אל המרכז הרפואי העמק קיימת תופעה של אבנים חוזרות, לרוב בגלל מחלות גנטיות, מחלות מטבוליות או פגם אנטומי במערכת השתן. במצבים אלו יש לבחון את הסיבה להיווצרות תכופה של האבנים ולאור התוצאות להתחיל עם טיפול תרופתי למניעת היווצרותן. יש לציין כי חולה שעבר טיפול באבנים בדרכי השתן מחויב למעקב במרפאת אבנים, כאשר הצוות ימליץ לו על דרכים למניעת היווצרות אבנים חדשות. כמו כן, אם נוצרות אבנים חדשות למרות הטיפול, הן מאותרות מוקדם ככל הניתן על מנת להקטין את הנזק אפשרי ואת מורכבות הטיפול הנדרש.
ריסוק אבנים חוץ גופי
מדובר בטיפול לא פולשני שנערך בבית החולים, בו מרסקים את האבנים בעזרת גלי הדף. הוא נעשה תחת הרדמה כללית או טשטוש ופחות מתאים לאבנים שמורכבות מציסטין, לחולים שמנים ולאבנים שנמצאות זמן רב בשופכן. אם מדובר בריסוק של אבנים גדולות בקוטר של אחד וחצי עד שני סנטימטרים, הפירורים הרבים שעוברים במערכת השתן עלולים לגרום לסבל רב ולחסימת הכליה. על כן, במצבים אלו מכניסים סטנט שמנקז את הכליה אל שלפוחית השתן ומונע את הסיבוכים.
יש לציין כי שיעור ההצלחה של ריסוק אבנים חוץ גופי הוא כ 70 עד 90 אחוז, כתלות בגודל האבן, הרכבה ומיקומה. מדובר בהליך בעל שיעור סיבוכים נמוך הכולל דמם סביב הכליה או בשתן, זיהומים והתפתחות יתר לחץ דם. לפניכם מספר הנחיות שמסרו מומחים מהמרכז הרפואי העמק:
לפני ההליך יש לבצע בדיקות דם, צילומים להדגמת האבן ותרבית שתן.
לפני הפעולה החולה נבדק על ידי אורולוג באשפוז יום
החולה נבדק גם על ידי רופא מרדים שמסביר לו על ההרדמה.
אם נדרשת התערבות אנדוסקופית כמו למשל צנתור לשופכן או הכנסת סטנט לשופכן, הפעולה תבוצע אחרי ההרדמה ולפני הריסוק.
הריסוק עצמו נמשך 45 עד 50 דקות שבמהלכן לא אמורים להיות כאבים.
אחרי הריסוק עובר החולה להתאוששות ולהשגחה קצרה, ולאחר מכן נשאר באשפוז יום. בזמן זה יחלפו השפעות הרדמה.
אחרי הריסוק עשויים להופיע מעט שתן דמי, צריבה במתן שתן וכאבים קלים למשך 24 שעות. ניתן לטפל בתופעות אלו על ידי תרופות, כאשר הצוות משגיח על הופעה של כל ממצא חריג ומטפל ובהתאם.
אם הוכנס סטנט החולה עשוי לחוש צריבה במתן שתן ולהבחין בשתן דמי גם אחרי שעברה יממה.
אם אפשר, ישוחרר החולה מאשפוז יום אחרי מספר שעות עם הנחיות מתאימות, ויגיע כעבור שלושה עד ארבעה שבועות לביקורת במרפאת אבנים. לביקורת יש להביא צילום הדמיה עבור מעקב אחרי תוצאות הריסוק.
במידת הצורך ניתן להישאר להשגחה בבית החולים עד הבוקר שלמחרת.
אורטרוסקופיה
במקרים מסוימים האבן גדולה ויש סיכויים נמוכים לפנות אותה בריסוק חוץ גופי, או שנעשה ניסיון כזה ונכשל. כעת אפשר לבצע פעולה אנדוסקופית לריסוק ישיר של האבן עם לייזר. מדובר בפעולה שמבצעים דרך השופכה בלי חתכים בעור, בה מרסקים את האבן לפירורים קטנים שמתפנים בצורה ספונטנית אחר כך. בנוסף, בניתוח זה אפשר לשאוב פירורים אחרי שרוסקו. שיעור ההצלחה של אורטרוסקופיה עומד על יותר מ- 90 אחוז.
לפני הניתוח יש לבצע תרבית שתן, בדיקות דם וצילומים להדגמת האבן.
יום לפני הניתוח נבדק החולה על ידי רופא במחלקה האורולוגית ועל ידי רופא מרדים (יש לציין כי לרוב נעשית ההתערבות תחת הרדמה כללית ולעיתים תחת הרדמה אזורית).
בבוקר שלפני הניתוח מתאשפז החולה במחלקה לאחר שהתחיל בצום בחצות הלילה.
עם בוקר הוא עובר לחדר הניתוח ושם מבוצעת ההרדמה.
לעיתים עקב גודלה של האבן ומצב השופכן יש צורך להכניס סטנט לשופכה לאחר הניתוח.
ההתערבות כולה נמשכת כשעה עד שעה וחצי ואחריה מוכנס לשופכה קטטר ליממה שלמה.
עם תום הניתוח המטופל עובר להתאוששות והשגחה במחלקה ובהמשך עובר למחלקה האורולוגית ליום עד יומיים.
אחרי הניתוח עשויים להופיע צריבה וכאבים קלים במתן שתן וכן מעט שתן דמי במשך יום או יומיים, וניתן לטפל בסימנים אלו עם תרופות מתאימות. כמו כן, הצוות משיח על הופעה של ממצאים חריגים ומטפל בהם בהתאם.
במידה שהוכנס סטנט ייתכנו שתן דמי וצריבה במתן שתן גם אחרי 24 שעות.
בדרך כלל מוציאים את הקטטר השופכתי בבוקר שאחרי הניתוח.
שחרור מהמחלקה נעשה כעבור יום עד יומיים לאחר הניתוח, כאשר המטופל מקבל הנחיות מתאימות ומוזמן לביקורת במרפאת אבנים כעבור חודש. לביקורת יש להגיע עם צילום הדמיה למעקב אחר התוצאות.
PCNL - ריסוק אבנים מלעורי
מדובר בניתוח תחת הרדמה כללית המבוצע בבית חולים העמק, בו מבצעים נתיב דרך העור במותן בקוטר של סנטימטר אחד עד שני סנטימטרים לתוך הכליה, והאבן מרוסקת באמצעות מכשירי ריסוק מבוססי אולטרסאונד, לייזר ועוד. בניתוח נשאבים פירורי אבנים או נשלפים עם מלקחיים אל חוץ למערכת. שיעור ההצלחה עומד על 70 עד 100 אחוז ולעיתים תידרש השלמה של הפעולה או פעולה חוזרת עם ריסוק חוץ גופי או אורטרוסקופיה.
ההכנות ביום שלפני הניתוח דומות לאורטרוסקופיה אך יורכב למטופל למשך הלילה גם עירוי נוזלים.
בבוקר עוברים לחדר הניתוח ושם מתבצעת ההרדמה.
לעיתים יש להכניס סטנט לשופכן לאחר הניתוח.
הניתוח עשוי להימשך בין שעה וחצי לארבע שעות.
כאשר הניתוח מסתיים עובר החולה לחדר ההתאוששות עם צנתר לניקוז שתן מהכליה דרך המותן, וכן קטטר בשופכה למשך יום או יומיים.
עם תום הניתוח עובר החולה להשגחה והתאוששות, ולאחר מכן מועבר למחלקה האורולוגית לשלושה עד שבעה ימים.
אחרי הניתוח עשויים להופיע צריבה וכאבים קלים במתן שתן וכן כאבים באזור הצנתר, שיטופלו עם תרופות מתאימות. אם הוכנס סטנט ייתכן שתורגש צריבה בשתן ויובחן שתן דמי גם אחרי יממה. הצוות משגיח על הופעה של ממצאים חריגים ומטפל בהם בהתאם.
יום לאחר הניתוח בדרך כלל מתחילים לשתות, לאכול ולחזור בהדרגה לפעילות.
בדרך כלל מוציאים את הקטטר בבוקר שאחרי הניתוח, ואחרי יומיים או שלושה מוציאים את הצנתר מהמותן. לעיתים יש צורך לבצע צילום רנטגן הכולל הזלפה של חומר ניגוד דרך הצנתר.
כעבור שלושה עד שבעה ימים משתחררים מהמחלקה עם הנחיות מתאימות ומקבלים זימון לביקורת שתיערך אחרי חודש עד חודש וחצי במרפאת האבנים. לביקורת יש להגיע עם צילום הדמיה מתאים למעקב אחר תוצאות הניתוח, בדרך כלל CT בטן.
הנחיות כלליות לחולים ומטופלים בבית חולים העמק
יש להקפיד על שתייה מרובה שמובילה למתן שתן בכמות של 2 עד 2 וחצי ליטרים ביממה.
שתייה של מיץ לימון טבעי נמצאה יעילה למניעה של אבנים בדרכי השתן.
יש להקפיד על דיאטה דלת מלח.
יש להימנע מאכילת כמויות גדולות של בשר אדום.
אם החולה נמצא בסיכון מוגבר להופעה של אבנים חוזרות, מומלץ על בירור מטבולי יותר מעמיק עם איסוף שתן של 24 שעות או בדיקות דם. לפי התוצאות יהיה ניתן להמליץ על הטיפול התרופתי הנדרש.
לעוד כתבות ניתן להיכנס לאתר "העמק", ולשאלות בנושא, היכנסו לעמוד הפייסבוק.