שר הבריאות ניצן הורוביץ מודע לקשר הסיבתי בין צריכתם של מוצרי עישון ובין ריבוים של מקרי תחלואה ותמותה, ולכן איתן הוא בדעתו כי מן ההכרח להתמיד עוד בפעילות רבה וענפה כדי להפחית את היקפם של העישון הפעיל והעישון הסביל. זאת, כחלק מעשייה עצומת ממדים בתחומים רבים שהינה חלק בלתי נפרד מן התוכנית הלאומית לצמצום העישון ונזקיו. צעדי ההסדרה (הרגולציה) שננקטו לשם הוצאתה אל הפועל של התוכנית האמורה הביאו לשיפור במעמדה של ישראל בקרב המדינות החברות בארגון OECD ככל שאמורים הדברים ברגולציה בנושא מוצרי העישון. יתרה מזו, אמצעי הסדרה אלו אף הביאו להכרה במדינת ישראל כמדינה העומדת בראש העולם המערבי בתחומי אכיפתם של ההסדרים בדבר מוצרי העישון גם לגבי סיגריות אלקטרוניות, צמצום ריכוזו של הניקוטין במוצרי עישון, הגדלת המגבלות בדבר צריכתם של מוצרי עישון במקומות ציבוריים ואכיפה ללא שיור וללא כל פשרות של חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג-1983. עוד נוסד המוקד הטלפוני לגמילה מעישון בתחילת שנת 2020. מוקד זה הביא להעשרתן, לגיוונן ולשיפור זמינותן של אפשרויות העזרה שניתן להגיש לצורך גמילה מן ההרגל הנפסד של צריכת מוצרי עישון, והכול – כחלק מן השירותים הכלולים בסל הבריאות.
וכך אמר שר הבריאות מר ניצן הורוביץ: "העישון מזיק ומסוכן. אין ספק שהעישון מעלה את הסיכון למגוון מחלות, מחלות קשות, וגם למוות. המאבק בעישון ועידוד הפסקת העישון בציבור הם מהמשימות המרכזיות שלנו.
משרד הבריאות מחויב להמשיך את שיתוף הפעולה עם כלל השותפים בתוך מערכת הבריאות, במערכת החינוך וארגוני החברה האזרחית, לטובת המשך יישום התוכנית הלאומית לצמצום העישון ונזקיו ולקידום צעדי מדיניות נוספים בהתאם להמלצות האמנה הבין-לאומית לפיקוח על הטבק. אנו פועלים לשיפור ההגנה על הציבור מחשיפה לעישון כפוי ולקידום מכלול האסטרטגיות המומלצות הדרושות למאבק יעיל ומוצלח בעישון ונזקיו".
בדו"ח השנתי נכללו ממצאים שעניינם שיעור קנייתם וצריכתם של מוצרי העישון בכל קבוצות האוכלוסייה, ממצאים עכשוויים בדבר צריכתן של סיגריות ונרגילות אצל מתבגרים צעירים (קבוצת הנערים), צריכת מוצרי עישון בקרב אנשי השירות הצבאי הסדיר (קבוצת חיילי צה"ל), וכן תיאור כולל בדבר הצעדים הפרוונטיביים החינוכיים וההסברתיים שננקטו כנגד צריכתם של מוצרי עישון ואף המאמצים והמשאבים הכספיים והאנושיים האדירים שהשקיעו בכך הן משרד הבריאות, הן משרד החינוך, הן משרד האוצר, הן צה"ל, הן קופות החולים ועוד גורמים לא מעטים שתקצר היריעה מלפרטם.
כמו כן אפשר לראות בדו"ח תיאור מקיף ביותר בדבר החוקים שנחקקו והתקנות שהותקנו – וכמובן אמצעי האכיפה הנמרצת שננקטו – לעניין הפצתם, רכישתם וצריכתם של מוצרי העישון. בדו"ח גם ישנה סקירה מקיפה על אודות הגמילה מעישון בישראל, וכן ממצאים פיננסיים מגוונים בנושא צריכת מוצרי העישון, לרבות המס על טבק ומוצריו שגובה המדינה, דפוסי צריכתם של מוצרי העישון בכל רחבי מדינת ישראל, ושיעור השקעתה של תעשיית הטבק בעידוד קנייתם וצריכתם של מוצרי עישון בקרב כל קבוצות האוכלוסייה, ובפרט קבוצות הגיל הצעירות.
הנתונים בדבר היקף התופעה של צריכת מוצרי עישון במדינת ישראל לשנת 2020 מבוססים על הנתונים שעלו מניתוח תוצאותיו של "סקר בריאות לאומי בישראל – 4" (INHIS-4), סקר שערך המרכז הלאומי לבקרת מחלות (המלב"ם) במשרד הבריאות מדצמבר 2018 ועד מרץ 2020. לפי ממצאים אלו, בשנת 2020 לא דווח כלל על צמצום ממדיה של תופעת העישון. בערך חמישית מקבוצות הגיל הבוגרות במדינת ישראל (קרי: מי שגילו עולה על 21 שנים) הודו כי הם צורכים מוצרי עישון.
צריכת מוצרי העישון הרווחת במדינת ישראל גבוהה במעט מן הממוצע במדינות המפותחות (מדינות ה-OECD). במדינת ישראל עצמה נפוצה צריכתם של מוצרי עישון בקרב זכרים יותר מאשר בקרב נקבות במגזר היהודי ובמגזר הערבי הן בכל מגזר כשלעצמו הן בהשוואה זה לזה. במגזר הערבי צורכים הזכרים מוצרי עישון כמעט פי 4 יותר מאשר הנקבות, ואילו במגזר היהודי צורכים הזכרים מוצרי עישון בערך ב-50% יותר מאשר הנקבות. הזכרים הערבים צורכים מוצרי עישון כמעט פי 2.5 יותר מהנקבות היהודיות, והזכרים היהודים צורכים מוצרי עישון למעלה מפי 2 יותר מאשר הנקבות הערביות. אך זכרים ערבים צורכים מוצרי עישון פי 1.5 ויותר בהשוואה לזכרים יהודים, ואילו נקבות יהודיות – בערך 50% יותר מנקבות ערביות.
ממצא מאלף נוסף הוא כי בכל המגזרים יש קורלציה שלילית בין השכלה ובין צריכתם של מוצרי עישון. רוצה לומר: אנשים שהשכלתם הינה גבוהה יותר נוטים באופן מובהק לצרוך פחות מוצרי עישון בהשוואה לאנשים בעלי השכלה בינונית או נמוכה.
וכך סיכם את הדברים מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש: "משרד הבריאות ממשיך את המלחמה במגפת העישון בישראל. הנתונים לשנת 2020 מראים שאין ירידה במספר המעשנים וכ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 21 מעשנת. הערכת התמותה העולמית מעישון עומדת על כ-8 מיליון בני אדם בשנה. החל משנת 2019 משרד הבריאות נכלל בדירוג המדינות של איגוד הסרטן האירופי, וזאת הודות ליוזמה של המיזם למיגור העישון. משרד הבריאות מקדם מיסוי על מוצרי טבק וניקוטין באידוי באופן זהה לסיגריות טבק אחרות. כיום הסיגריות הללו זוכות לפטור ממס שהופך אותן לזולות ונגישות – ולכן גם אטרקטיביות – לבני נוער, ואלו מסוכנות לבריאות וממכרות".