X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור גריאטריה
לכל אדם מבוגר יש בגוף כמאתיים עצמות הפזורות בכל הגוף, החל מהגולגולת ועד לכפות הרגליים, והן בעלות תפקיד משמעותי במתן תמיכה לגוף, מאפשרות תנועה, נותנות התנגדות לשרירים, מספקות הגנה, אוגרות חומרים ועוד. בניגוד למה שאתם אולי חושבים, העצמות בגופכם אינן מבנה אחיד אלא הן מורכבות ממספר שכבות ובעיקר מרקמה צפופה ומרקמה ספוגית ששתיהן חזקות מאוד, והן בעצמן בנויות מרקמות חיבור. בין הרקמות האלו מצויים מספר חומרי ובראשם קולגן וסידן, שהוא ה- "כוכב" האמיתי בכל הקשור לאוסטיאופורוזיס, ולמעשה הסידן והקולגן הן שמספקים את הקשיחות לעצמות.
אם כן, העצמות מלוות אותנו לכל אורך החיים וצריכות לשמור כל הזמן על חוזקן. על מנת שיוכלו לעשות זאת עליהן להתחדש, ובאמת, העצמות נשארות לכאורה קבועות ברמת המאקרו אבל משתנות כל הזמן ברמת המיקרו. זאת אומרת שהתאים המרכיבים אותן הולכים ומסיימים את מחזור חייהם ומתחלפים בתאים חדשים שבאים במקומם. הבעיה היא, שכמו בתחומים רבים אחרים (כמו למשל קצב ההתחדשות של תאי המוח), גם כאן הגיל משפיע על קצב ההתפתחות. במילים אחרות, כל עוד אנו "יפים וצעירים" בערך עד סוף העשור השני של החיים, העצמות שלנו דווקא הולכות ומתחזקות, כלומר קצב בניית התאים החדשים גבוה יותר מקצב התמותה של תאים ישנים. לעומת זאת, החל מהעשור השלישי לחיים המגמה מתהפכת ואנו דווקא מתחילים לאבד את כוחן של העצמות, מפני שיותר תאים מתים מאשר נוצרים.
בדרך כלל אין בכך בעיה משמעותית שניתן לכנותה בשם "מחלה", מפני שקצב ההזדקנות של העצמות לא יורגש באופן משמעותי מאוד לאורך חייו של אדם. ליתר דיוק, בגילאים מבוגרים סביב גיל הזהב ומעלה העצמות של כולנו כבר יותר חלשות, ולכן אנו מצויים בסיכון גבוה יותר לשברים וההחלמה יותר ארוכה. מסיבה זו חשוב מאוד שאנשים קשישים יישמרו מפני נפילות. ואולם, אצל כאחד מתוך מאה אנשים המצב יותר חמור והוא בגדר בעיה המוגדרת בתור מחלה, או בשמה המקצועי אוסטיאופורוזיס.
אצל החולים נהוג לומר שהסידן "בורח" מהגוף, והמחלה אכן מכונה גם בריחת סידן. זאת אומרת שעקב סיבות שונות קצב האיסוף של הסידן החדש לעומת היעלמות הסידן הישן הוא נמוך מאוד, ולכן העצם מתקשה לשמור על רמת הדחיסות שלה, כלומר על חוזקה. הסיבות יכולות להיות מגוונות ולהופיע אצל נשים וגברים כאחד (למרות שאצל נשים השכיחות יותר גבוהה), למשל עקב גנטיקה, משקל נמוך יחסית, תזונה לקויה, נטילת תרופות מסוימות על בסיס סטרואידלי, רמות נמוכות יחסית לאורך החיים של אסטרוגן אצל נשים, ועוד. מעבר לכך, בדומה לשאר האוכלוסייה, ככל שהגיל מבוגר יותר כך עולה הסיכון לאוסטיאופורוזיס משמעותית. רק נציין שלגבי המשקל הנמוך, מדובר כאמור במחלה שבה העצמות הולכות ונחלשות, ולכן אצל אנשים רזים אנו מוצאים עצמות שהן ממילא יותר חלשות כי היו פחות צריכות לתמוך במשקל הגוף. דברים אלו נכונים גם לגבי אנשים שמסיבות מסוימות אינם מסוגלים לבצע פעילות גופנית בסיסית, למשל חולים סיעודיים המרותקים למיטתם, או אנשים המרותקים לכיסאות גלגלים.
בכל מקרה, מדובר כאמור במחלה שמתהווה לאיטה ולעיתים קרובות היא מאופיינת רק לאחר שנוצר שבר. כלומר, הבעיה הראשונה איתה היא שלא מבחינים בה בזמן. הבעיה השנייה היא שיש נטייה לא ידועה לשברים וכך אפילו מכה חלשה יחסית או נפילה קלה יכולה לגרום לשבר, במיוחד באזורים מועדים כמו בצוואר הירך ובעמוד השדרה. יתר על כן, אם מדובר בשבר משמעותי הרי שההחלמה ממנו יכולה לארוך זמן רב מאוד, מפני שהעצם בונה את עצמה בקצב נמוך מאוד. בדיוק מסיבה זו חשוב מאוד להגיע לאבחון, אפילו בעשור החמישי לחיים אם יודעים שיש קרבה מדרגה ראשונה לחולה אוסטיאופורוזיס, וכן אם מדובר באדם הסובל ממחלה כרונית, נוטל תרופות סטרואידיות וכדומה.
כל אדם שיש לו אוסטיאופורוזיס, וכל בן משפחה שלו, יודע שהדבר החשוב ביותר הוא זהירות. לדוגמא, על סבתא שיש לה אוסטיאופורוזיס צריך לשמור מפני קפיצות של נכדים זאטוטים שרצים אל זרועותיה. לא שהיא אינה יכולה לחבק אותם אלא שאם החיבוק יהיה חזק מדי, או אם יקפצו עליה בעודה שוכבת, היא בהחלט עלולה לסדוק או לשבור צלע.
מעבר לכך, חשוב להקפיד על פעילות גופנית סדירה ועל משקל תקין עם תזונה הולמת, בעיקר לאנשים בעלי משקל נמוך. ואולם, הבעיה היא שבגילאים מבוגרים הנטייה היא דווקא לאכול פחות, ולכן לאנשים אלו יש לעזור באופן מיוחד ולהזכיר את חשיבות התזונה, אותה צריך גם לחזק בעזרת תוספי מזון הולמים בדגש על סידן ועל ויטמין די. בתזונה חשוב לשים את הדגש גם על מזונות עשירים בסידן כמו גבינה צהובה, גבינה לבנה ומוצרי חלב נוספים.
בגיל מבוגר הנטייה היא גם להמעיט בפעילות גופנית ולכן צריך להזכיר לאדם המבוגר עד כמה היא חשובה לכל מערכות הגוף, לשמירה על הבריאות ולאיכות החיים, בפרט כאשר מדובר בחולי אוסטיאופורוזיס. כאשר אדם מבצע פעילות גופנית (היא אינה צריכה להיות אינטנסיבית אבל כן להזיז את הגוף), תנועת השרירים והשלד יוצרת עומס טבעי על העצמות, מה שתורם לשמירה על התחדשותן וחוזקן.
בחלק גדול מהמקרים של אוסטיאופורוזיס מספיקה השמירה על כללים אלו. ואולם, לעיתים העצמות מצויות במצב כה חלש (זאת אומרת צפיפות נמוכה מאוד), עד שיש לתמוך בהן בעזרת תרופות. מדובר בתרופות הפועלות כנגד בריחת הסידן מהעצמות, מאיצות בנייה של עצם חדשה ומאטות התפרקות של עצם ישנה.
אודות הכותב
מערכת שאל את הרופא מערכת "שאל את הרופא" עושה את מירב המאמצים על מנת לספק לכם הגולשים מידע מקיף, אמין ומדויק בנושאים רפואיים שונים. לשם כך אנו מתייעצים עם מיטב המומחים בתחום, ומביאים בפניכם כתבות, טיפים והמלצות משדה הידע והמחקר הרפואי. יחד עם זאת, הפרסומים שמופיעים מטעם המערכת אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי....
כתבות נוספות בתחום
