אלצהיימר נמנית על המחלות הדמנטיות והיא אחת השכיחות שבהן. מדובר במחלה אשר המאפיין העיקרי שלה הוא פגיעה קשה במערכת המעצבים המרכזית עם הרס מתמשך עד מוחלט של תאי המוח, ולבסוף גם מוות. הסימפטומים המרכזיים ניכרים בירידה משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי כגון פגיעה בכישורי השפה, ביכולת לזכור אירועים מהטווח הקצר, התמצאות במרחב, קבלת החלטות, וכדומה. כמו כן, המחלה מאופיינת בבלבול רב ובבעיות נפשיות כאשר הסימפטומים הולכים ומחריפים עד כדי קושי לבצע את הפעולות הבסיסיות ביותר ואת התפקוד הגופני הבסיסי ביותר. בין היתר, החולים נפגעים מבחינת יכולתם לאכול לבד ואפילו לבלוע, ללכת, לשלוט על הסוגרים ועוד, כאשר התמותה אינה נובעת לרוב מהפגיעה המוחית אלא מפציעות הקשורות למגבלות שמגיעות עם המחלה.
כאמור, מדובר במחלה שמנטית שכיחה מאוד ומטבע הדברים נערכו אודותיה מחקרים רבים. יחד עם זאת, עדיין קיימים חילוקי דעות לגבי הגורמים למחלה, ולגבי קבוצות הסיכון. להלן נפרט מספר גורמים אפשריים ומרכזיים למחלה הקשה. בראש ובראשונה, ברור כי הגיל משחק תפקיד משמעותי במחלה זו, המאופיין בפגיעה הדרגתית בקישורים שבין תאי המוח ובהרס שלהם, והיא שכיחה הרבה יותר בקרב קשישים מאשר אצל שאר האוכלוסייה. יחד עם זאת, הגיל אינו הגורם היחיד (לראיה – המחלה מופיעה גם בגילאים צעירים יותר), וככל הנראה משחקים תפקיד היבטים הקשורים לתורשה, לגיל ולסביבה גם יחד.
כך לדוגמא, ישנם מחקרים המצביעים על שינויים בגנים מסוימים שיכולים להגביר את הסיכון ללקות במחלה, וכן שישנה סבירות מעט גבוהה יותר לתחלואה בקרב אנשים שבני משפחתם הקרובים לקו באלצהיימר. יחד עם זאת, תורשה איננה ככל הנראה הגורם העיקרי למחלה וקיימים גורמים סביבתיים.
לדוגמא, ישנם מחקרים רבים המעידים על שכיחות גבוהה יותר של המחלה בקרב אנשים בעלי השכלה נמוכה, אשר חייהם גם מאופיינים בפחות פעילות אינטלקטואלית. כפי הנראה, ככל שמשתמשים יותר ביכולות האינטלקטואליות של המוח מביא הדבר לאימון התאים וליזוק הקשרים ביניהם, דבר התורם לעמידותם בפני המחלה. זוהי אחת הסיבות שבגללן ממליצים הרופאים לכלל האוכלוסייה לעסוק בפעילות אינטלקטואלית בחיי היומיום, ולא לקשישים בלבד, בין אם מדובר על פתרון תשבצים, קריאת מאמרים באינטרנט, ולא פחות חשוב – לשמור על קשרים חברתיים שתורמים רבות לפיתוח ושימור הקשרי בין תאי המוח. יתר על כן, נמצא שאלצהיימר נפוצה יותר בקרב אנשים בודדים ובקרב הסובלים מדיכאון, וגם מסיבה זו חשוב לשמור על פעלתנות חברתית ברמה סבירה.
מלבד האמור לעיל, יש עוד מספר גורמים הקשורים למחלת האלהיימר, שלגבי חלקם יש הסכמה ולגבי אחרים הדעות חלוקות. כך לדוגמא, ישנה הסכמה כי קיים קשר בין אורחות חיים לא בריאות ובין המחלה, כדוגמת עישון, תזונה לקויה, יתר לחץ דם, עלייה במשקל, צריכה רבה של אלכוהול, וסוכרת. מאידך, קיימת אי הסכמה אודות מידת ההשפעה של כל אחד מהגורמים הללו, אם כי בכל מקרה מומלץ לשמור על אורח חיים מאוזן כדי ליהנות מבריאות טובה בגילאים מבוגרים – כולל פעילות טובה של המוח.