X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור ראומטולוגיה
דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה כרונית המופיעה ב- 1% מכלל האוכלוסייה, ונוטה להתקדם ולהחמיר עם השנים. זוהי מחלה אוטואימונית שבה התהליך הדלקתי מוביל להרס הסחוס המפרקי ושל העצמות הסמוכות. כך נגרמת הגבלה בתנועה המגיעה עד כדי פגיעות תפקודיות משמעותיות ונכות. בדרך כלל נפגעים ממנה הפרקים הקטנים שבכפות הרגליים והידיים, אך היא מחלה רב-מערכתית שיכולה גם לפגוע באברים נוספים כמו כלי הדם והלב, מערכת העצבים, הריאות ועוד. היא אמנם יכולה להופיע בכל הגילאים, אך לרוב מופיעה בגילאי ה- 40 ומעלה כאשר נשים סובלות ממנה פי 3 יותר בהשוואה לגברים. עוד יש לציין, כי נכון להיום הגורמים להתפרצות המחלה אינם ידועים.
מהם התסמינים של דלקת מפרקים שגרונית?
התסמינים מתפתחים בהדרגה וכוללים תופעות כלליות של דלקות כמו תיאבון ירוד וירידה במשקל, עייפות וחולשה, וחום נמוך. כמו כן, דלקת המפרקים היא סימטרית ויכולה להתבטא בנפיחות ורגישות מקומית בכמה מפרקים, וכן בנוקשות ובקושי להניע את המפרקים בשעות הבוקר. כאמור, המחלה עלולה לפגוע באיברים נוספים, ובמקביל עשויים להופיע גם גושים תת עוריים באזורי גוף שונים. עם ההחמרה נעשות גם פעילויות יומיות פשוטות קשות יותר לביצוע, עד כדי אובדן היכולת לתפקד באופן תקין. ראוי להדגיש כי החומרה וקצב ההתקדמות משתנים מאדם לאדם, כאשר הרוב סובלים מדרגת חומרה בינונית עד קשה שמתקדמת עם השנים.
כיצד מאבחנים את המחלה?
אבחון של דלקת מפרקים שגרונית מבוסס על הסימפטומים הקליניים האופייניים, כמו גם על בדיקות מעבדה שמראות על תהליך דלקתי. בנוסף, נערכות הדמיות שונות כגון MRI, CT, אולטרא-סאונד ורנטגן לבחינת נזקים אופייניים למחלה.
ומהם הטיפולים הקיימים?
ישנן שלוש קבוצות מרכזיות של תרופות המשמשות לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. הקבוצה הראשונה היא של תרופות נוגדות דלקת לא-סטרואידליות שעוזרות להקלה על התסמינים, אך לא משפיעות על מהלך המחלה. הקבוצה השנייה היא של תרופות המכונות גלוקו-קורטיקו-סטרואידים, אשר מקלות במהירות על התסמינים וגם יש להן השפעה מסוימת על ההתקדמות. הקבוצה השלישית מכונה DMARDs ונכללות בה תרופות שמביאות להפוגה חלקית ואפילו מוחלטת בסימפטומים, ובנוסף הן עשויות לבלום את המחלה. יש לציין כי לקבוצה זו הצטרפו בשנים האחרות תרופות ביולוגיות חדשות שמעכבות את הדלקת, ובהחלט מסייעות למי שלא הגיב לטיפול הקלאסי.
כיצד מותאם הטיפול התרופתי?
הטיפול מותאם על ידי הרופאים ובשיתוף המטופל בהתאם לשיקולי סיכון מול תועלת, ולאור מעקב מעבדתי וקליני לאורך זמן אחר תופעות הלוואי ויעילות הטיפול. למעשה, כיום משלבים כבר בשלבים המוקדמים תרופות מסוג DMARDs המסוגלות לשנות את מהלך המחלה, ובכך למנוע נזקים בלתי הפיכים שעלולים להיווצר מהר מאוד. אמנם, התרופות אינן מרפאות דלקת מפרקים שגרונית אך הן בהחלט מסוגלות לבלום את המהלך הכרוני. על כן, חשוב מאוד לקיים טיפול מוקדם ומקיף להפחתת נפיחות וכאב, לשימור מבנה ותפקוד המפרקים בטווח הארוך, ולמניעת נכויות ופגיעות תפקודיות קבועות.
אודות הכותב
מערכת שאל את הרופא מערכת "שאל את הרופא" עושה את מירב המאמצים על מנת לספק לכם הגולשים מידע מקיף, אמין ומדויק בנושאים רפואיים שונים. לשם כך אנו מתייעצים עם מיטב המומחים בתחום, ומביאים בפניכם כתבות, טיפים והמלצות משדה הידע והמחקר הרפואי. יחד עם זאת, הפרסומים שמופיעים מטעם המערכת אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי....
כתבות נוספות בתחום
