X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור אף אוזן גרון
במסגרת ערב הוקרה של הפקולטה לרפואה בטכניון חלקו כבוד רב למחלקות המצטיינות בהוראה של בית החולים כרמל. מדובר במחלקת אף אוזן גרון ניתוחי ראש צוואר שאותה מנהלת פרופסור אילנה דואק, וכן מחלקת כירורגיה פלסטית שאותה מנהל פרופסור ירון הר שי. מלבד שתי המחלקות נחלק כבוד גם למרצים מצטיינים מבית החולים כרמל, בהם מנהלי מחלקות אחרות ועשרות רופאים, כאשר מנהל מחלקת זיהומים במחלקת הילדים של בית החולים זכה ליקיר החוג לרפואת ילדים.
מחלקת אף אוזן גרון ניתוחי ראש צוואר של בית החולים כרמל נבחרת כבר כמעט עשור תמים בתור המחלקה המצטיינת, וכאמור גם השנה נבחרה בתור מצטיינת תמידית בהוראה. מדובר באחת המחלקות היחידות בפקולטה לרפואה של הטכניון שנבחרת ראשונה לאורך שנים כה רבות. מנהלת המחלקה, פרופסור אילנה דואק, מסבירה כי במחלקה נערכים ומתייחסים מראש להגעתם של הסטודנטים, ושכל כובד המשקל מושקע בהדרכות. בתור מנהלת היא דואגת כי הסטודנטים ילמדו בכל עת ויזכו בכל רגע נתון להדרכה קלינית. הסטודנטים באים עם הצוות אל הניתוחים הגדולים ואל המרפאות, שומעים ורואים את החולים וזוכים לכלים הנכונים עבור הגעה לאבחנה נכונה ומבחינת הגישה האנושית לחולים. לדברי פרופסור דואק, היחס בין הרופא למטופל הוא החשוב ביותר עבור הקשבה ובניית דיאגנוזה נכונה, ואפילו בעידן הטכנולוגיה 70% מהדיאגנוזה מבוססת על שמיעה והקשבה שנעשות ליד מיטות החולים.
ראוי לציין כי מלבד תואר המחלקה המצטיינת בהוראה, 4 רופאים מתוכה נבחרו גם בתור מרצים מצטיינים: ד"ר ניר פרבש, ד"ר טל הוניגמן, ד"ר רענן כהן כרם ופרופסור אילנה דואק, שהיא כאמור מנהלת מחלקת א.א.ג. בבית החולים. המחלקה נחשבת לאחת הטובות ביותר בניתוחי ראש צוואר רינולוגיה וכן ברפואת הילדים, והיא מבוקשת מאוד על ידי מתמחים ברפואה.
תעודות ההצטיינות הוענקו על ידי דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון, פרופסור שמעון מרום, למנהלי המחלקות ולד"ר אבי גולדברג, מנהל בית החולים כרמל.
לאחרונה הונחה התשתית עבור מחקר על מערכת החיסון בזוגות תאומים, המתמקד במיפוי הביטוי האפיגנטי והאינטראקציה עם הביטוי הגנטי. מדובר במחקר מקדים שנערך על ידי צוות בראשות מנהל היחידה לטרשת נפוצה מהמחלקה הנוירולוגית של בית החולים כרמל, פרופסור אריאל מילר, המשמש גם כחוקר בפקולטה לרפואה של הטכניון. במחקר נמצא כי קיימת תלות במין בבקרה האפיגנטית, כלומר הבדלים מהותיים בין נשים לגברים בבקרה ההדדית של אפיגנטיקה – גנטיקה. המשמעות של התוצאות היא שגברים ונשים מושפעים באופן גנטי שונה משינויי סביבה זהים וכן שתאים שונים ברקמות שונות נוטים להגיב בצורה שונה להשפעה אפיגנטית.
לדברי פרופסור מילר, בעת האחרונה קיים עניין רב בתחום מדעי יחסית חדש הקרוי אפיגנטיקה, שעשוי לברר סוגיות של השפעה הדדית בין סביבה, גנטיקה ומצבי חולי ובריאות. בימינו חוקרים מנגנונים אפיגנטיים דרך בירור השפעתה של הסביבה יחד עם הגנוטיפ (מאפיינים גנטיים אישיים) על התבטאותן של מחלות. קיים מנגנון ביולוגי המסביר שונות נצפית בין תאומים זהים גם בכל הקשור לנטייה לתחלואה, ומדובר בביטויים שונים של אללים שונים בגנים ספציפיים. כיום ישנם כיילים לבדיקת ההשפעה השונה של גורמים סביבתיים על הביטויים של אללים, בעזרת אנליזות אפיגנטיות חדשניות.
התוצאות פורסמו ב- Epigenetics 2015 (עיתון מדעי) וכן היוו בסיס למחקר תאומים שפורסם ב - J Autoimmunity. מדובר בדיווח הראשון אודות פרופיל של מתילציית די.אן.איי במחלה המכונה המיאסטניה גרביס, וזאת תוך שימוש בבדיקת והשוואת תאומים זהים שרק אחד מהם חולה ואילו השני אינו מציג סימפטומים. התוצאות הראו כי קיימת חשיבות לגנים מסוימים אשר מתבטאים בצורה ייחודית בתאים מונוציטים במערכת החיסון, ויש להם חשיבות גדולה בתהליכי דלקת ובנטייה לתחלואה בהמיאסטניה גרביס בבקרה אפיגנטית. לממצאים אלו יש משמעות לגבי ההבנה של תרומתם היחסית של גורמים אפיגנטיים-גנטיים-סביבתיים לתחלואה, וכן עבור מטרות מולקולריות לטיפול בעתיד במחלה הזו ובמחלות נוירולוגיות ואוטואימוניות נוספות, וכן עבור פיתוחים עתידיים של סימנים ביולוגיים עבור המיאסטניה גרביס. יש לציין כי במסגרת פרויקט המחקר במימונו של האיחוד האירופאי, השתתפו במחקר זה גם ד"ר אליזבת סטאון-רם וד"ר נילי אבידן.
.
אודות הכותב
מערכת שאל את הרופא מערכת "שאל את הרופא" עושה את מירב המאמצים על מנת לספק לכם הגולשים מידע מקיף, אמין ומדויק בנושאים רפואיים שונים. לשם כך אנו מתייעצים עם מיטב המומחים בתחום, ומביאים בפניכם כתבות, טיפים והמלצות משדה הידע והמחקר הרפואי. יחד עם זאת, הפרסומים שמופיעים מטעם המערכת אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי....
כתבות נוספות בתחום
