מערכת הראייה של ילודים בזמן הלידה עדיין לא התפתחה במלואה וילודים רואים מטושטש ומעורפל. הילודים יבחינו ויטו את העיניים לעבר מקור אור חזק ואף ימצמצו בתגובה למקור אור חזק. ילוד עד חודש ראשון יראה עד מרחק של 30 ס"מ ובעיקר יתמקד בפנים של האם או האב.
התינוק כבר מסוגל להתמקד יותר בקלות (לבצע מיקוד ראייה או פוקוס), על פני ההורה ויכול להבחין בהבדלי צבעים אך לא גוונים בצורה גסה. קואורדינציית עין יד מתפתחת גם בשלב הזה.
ראיית צבעים ממשיכה להתפתח והתינוק יכול לראות יותר פרטים.
בגיל 3 חודשים התינוק מסוגל לעקוב אחרי תזוזה של פרטים וקשר עין יד משתפר והתינוק שולח ידיים לעבר חפצים.
בגיל 4 חודשים לתינוק מתפתחת ראיית עומק, כלומר מתפתחת יכולת לראות אם החפץ או האובייקט מקדימה או מאחורה ביחס לחפץ אחר.
ראיית הצבעים מתפתחת עוד יותר ויכולת ראיית הצבעים של התינוקת בגיל 5 חודשים קרובה לזאת של מבוגרים. היות וראיית צבעים קשורה ללימוד והיא יכולת נרכשת ראיית הצבעים של תינוקת בגיל חמישה חודשים עדיין לא מפותחת כמו אצל מבוגר.
ראיית תינוק בגיל 6 חודשים ניתן לבדוק בעזרת בדיקה אובייקטיבית (בדיקה ללא שיתוף פעולה) שנקראת Visual Evoked Potential או בקיצור בדיקת VEP שהיא בדיקה אלקטרופיזיולוגית (בדיקת הולכה חשמלית) שבודקת את ההולכה העצבית לגירוי של אור. בגיל חצי שנה לפי בדיקת VEPתינוקות רואים עם חדות ראייה שנעה בין 6/6 לבין 6/18 כלומר תינוקת בגיל חצי שנה רואים עם חדות ראייה נורמלית או קרובה לנורמה.
בתינוק בגיל 12 חודשים חלה שיפור משמעותי בתפיסת העומק של התינוק ויש לו יכולת להעריך מרחקים.
המאמר נכתב ע"י ד"ר ניר ארדינסט ופרופ' יאיר מורד מהמרכז לעצירת קוצר ראייה, ראשל"צ.