ראשית, חשוב שלא להילחץ או לפעול באופן בלתי מחושב. רצוי לתכנן בעוד מועד את השינויים שתרצו לאמץ ולהתחיל ביישומם באופן הדרגתי. לדוגמא, אפשר לנשנש פחות לאורך היום, לצאת להליכה שלוש פעמים בשבוע, לצרוך יותר ירקות ופירות, וכדומה.
גם כאן יש להקפיד על תכנון. לדוגמא, אם אתם יוצאים מהבית ליום ארוך כאשר ידוע לכם בדיוק היכן תהיו ומה תעשו, אפשר להכין מראש מזונות לאכילה מאורגנת. לעומת זאת, אם סדר היום אינו ידוע כדאי לקחת מזונות בריאים שיהיו זמינים ולא יהרסו לכם את האכילה הבריאה, כמו פירות, קרקר מקמח מלא, חטיפי גרנולה מופחתי סוכר, וכדומה.
אין המלצה אחידה וחד משמעית לגבי חלוקת הארוחות לאורך היום, שכן הדבר משתנה מאדם לאדם. יחד עם זאת, מומלץ לחלק על פני היום את הארוחות ולהשתדל לאכול כל שעתיים עד שלוש שעות כדי למנוע רעב גדול.
רצוי שכל ארוחה לאורך היום תכיל ירקות, פחמימה מלאה כמו שיפון מלא, קמח מחיטה מלא, בורגול מלא, קינואה וקוסקוס מלא, וגם חלבון המצוי למשל בטונה, ביצה, גבינה, קטניות ובשר, וכן שומן בריא שיש למשל באבוקדו, טחינה, אגוזים, שמן זית ושקדים.
אם אינכם יכולים להימנע ממזון מהיר שימו לב שיהיו אלו מזונות שלא טוגנו, שמוגשים לכם בכמויות סבירות, ומכילים מגוון מרכיבים. כך לדוגמא, עדיף להימנע מהזמנת קערה שלמה של פסטה ולהסתפק במנה שכוללת מעת פסטה, ירקות וחלבון כלשהו כמו דג, חזה עוף או טופו.
תנו עדיפות לקינוחים שמכילים פירות אמיתיים, שוקולד בעל אחוזים גבוהים של קקאו ומעט סוכר, או קינוחים שמכילים מזונות בריאים (למשל חלבה שיש בה טחינה).
כפי שאמרנו, סדר היום התזונתי שונה מאוד בין אנשים ולכן השמועות לפיהן יש להפסיק לאכול בשבע בערב אינן נכונות. לדוגמא, אם קמתם מאוחר לקראת הצהריים אין ביטחון שתספיקו לסיים את כל הארוחות עד הערב, ולא כדאי לפספס ארוחה. כלומר, השעה עצמה פחות חשובה אך רצוי להימנע מאכילה אל תוך השעות הקטנות מפני שמערכת העיכול פחות יעילה בלילה.
המלצות משרד הבריאות עומדות על שתיית שני ליטרים מים לנשים ושלושה ליטרים לגברים ביום, כאשר ישנן גם המלצות למצבים מיוחדים כמו בעת מחלה או הריון. זכרו כי המים משחקים תפקיד חשוב בקשת רחבה של תהליכים גופניים, ותורמים רבות ליעילותם.
הכתבה בחסות: "מכבי שירותי בריאות"