שמה של מחלת העכברת ניתן לה בגלל שלרוב מעבירות אותה חולדות, אך כפי שאנו רואים היא יכולה לעבור גם על ידי בקר, צאן, סוסים, עופות, מכרסמים נוספים מלבד חולדות, חיות בית ועוד. המחלה נגרמת על ידי חיידקים שנמצאים בבעל החיים (אגב, במרבית בעלי החיים הסימפטומים קלים בבד וחולפים מעצמם). ההידבקות מתרחשת באמצעות מגע עם שתן או דם של בעלי החיים שנושאים את החיידקים, למשל אם מישהו שחה בבריכה באחד מנחלי הגולן והיו לו פצעים פתוחים או חתכים, או שהוא פתח את הפה ובלע מעט מים.
לאחר שהחיידק נכנס אל גוף האדם הוא נמצא בתקופת דגירה של בין מספר ימים לחודש, ולאחר מכן מתחילים סימנים שמזכירים שפעת כמו חום גבוה, כאב בטן, בחילות והקאות, כאבי ראש וכדומה. מכיוון שהסימנים מזכירים שפעת, אנשים אינם מעלים על דעתם שהם לקו בעכברת ולכן מנסים לטפל בה כפי שמטפלים בשפעת. בעיה נוספת היא שאחרי מספר ימים של מחלה החום יורד ויש הרגשה שמתחילים להירפא. ואולם, הבעיה עם עכברת שבמידה שהיא עוברת לשלב השני כבר יש סיכון משמעותי, שעלול להתבטא בפגיעה משמעותית בכבד, בכליות, בלב ובריאות, לדלקת קרום המוח, להפלות של עוברים ואפילו למוות של אדם בוגר.
מסיבה זו, מי ששהה בנחלי הגולן וסובל מתסמיני שפעת נקרא להיבדק להימצאות החיידק ולקבל את הטיפול ההולם, שהינה מתן אנטיביוטיקה. יחד עם זאת, יש לציין שאנשים בעלי מערכת חיסונית טובה ובריאות תקינה, עשויים שלא להראות כל תסמינים כי גופם מתגבר על החיידקים בקלות וללא טיפול אנטיביוטי. במילים אחרות, העכברת אינה צריכה להבהיל אתכם מפני שהיא לא שונה מאוד משפעת, אך בכל זאת יש לקחת אותה ברצינות עקב הסיבוך של השלב השני שלה – בפרט בילדים, קשישים ובעלי מערכת חיסונית חלשה מסיבות שונות.