קשה לדמיין אדם הסובל מציפורן חודרנית שאינו מבחין בתסמיניה, שכן הגדילה אל העור שמסביב לציפורן יוצרת דלקת ומכאן סימפטומים בלתי נעימים בדרגות חומרה שונות. מדובר למשל בכאבים בעת נגיעה באזור, עור עודף שצומח סביב הציפורן, בצקות, אדמומיות ונפיחות, הפרשות מוגלתיות וזיהומים, ובמקרים חמורים וממושכים במיוחד גם מופיעה דלקת כרונית - כך שממש חשוב לטפל בציפורן בשלב מוקדם.
מאחר שקיימים גורמים רבים לתופעה זו הם משתנים ממקרה למקרה. כך למשל, אנשים הסובלים מפטריות בכפות הרגליים ובאזור הציפורניים בפרט מדווחים על ציפורניים קשות ויבשות הנוטות לשבירה. מכאן והלאה קצרה הדרך לצמיחה אל תוך העור שנמצא ליד הציפורן. דוגמא נוספת היא אנשים שהציפורן שלהם נשברה, למשל בזמן עבודה, כאשר נתקלו בסלע בעת טיול, במהלך פעילות גופנית וכיוצא בזאת. בדומה למקרה הקודם, הציפור השבורה מתפתחת באופן בלתי נורמאלי וחודרת אל העור. גורמים נוספים יכולים להיות נסיבות גנטיות, אי התאמה של הנעליים, תחלואה כמו מחלות כליה וסוכרת, ואי הקפדה על בריאות הציפורניים.
למעשה, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם ציפורן חודרנית היא למנוע אותה מראש במידה שהדבר אפשרי. בין היתר, יש להקפיד על רכישת נעליים שאינן לוחצות על האצבעות, לגזור את הציפורניים בצורה נאותה ואף לסור אל פדיקוריסטית מדי פעם, ולדאוג לאוורור של הנעליים שכן גם זיעה עשויה לגרום לתופעה. במידה שבכל זאת הופיעה ציפורן חודרנית אין להזניח את המצב שיכול להתדרדר ולחייב ניתוח. הטיפול בשלב זה כולל שינוי של כיוון הצמיחה, גזירה נאותה, שימוש באנטיביוטיקה במשחה, והשרייה של האזור במים עם סבון.
במידה שהטיפולים שלעיל לא הועילו, כפי שקורה בכ- 30% מהמקרים, יידרש ניתוח פשוט וקצר הנעשה תחת הרדמה מקומית. במהלכו תוסר הציפורן ואילו השורש שלה ייצרב באמצעות מכשיר חשמלי או תרכובת כימית שימנעו אותה מלצמוח שוב. זאת בנוסף לחבישה, השריות במים עם סבון וטיפול באנטיביוטיקה. ברוב הגדול של המקרים טיפול זה ימנע גם את חזרתה של התופעה.