כבר אחרי גיל 40 ובעיקר החל מהעשור החמישי לחיים הופך סרטן המעי הגס למחלה שכיחה, והיא בהחלט עלולה להיות קטלנית אם אינה מאובחנת בזמן. לעומת זאת, אם מגלים את סרטן המעי הגס בשלבים המוקדמים שלו, הרי שכמעט בכל המקרים אפשר להגיע לריפוי ולחיים ארוכים. יש להדגיש כי גם נשים בהחלט עלולות ללקות בסרטן המעי הגס, אולם מחלה זו נפוצה יותר אצל גברים, ולכן למרות שההמלצות נוגעות לשני המינים קיים דגש על המין החזק.
למעשה ישנן שתי בדיקות מרכזיות לאיתור המחלה. הראשונה והמורכבת קצת יותר נקראת קולונסקופיה. בבדיקה זו מחדירים דרך פי הטבעת צינורית עם סיב אופטי שדרכה יכול הרופא לראות על הצג אם ישנן פתולוגיות של המעי. בתוך כך, הוא יכול לקחת דגימות לבדיקות מעבדה של נגעים שהתגלו ולזהות האם הוא שפיר או ממאיר, ואם יש צורך בהתערבות תרופתית או כירורגית כלשהי. על פני בדיקה זו נשמעת כבלתי נעימה עד מאוד, אך למעשה היא מבוצעת תחת טשטוש, ולמעשה הרדמה, והמשמעות היא שהמטופל אינו חש כל כאב או אי נוחות במהלכה. הבדיקה השנייה נקראת "דם סמוי בצואה" והיא כמובן הרבה יותר פשוטה ונגישה. מה שמחפשים בבדיקת הצואה הזו היא דם העלול לרמז על גידול סרטני במעי הגס.
ההמלצות הרשמיות אומרות כי אם אישה שייכת לקבוצת סיכון כלשהי, כגון שיש להן קרובת משפחה מדרגה שראשונה שלקתה במחלה בטרם הפסיקה הווסת, הרי שיש להגיע לבדיקת ממוגרפיה פעם בשנה. במידה שאין האישה שייכת לקבוצת סיכון הרי שההמלצה היא לבצע את הבדיקה החל מגיל חמישים פעם בשנתיים. מדובר כמובן בבדיקה שמטרתה לאתר גידולים בשדיים והיא למעשה צילום רנטגן, כאשר כל צד מצולם מימין או משמאל. אין זו בדיקה נעימה במיוחד אולם היא עוברת מהר למדי, ומעבר לכך כמו במקרה של סרטן המעי הגס- גילוי מוקדם שלה עשוי להיות משמעותי ביותר להתמודדות ולריפוי.
סרטן העור המוכר גם בשם מלנומה עלול להיות קטלני גם הוא, אם אינו מאובחן ומטופל בזמן. ככלל, מומלץ להגיע לפחות פעם בשנה לבדיקה שגרתית אצל רופא העור. בבדיקה זו בוחן הרופא את נקודות החן שעל הגוף ומאתר כאלו העלולות להתברר כגידולים. יש לציין כי נקודות החן עצמן אינן מתפתחות לכדי גידולים, אלא שבגלל חזותן הזהה לגידול יש להבחין האם מדובר בתופעה שפירה או ממאירה. הבדיקה עצמה הינה קצרה מאוד ובמידה שעולה חשד ישלח הרופא את המטופל/ת להסרת הנגע ולביופסיה שתיבדק במעבדה. יש לציין כי אם הגבר או האישה נמנים על קבוצות הסיכון, ההמלצה היא להיבדק פעם בחצי שנה. קבוצות הסיכון כוללות בין היתר אנשים שהייתה מלנומה במשפחתם, אנשים בהירי עור ומרובי נמשים, אנשים שכבר נמצאו אצלם ממצאים חריגים, אנשים העובדים תוך חשיפה לשמש, ועוד.
אוסטיאופורוזיס היא מחלה המכונה גם בריחת סידן, הפוקדת בעיקר נשים אבל בהחלט גם גברים. התאים בעצמות הגוף של כולנו מתחלפים באופן תדיר, כאשר תאים ישנים מתים וחדשים נוצרים, ואחד המרכיבים החיוניים הינו הסדין. על מנת לבנות עצם חדשה על הגוף לאסוף סידן באופן מתמיד, אולם אם הוא מתקשה לעשות זאת הרי שקצב התמותה של תאי העצם עולה באופן משמעותי על זה של בניית התאים החדשים. מכאן קצרה הדרך להיחלשות מהירה יחסית של העצמות, שאיננה מורגשת בתסמינים מיוחדים עד שהאדם נופל ונוצר שבר. מלבד היות החולים יותר מועדים לנפילות ולשברים, גם ההחלמה הרבה יותר ארוכה וישנם סיכונים מיוחדים כמו שברים מזעריים בחוליות.
לכן, החל מהעשור השישי לחיים מומלץ להגיע לבדיקת צפיפות עצם, לפחות בכל 5 שנים. מדובר בבדיקה בה מקרינים קרני רנטגן אל העצמות ולפי מידת ההחזר של הקרינה מהעצם כך ניתן להסיק אודות צפיפותה. את הצפיפות שהתקבלה משווים אל הנורמה ומכאן ניתן להסיק האם ישנה בעיה של מיעוט סידן ומהי חומרתה. יש לציין כי את ההקרנה לא עושים על כל העצמות בגוף אלא על האזורים היותר מועדים לשברים כגון האמה, הירך ועמוד השדרה. היא אינה כואבת או כרוכה באי נעימות מיוחדת.
עוד בעיה שאיננה מורגשת חוץ ממקרים חריגים היא לחץ דם גבוה. מכיוון שאין לה תסמינים מיוחדים היא מתקיימת בשקט בכלי הדם ועלולה בהחלט גרום לנזקים. למעשה, לחץ דם גבוה משמעו שהדם הזורם בגוף עושה זאת בלחץ גבוה מהתקין והרצוי, גם כאשר אנחנו נמצאים במצב של מנוחה וגם כאשר שריר הלב פועל. הבעיה היא שלחץ דם גבוה מפעיל לחץ מתמיד על שריר הלב ועל העורקים, מעבר לרצוי, דבר העלול עם הזמן להגביר את הסיכון לשבץ מוחי, להתקפי לב ולפגיעות ולתחלואות שונות של העורקים והלב. גם כאן, זיהוי מוקדם של הבעיה עשוי לתרום רבות להתמודדות איתה, המבוססת לעיתים על תרופות אך לרוב על שינויים באורחות החיים.
מדובר בבדיקה פשוטה מאוד שניתן לבצע באופן עצמאי בבית עם מכשיר ייעודי, ואפשר לעשות אותה כמובן גם אצל רופא המשפחה. יש לציין כי קיים אפקט ידוע של עלייה זמנית בלחץ הדם כאשר אנשים נבדקים אצל רופאים, ולכן דווקא עדיף לבצע אותה בבית אחרי שנחתם כחמש עשרה דקות, בלי לעשן ולבלי לשתות קפה, ועם היד מונחת על כיסא או שולחן בגובה החזה. התוצאות של בדיקת לחץ הדם מורכבות משני מספרים. המספר הגבוה יותר אומר לכם מהו לחץ הדם כאשר הלב בפעולה (השריר מתכווץ), ואילו המספר הנמוך אומר מהו לחץ הדם כאשר הלב במנוחה (השריר נרפה). בעיקרון, כל תוצאה שמתחת ל- 80/120 הינה תקינה, וכל תוצאה גבוהה יותר יכולה להעיד על בעיה וכדאי לפנות לרופא להמשך בדיקות. ההמלצות הרשמיות הן על ביצוע הבדיקה בכל שנתיים, או בכל שנה אם אתם משתייכים לקבוצת סיכון כלשהי כמו מעשנים, אם יש חולי לב במשפחה או שאתם חולים בסוכרת.
סרטן הערמונית הינו מסוגי הסרטן השכיחים ביותר אצל גברים, השכיחות שלו עולה עם הגילאים והוא עשוי להופיע כבר בעשור הרביעי לחיים. ישנן מספר בדיקות שרצוי לעבור לאיתור מוקדם של סרטן הערמונית, שבהחלו יכולות להועיל להתמודדות ולריפוי של המחלה. כך למשל, הבדיקה הפשוטה ביותר, על אף שאיננה נעימה מיוחד, היא בדיקה בה מחדיר הרופא המטפל את אצבעו לפי הטבעת של המטופל ובוחן אם ישנה בעיה בערמונית. בדיקה נוספת ופשוטה יחסית היא בדיקת דם שבה בוחנים את שיעור ריכוזו של חלבון שמפרישה בלוטת הערמונית, כאשר ערכים גבוהים מהתקין עלולים להעיד על גידול.
למעשה, בדיקה של צוואר הרחם אינה מומלצת רק מגיל 40 אלא לכל אישה בכל 3 שנים. יחד עם זאת, אם האישה נמנית על אחת מקבוצות הסיכון הרי שההמלצה היא לבצע את הבדיקה אחת לשנה, ואם יש ממצאים שפירים אפשר לרווח את הבדיקות. מדובר בבדיקה פשוטה למדי המבוצעת על ידי רופא נשים, הדוגם באמצעות מכשור ייעודי תאים המרכיבים את רקמות צוואר הרחם. הממצאים נשלחים לבדיקת מעבדה ובה בוחנים האם יש תאים שנחשבים טרום סרטניים. יש להדגיש כי המונח תאים טרום סרטניים אינו אומר בהכרח כי הם בהכרח יהפכו למחלה ממאירה, אלא שלפי הסטטיסטיקה קיים סיכוי מסוים לכך ולכן צריך להמשיך להיות במעקב ואף לבצע פרוצדורות להסרה של תאים אלו.