בשנת 2012 נוספו בכל רחבי תבל למעלה מ-55,000 חולים שלקו בסרטן האשכים. בישראל שיעור הלוקים בסרטן האשכים בקרב כלל חולי הסרטן החדשים המתגלים הינו מעט פחות מ1.5%. בשנת 2013 נוספו כמעט 170 מקרים של סרטן אשכים, ולמעלה מ-25% מתוכם היו ערבים. המאובחנים היהודים היו בני 35 שנים בערך, ואילו המאובחנים הערבים היו בני 31.5 בערך (בממוצע).
סרטן נגרם עקב התרבות חוזרת ונשנית שהינה בלתי מבוקרת ובלתי פוסקת של תא כלשהו ברקמה עד שמצטברים תאים ממאירים מרובים מאוד במקום כלשהו. סרטן האשכים הוא גידול ממאיר שמתפתח באופן האמור ברקמת האשכים, שם מתהווה גוש שעלול להתפשט ולפתח גרורות אל רקמות באזורים מרוחקים יותר בגוף, כמו למשל באזור האחורי של הכרס או אפילו הריאה. שני סוגי הגידול הנפוצים ביותר של סרטן האשכים הם מסוג סמינומה או מסוג שאינו סמינומה, הכולל את שאר תתי-הסוגים של המחלה. סרטן האשכים הוא סוג בלתי שכיח של סרטן.
האמת ניתנה להיאמר כי הגורמים ליצירתו ולהתפשטותו של סרטן האשכים הם עדיין בבחינת תעלומה שאין איש יודע את פתרונה, אך ישנם מספר גורמי סיכון שנתגלו, כגון גנטיקה (סיבות תורשתיות), סינדרומים תורשתיים דוגמת תסמונת דאון וסינדרום קליינפלטר, אשך טמיר (גם מי שנותח), ליקויי פוריות, גידול סרטני באשך האחר בעבר, גיל 15–35 וכן 60 ואילך, בנים בכורים או יחידים.
הסימפטום העיקרי הינו גוש נוקשה (בדרך כלל) בתוך רקמת האשך, שיכול להיות כרוך בכאבים, אך גם ייתכן שלא יתאפיין בתחושת כאב כלשהי. סימפטומים נוספים הם שק אשכים נפוח והרגשת כבדות באשך. ישנם גם סימפטומים שמקורם בגרורות סרטניות, למשל בצקת בגפיים התחתונות, כאבים באזור הגב, תחושת כאב באזור החזה, שיעול, קשיי נשימה (קוצר נשימה) וכן בלוטות לימפה נפוחות.
בדרך כלל הדיאגנוזה המקדמית הראשונה מבוצעת במקרה תוך כדי בדיקה עצמית על דרך המישוש ולא בבדיקה שגרתית אצל רופא, שכן בדיקה שגרתית של האשכים אינה בדיקה פופולרית בקרב הרופאים ואף לא בקרב הפציינטים.
כל אימת שמתעורר חשש התחלתי מתבצעת דיאגנוזה באופן מדויק על בסיס עברו הרפואי של הפציינט, בדיקה פיזית על ידי הרופא ואף בדיקות דם, בדיקות הדמיה (אולטרסאונד אשכים בצירוף בדיקת אולטרסאונד דופלר של כלי הדם לשם בדיקתם של זרימת הדם ושל מצב כלי הדם). אך הדיאגנוזה המכרעת נעשית באמצעות בדיקת האשך הכרות. אם הדיאגנוזה היא של סרטן האשכים, מן ההכרח לבדוק את אפשרות התפתחותן של גרורות. הדבר נעשה באמצעות הדמיה (CT ועוד אמצעי הדמיה ככל הנחוץ) של אזור החזה, הכרס והעכוז.
הטיפול הבסיסי הוא ניתוח שבו נכרת האשך, ובמסגרתו ניתן לערוך השתלת אשך תותב בשק האשכים. אם לא נצפו גרורות אפשר לערוך מעקב בלבד או להעניק טיפול השלמה כימותרפי קצר, אך אם התגלו גרורות של סרטן אשכים הטיפול המקובל הוא כימותרפיה במקרים המתאימים או הקרנות (לצורך טיפול בגידול מסוג סמינומה) או אף ניתוח לכריתת הגרורות.
יש לציין כי התרופות הכימותרפיות המשמידות את התאים הסרטניים של הגידול מתאפיינות בתופעות לוואי זמניות (שנמשכות חודשים ספורים בלבד וניתן להקל אותן באמצעות תרופות) דוגמת בחילה, הקאה, ואף נשירת שיער.
בדרך כלל אפשר לרפא את סרטן האשכים, ולרוב אין המחלה חוזרת גם כעבור מספר שנים מאז תום הטיפול אם הריפוי מלא. עם זאת, ישנו סיכון כלשהו להישנות המחלה אפילו שנים רבות לאחר ריפוי מלא, ולכן נחוץ לבצע מעקב ממושך.
לגילוי המוקדם נודעת חשיבות רבה בריפוי סרטן האשכים. (מנתוני משרד הבריאות עולה כי שיעור הדיאגנוזות בשלב מוקדם בקרב האנשים שלקו בסרטן האשכים עולה על 70%.) שיעור הריפוי המלא (ללא הישנות המחלה) של סרטן האשכים המתגלה בשלב מוקדם הוא 90%–95%. סיכויי הריפוי הינם הגבוהים ביותר כל עוד לא חרג הגידול מגבולות האשך, אך הם נמוכים יותר (אם כי עדיין הם גבוהים) אם התגלה בשלב שבו כבר התפתחו גרורות המגיעות אל בלוטות הלימפה באזור הכרס. לעומת זאת, אם מתגלה סרטן האשכים במצב שבו גרורות ארוכות כבר נשלחו אל הריאות, אזי סיכויי ההחלמה הינם הפחותים ביותר.
בהחלט כן. ראשית, ריפויו של סרטן האשכים כרוך, בין השאר, בירידה של איכות הזרע, וכפועל יוצא מכך – בירידה בפוריות. לפיכך, לפני תחילת הטיפול מקובל להפנות מטופלים שאינם מבוגרים להליך של שימור זרע כדי שיהיה אפשר להשתמש בו בעתיד.
זאת ועוד, הטיפול הכימותרפי עלול לגרום לתופעות לוואי שונות כגון בחילה, הקאה, נשירת שיער, נזקים ללב, דיכוי המערכת האימונולוגית בגוף ואנמיה.
יתרה מזו, הטיפול הכימותרפי או הטיפול באמצעות קרינה עלולים לגרום לסרטן גם בחלוף שנים מאז סיומו של הליך הטיפול הרפואי בסרטן האשכים. גם מטעם זה יש להקפיד על קיום מעקב שוטף אפילו אם החולה הבריא לחלוטין.
גם גרורות שהתפתחו יכולות לגרום לסיבוכים שמהותם נקבעת לפי האזור שבו נמצאת הגרורה. לדוגמה, גרורות שהגיעו לעצמות עשויות ליצור כאב, ואילו גרורות שנשלחו לאזור הריאות יכולות להביא לתופעות כגון שיעול או אף קוצר נשימה.
תחילה נדרש זמן כדי להפנים את הדיאגנוזה בדבר סרטן אשכים. כדאי מאוד לנצל כל אפשרות לקבל תמיכה, בין שמדובר בקרובים ובידידים, בין שמדובר בחברי הסגל הרפואי בכל מסגרת טיפולית, בין שמדובר באנשי האגודה למלחמה בסרטן. מומלץ ביותר להקפיד ככל שניתן על חיי שגרה בריאים ככל האפשר, ולקבל מידע רב ככל שניתן על אודות המחלה והטיפול בה כדי להבין טוב יותר מה צפוי לבוא במהלך הדרך. כמו כן אפשר לקבל טיפולים משלימים ברוב המכונים שבהם ניתן טיפול כנגד מחלת הסרטן במדינת ישראל, וכמובן מומלץ ביותר לקיים תמיד אורח חיים בריא לא רק בתקופת הטיפול אלא גם אחרי ההבראה. יש להימנע מעישון ומצריכת משקאות אלכוהוליים, להקפיד על תזונה מאוזנת ובריאה (ובכלל זה הרגלי תזונה נאותים), להקפיד על משקל גוף תקין ועל פעילות גופנית הנקבעת בהתאמה אינדיבידואלית בהתחשב במצבו הפיזי והנפשי של האדם.