X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור אונקולוגיה
בכל שנה מתקבלות 3,000 דיאגנוזות של סרטן המעי הגס, שהינו סוג הסרטן השני במידת תפוצתו הן אצל זכרים הן אצל נקבות. סרטן המעי הגס עלול להתפשט גם בהיעדרם של אינדיקציות שליליות או תסמינים כלשהם. בדרך כלל נוצרים תחילה במעי הגס גידולים זעירים בלתי ממאירים הנראים כבליטות בשרניות (והם מכונים בשם פוליפים בלשונם של אנשי המקצוע), ומשהתפתחו יותר עשויים הם להתאפיין בדימומים שעקבותיהם יכולים להתגלות בצואה. בהיעדר טיפול יכולים גידולים פרה-סרטניים אלו להפוך לגידולים ממאירים.
בעצם, מדובר בבדיקת סקר, קרי: בדיקה המתבצעת בקרב כל קבוצות הגיל הרלוונטיות הבריאות. זאת, כדי לגלות אינדיקציות ראשוניות (שהינן בבחינת "נורות אזהרה אדומות") לעניין הסיכון לסרטן המעי הגס, שכן בדרך כלל מביא סוג סרטן זה לדימום קל ובלתי ניכר (בשל כמותו הזעירה) שהוא המקור לדם הסמוי בצואה. אין להבחין בדימום בעין בלתי מזוינת, ולכן נקראת הבדיקה שנועדה לגלותו בשם "בדיקת דם סמוי בצואה".
בדיקה זו לבירור קיומו של דם סמוי בצואה נועדה לשפר את אפשרויות הדיאגנוזה במועד לעניין פוליפים (גידולים בלתי ממאירים בדרך כלל) או גידולים ממאירים באזור המעי הגס. חשוב לזכור כי גילוי מוקדם יכול להציל חיים! יש לציין כי פוליפים בהחלט עלולים להפוך לגידולים ממאירים, אך עד אז יכול שיחלוף פרק זמן בלתי מבוטל (שמטעמי זהירות לא יצוין כאן טווח התקופות האפשרי כדי למנוע שאננות בקרב הציבור). עם זאת, מקובל לכרות תמיד כל פוליפ שמתגלה כדי להימנע מנטילת סיכון כלשהו, ולו הקטן ביותר.
חוץ מסרטן המעי הגס (שגילויו המוקדם הוא הסיבה העיקרית לעריכתה של בדיקת דם סמוי בצואה) ישנן סיבות רבות ומגוונות לגילוי דם סמוי בצואה. למשל, תופעות פתולוגיות שמקורן בחוטם או בחלל הפה ובחניכיים או אף במעי הדק, תהליכים דלקתיים או גידולים או כיבים בוושט או בקיבה (ובפרט אולקוס וסרטן קיבה) או במעי הדק (למשל עקב נטילת תרופות מסוימות) או בשאר חלקיה של מערכת העיכול, עיוותים של כלי דם בחלק זה או אחר של המעיים (אשר כשלעצמם אין בהם כל סכנה, אלא שבשלבים מאוחרים יותר עלולים להתפתח שם גידולים בלתי ממאירים או גידולים סרטניים), טחורים, פיסורות, פיסטולות (חיבורים פתולוגיים לא טבעיים) בין כלי הדם ובין חלק כלשהו במעיים, מקומות מדממים בכלי דם זעירים במעי הגס עקב התרחבות היוצרת נטייה לדימומים (תופעה פתולוגית הקרויה אנגיודיספלזיה בפי אנשי המקצוע) אנמיה חרמשית (מחלת דם גנטית המביאה להפקת תאי דם אדומים הדומים בצורתם לחרמש), צהבת, אנדומטריוזיס (תהליך כרוני דלקתי של התפתחות רקמות ריריות של הרחם מחוצה לו במקום בתוכו), ובמקרים מסוימים אף צליאק.
בקרב חמישית עד שליש בקירוב מבין הנבדקים הסיבות לדימום הן פוליפים ושאר גידולים שהינם מדממים ועלולים להפוך לממאירים. לעומת זאת, אצל חלק קטן מהנבדקים (לכל היותר עשירית) נמצא כי הגורם לגילוי דם סמוי בצואה הוא סרטן המעי הגס או סרטן הקיבה.
ההמלצה המקובלת שכל אדם בן 50–74 בלא יוצא מן הכלל (הן גבר הן אישה) יערוך אחת לשנים-עשר חודשים בדיקת דם סמוי בצואה. זאת, אפילו כאשר אין כל תלונה ולא נתגלה כל סימפטום ואפילו אם כמה וכמה בדיקות לגילוי דם סמוי בצואה כבר נערכו ונמצאו תקינות. אך יש לציין כי מומלץ מאוד לערוך בדיקה זו אם יש סימפטומים דוגמת כאבים – או אפילו תחושה של חוסר נוחות – באזור הכרס, ובפרט בשיפולי הכרס, וכן הפרעות עיכול הבאות לידי ביטוי בשיבוש פעילות המעיים התקינה כמו למשל במצבי עצירות או שלשול.
חשיבותה הקרדינלית של בדיקת דם סמוי בצואה נעוצה בכך שבדיקה זו עשויה למנוע מקרי מוות כל אימת שמתגלים בשלב מוקדם מספיק גידולים ממאירים (כלומר, סרטניים) או אפילו פוליפים (או גידולים שפירים) העלולים להתפתח ולהפוך לגידולים סרטניים במעי הגס. חשוב ביותר להבהיר כי יש קורלציה חיובית בין גילוי מוקדם ובין ההסתברות שהחולה יחלים. דהיינו ככל שהדיאגנוזה מתקבלת בשלב התחלתי יותר של התופעה הפתולוגית, כך גדל הסיכוי שהפציינט יבריא. הודות לדיאגנוזה מוקדמת דייה ניתן להגיע לבערך 90% סיכויי הבראה.
יש לומר כי בעניין הצורך להתכונן לבדיקה חלוקות הדעות. יש אומרים כי אין צורך בדיאטה כלשהי (רוצה לומר, בדיקת דם סמוי בצואה אינה מצריכה תמורות בתפריט הרגיל לפני עריכתה). לעומת זאת, יש אומרים כי ישנם מאכלים ותרופות העלולים להביא לעיוות ממצאי הבדיקה. לפיכך, בשתי היממות שלפני הבדיקה מן ההכרח להתנזר מאכילת בשר בקר (בשר אדום), כבד, וכן פירות וירקות טריים ובעלי צבע כהה, ובייחוד ארטישוק, בננות, ברוקולי טרי, כרוב, כרובית, לימון, מלון, ענבים, פטריות, צנון, תפוזים ותפוחים. אך מותר לאכול לחם, אורז, פסטה, מקרוני וספגטי לסוגיהם, וכן דגים, בשר עוף וירקות מבושלים. עוד יש להימנע מנטילת תרופות דוגמת אספירין, תרופות כנגד מצבי דלקת וכמוסות ברזל (והכול – לפי הנחיות הרופא המטפל או דיאטנית מוסמכת). מן המקובץ עולה כי יש רופאים הנמנעים מהטלת מגבלות כלשהן לפני בדיקת דם סמוי בצואה, אך ישנם גם רופאים הסבורים כי מן הראוי להטיל מגבלות כאמור כדי למנוע את סיכול מטרתה של הבדיקה עקב הטיה של הממצאים שמקורה במזון או בתרופות. לכאורה נראה כי במצבי מחלוקת ינהג כל רופא לפי דרכו בהתאם לשיקול דעתו. אך מצד שני, נראה כי מוטב לשאול תמיד את הרופא אם להימנע מצריכת מזונות ותרופות אלו לא רק משום שמדובר בתקופה קצרה מאוד של יומיים לפני הבדיקה, אלא בעיקר משום חשיבותה של הבדיקה לגילוי דם סמוי בצואה, וכפועל יוצא מכך – ההכרח למנוע כל חשש טעות בהבנת המצב לאשורו לפי ממצאי הבדיקה. גם כדאי לזכור שתוצאה חיובית כוזבת שלפיה אכן נתגלה דם סמוי בצואה אינה גורמת רק לדאגות ולחששות, אלא גם לבזבוז זמנו היקר של כל מטופל ולהשקעת משאבים בהתייעצויות מיותרות עם הרופאים בדבר בדיקות ההמשך המתאימות למצבו של המטופל וכמובן בעריכת הבדיקות עצמן.
עוד יש להתייעץ עם הרופא המטפל בכל מצב של צריכת תרופות כחלק מן השגרה הקבועה כדי לברר אם אכן אפשר להמשיך ליטול תרופות אלו גם בשתי היממות הסמוכות לעריכתה של הבדיקה לגילוי דם סמוי בצואה. בכל מקרה, לאחר הבדיקה אין כל הגבלה בשום עניין.
בדיקה זו הינה פשוטה בתכלית, אורכת זמן קצר ביותר, אינה באה כלל בגדר בדיקה מסוכנת ואינה כרוכה בהליך בדיקה פולשני או בכאבים כלשהם או בתשלום זה או אחר. בדיקה זו גם אינה מצריכה היערכות מורכבת או הפניית רופא או אפילו תיאום מראש, אלא מדובר אך ורק בבדיקתה של דגימת צואה המוכנסת למבחנה. הנבדק מקבל חינם אין כסף בסניף קופת החולים שלו את הערכה המיוחדת הנחוצה לשם עשיית הבדיקה בצירוף עלון הדרכה הכולל את מלוא המידע הנחוץ לשם ביצועה של הבדיקה האמורה בביתו בעיתוי הנוח לו ביותר קודם שיעבירנה לבדיקת המעבדה. במעבדה נעשה שימוש בחומרים כימיים שונים לשם בחינתה של דגימת הצואה, והכול – במטרה לגלות עקבות דם בצואה.
בהחלט כן. דגימת הצואה אינה אמורה להינטל במצבים שבהם קיים דימום עקב טחורים או בתקופת הווסת החודשית אצל אישה (ולכן ההנחיה הניתנת לנשים בעת הווסת היא לחכות עד שתכלה לחלוטין יציאת הדם, ורק אז לערוך את הבדיקה לגילוי דם סמוי בצואה). מגבלה נוספת קיימת לעניין משך הזמן המרבי שאמור לחלוף בין נטילת הדגימה ובין מסירתה למעבדה בסניף של קופת החולים. צריך להעביר את הדגימה בזמן סמוך ככל האפשר לנטילת הדגימה (ואם אפשר – מומלץ מאוד להעביר מיד את הדגימה למעבדה), ולא יאוחר מחמש יממות למן ביצוע הבדיקה. יש לציין כי עד אז יש לשמור את הדגימה בקירור.
גם בהנחה שתוצאת הבדיקה אכן נכונה ומשקפת את מצב הדברים לאשורו, מן הראוי להדגיש כי לא תמיד הימצאותו של דם סמוי בצואה הינה בהכרח אינדיקציה דווקא לסרטן המעי הגס או אפילו לגידולים בלתי ממאירים (פוליפים) במעי הגס. למען הסר ספק מן הראוי להבהיר כאן כי עצם גילויו של דם סמוי בצואה הינו אינדיקציה אך ורק לעניין זיהויו של דימום זה או אחר במערכת העיכול לכל אורכה, דימום שסיבותיו יכולות להיות רבות כאמור. היות שאין די בזיהוי הדימום עצמו, אלא יש צורך לוודא מהי סיבת הדימום המדויקת, מן ההכרח להתייעץ עם רופא המשפחה או לפנות לרופא גסטרואנטרולוג מומחה לשם בדיקה והחלטה בדבר בירורי המשך, אם ימצא הרופא כי יש צורך בכך. במצבים שבהם מתגלה דם סמוי בצואה מומלץ לעיתים לערוך בדיקות שונות, כמו למשל בדיקת קולונוסקופיה, הנמנית עם הבדיקות הקלסיות לסקירתה של מערכת העיכול התחתונה.
קולונוסקופיה היא בדיקה אנדוסקופית פולשנית שנועדה בייחוד לסקירת המעי הגס, ובמהלכה מוחדרת למעיים מצלמה קטנה בקצהו של צינור פלסטי גמיש עם סיב אופטי מאיר המאפשר לבחון את דופנותיו הפנימיות של המעי הגס, ואף לכרות פוליפ שעלול להתפתח ולהפוך לגידול ממאיר (או ליטול ממנו דגימה לצורך ביופסיה). בדיקה זו נעשית בטשטוש, ולא בהרדמה מלאה. במקרים מיוחדים – למשל, כאשר הטשטוש כרוך בסיכון מוגבר לנבדק או שיש קושי לערוך את בדיקת הקולונוסקופיה בשיטה הרגילה – נאלצים הרופאים לערוך בדיקת CT שהינה קולונוסקופיה וירטואלית המצריכה החדרת צינור דק יותר וקצר הרבה יותר, אך אינה מאפשרת הסרת פוליפ או נטילת דגימה ממנו.
כאמור, מקור הדימום יכול להיות נעוץ בגורמים רבים, לרבות אזורים אחרים במערכת העיכול. לפיכך, הגסטרוסקופיה (המכונה גם בשמות גסטרו או אנדוסקופיה של דרכי העיכול העליונות) היא בדיקה קלסית מקובלת ומומלצת נוספת, המבוצעת לשם בדיקתה של מערכת העיכול העליונה: הוושט, הקיבה והתריסריון. בדומה לקולונוסקופיה, גם בדיקה זו נערכת באמצעות מצלמה קטנה בקצהו של צינור פלסטי גמיש עם סיב אופטי מאיר המוחדר דרך הפה ומאפשר לבחון את דרכי העיכול העליונות (ולעיתים אף לעצור דימומים). על פי רוב נערכת גם בדיקה זו בטשטוש (בדומה לקולונוסקופיה). יש שהגסטרוסקופיה נערכת ביחד עם בדיקת אולטרסאונד.
ראשית חוכמה, כדאי לערוך שנית את בדיקת הגסטרוסקופיה משום שייתכן כי נפלה טעות או שאירעה תקלה כלשהי בבדיקות הראשונות האלה. אם לא יהיה בבדיקת הגסטרוסקופיה הנוספת הזאת כדי לתת אינדיקציה כלשהי לעניין מהותו של גורם הדימום, מומלץ לבצע שוב אף את בדיקת הקולונוסקופיה. יש אומרים כי מוטב שאת הבדיקות החוזרות האלה יערוך רופא מומחה גסטרואנטרולוג אחר שאינו זהה לרופא שביצע את הבדיקות הראשונות.
אם בדיקת הקולונוסקופיה ובדיקת הגסטרוסקופיה אינן מועילות לעניין בירורה של סיבת הדימום, הצעד הבא שמומלץ לנוקטו הוא בדיקת המעי הדק. האמת ניתנה להיאמר כי אף על פי שידוע כי הן הקולונוסקופיה הן הגסטרוסקופיה הינן בדיקות יעילות ומדויקות, לא ניתן לבדוק באמצעותן את רוב בניינו ורוב מניינו של המעי הדק, וזאת מפני שאין בנמצא נגישות פיזית קלה ופשוטה המאפשרת תצלום באזור האמור. לכן מן ההכרח לנסות להשתמש בטכנולוגיות המאפשרות תצלום באזורים עמוקים יותר, כמו למשל אנטרוסקופיה. בבדיקה זו המטופל בולע קפסולה שבאמצעותה מצולם המעי הדק. יתרונה הגדול הוא איכות התצלום הגבוהה לעניין המעי הדק, אך אליה וקוץ בה: מגרעתה הבולטת של הבדיקה הזאת היא שאי-אפשר ליטול דגימה לשם עריכת ביופסיה או לכרות גידול המתגלה במהלכה. עוד אפשר לערוך בדיקות דימות רפואי כגון תצלומי CT או MRI או סימון כדוריות דם אדומות בחומר רדיואקטיבי כדי לאתר את מקור הדימום (ובדיקה זו גם ידועה בשמה מיפוי כדוריות דם אדומות) וכו'. בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל המומחה הגסטרואנטרולוג כדי להחליט מהי הבדיקה המתאימה. למרבה הצער, יש שגם הבדיקות האלה אינן מראות מהי סיבת הדימום ובמצב דברים זה כדאי לערוך מעקב רפואי כעבור כמה חודשים.
בירור ייעודי נחוץ במצבים שבהם ניתנה בעבר דיאגנוזה שעניינה גידולים שפירים (פוליפים) או גידולים ממאירים במעי הגס או תופעה פתולוגית המתאפיינת בתהליך דלקתי או שאצל בני משפחה נתגלה סרטן המעי הגס (גורם תורשתי או גנטי) או במקרה שבו אצל הנבדק כבר התגלה דם סמוי בצואה. במקרה האחרון יש יסוד להניח שהרופא ימצא לנכון להפנות לבדיקת קולונוסקופיה.
חיוני ביותר להבין ולהפנים כי החשש לגילוי דם סמוי בצואה יכול להצטמצם באופן ניכר אם כל אחד ואחד מאיתנו (ובפרט מי שנמנה עם קבוצות הסיכון במצבים השונים שצוינו) יקפיד על אורח חיים בריא, ובכלל זה תזונה מתאימה, עשירה, מאוזנת ועתירת סיבים תזונתיים (ובייחוד פירות וירקות). זאת, בצירוף פעילות גופנית קבועה המותאמת באופן אינדיבידואלי ליכולותיו, למצבו הפיזי והאנטומי (ואפילו המנטלי). עוד יש להימנע כליל מצריכתם של מוצרי העישון למיניהם או לכל הפחות לצמצם באופן ניכר את הכמות הנצרכת של מוצרי העישון. יש להדגיש כי באופן זה אפשר גם להישמר מפני תופעות פתולוגיות רבות אחרות שחלקן עלולות להיות מסוכנות ואף להביא למצבים של סכנת חיים ואובדן חיי אדם.
אודות הכותב
מערכת שאל את הרופא מערכת "שאל את הרופא" עושה את מירב המאמצים על מנת לספק לכם הגולשים מידע מקיף, אמין ומדויק בנושאים רפואיים שונים. לשם כך אנו מתייעצים עם מיטב המומחים בתחום, ומביאים בפניכם כתבות, טיפים והמלצות משדה הידע והמחקר הרפואי. יחד עם זאת, הפרסומים שמופיעים מטעם המערכת אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי....
כתבות נוספות בתחום
 (1).jpg)
