כיום אין חולק כי סרטן הריאה הינו מין הסרטן הנפוץ ביותר מבין מיני הסרטן הידועים במדינות המערב. יתרה מזו, סרטן הריאה הוא סוג הסרטן הקטלני ביותר הגורם לתמותה הרבה ביותר הן בקרב זכרים הן בקרב נקבות. רק במדינת ישראל לבדה מתגלים מדי שנה בשנה לא פחות מאלפיים (!) מקרים נוספים של חולים שלקו לראשונה בחייהם בסרטן הריאה וקיבלו את הדיאגנוזה במגוון מצבים פתולוגיים המצביעים על דרגות התקדמות שונות של סרטן הריאה. אחוז גבוה מבין החולים מקבלים את הדיאגנוזה בדבר סרטן הריאה בעיתוי מאוחר מאוד שבו המחלה כבר התפשטה בגוף החולה והגיעה לשלבי התפתחות מתקדמים, ולכן ישנו חשש כבד לפטירה בגין סרטן הריאה או להישנותה של המחלה הזאת.
לעיתים תאי הגוף אינם מתפתחים, מתחלקים ומתרבים באופן הרגיל כנדרש לשם השמירה על חיוניותו ופעילותו של הגוף והמשך שגרת החיים התקינה. חלף זאת הם נחלקים ומתרבים באופן בלתי מווסת ובלתי מבוקר, מגיעים לאזורים נוספים בגוף והופכים לגידול שפיר או לגידול ממאיר. על פי רוב, גידול שפיר אינו יוצר מצבי חשש לאובדן חיי אדם, אפשר לכורתו ואין הוא חוזר או מתפשט בגוף באמצעות גרורות המגיעות למקומות רחוקים בגוף. לעומת זאת, גידול ממאיר הוא גידול סרטני שיש בו כדי לגרום למוות. תאי הגידול מתרבים ללא כל ויסות או בקרה והגידול מתפשט ועלול להיכנס לאזורים בריאים בגוף, להשמיד רקמות תקינות באיברים שונים בגוף ואפילו להוציא מקרבו שלוחות סרטניות המגיעות לאזורים אחרים בגוף. גרורות אלו הינן תאים ממאירים שנפרדו מגידול האם שלהם והם מתרבים ופושים בגוף על דרך פריצה בנקודה מסוימת באיבר זה או אחר או במנגנון כלשהו בגוף או באמצעות פלישה למקומות שונים בגוף אשר אליהם מגיעים תאי הסרטן דרך מערכת הדם או מערכת הלימפה, שבה בלוטות הלימפה קשורות זו לזו באמצעות רשת סבוכה של צינורות לימפה זעירים בהרבה איברי גוף ומערכות שלו.
התשובה על השאלה הזאת הינה חיובית בעליל משום שקורלציה בין צריכת מוצרי עישון ובין סרטן הריאות הוכחה באופן חד-משמעי ללא כל צל של ספק. בערך 90% מן החולים בסרטן הריאה לקו במחלה הנוראה הזאת עקב צריכתם של מוצרי עישון. אין ולא יכול להיות ספק כי צריכה רבה יותר של מוצרי עישון לאורך תקופה ממושכת יותר מעלה באופן ניכר את ההסתברות להתפרצותו של סרטן הריאה. יש להדגיש כי בגדר מוצרי עישון באים – נוסף על הסיגריות למיניהן – סיגרים, נרגילות, מקטרות ואפילו סיגריות חשמליות. לפיכך, כל מי שצורך מוצר זה או אחר מבין המוצרים האלה ודומיהם עלול בהחלט להתחייב בנפשו.
חשוב מאוד כי כל מי ששוקל מטעם כלשהו להתחיל לעשן ידע כי מוצרי העישון כוללים מרכיבים רבים שהינם מחוללי סרטן. כבר עם חוויית העישון הראשונה נוצרות תמורות ברקמותיהן הבריאות של הריאות. בעקבות כל צריכה נוספת של מוצרי עישון נוצר נזק חמור יותר ויותר לרקמות התקינות שמהן עשוי ציפוין הפנימי של הריאות. בחלוף העיתים נוצרות פגיעות בלתי מבוטלות בתאי הרקמות האלה. הפגיעות האמורות מביאות את תאי הרקמה הזאת לידי פעילות השונה מפעילותם הנורמלית והתקינה, ולעיתים עשוי להיווצר עקב כך גידול ממאיר. לדאבון הלב, סכנתו הרבה של סרטן הריאות נעוצה לא רק בכמות הגדולה של כלי דם וצינורות לימפה המאפשרים לתאים הממאירים למצוא את דרכם אל איברים נוספים בגוף, אלא גם בעיתויה של התפתחות זו בטרם יהיה אפשר לגלות סימפטום כלשהו של סרטן הריאה. אגב אורחא נעיר כי השהיה "ערמומית" ומתוחכמת זו של מנגנון הכאב בגוף המאפיינת את סרטן הריאה במצבים אלו דומה למדי ל"מנגנון ההשהיה" הפועל לאורך התקופה הא-סימפטומטית המאפיינת את מחלת הקורונה בימיה הראשונים. אך חשוב לזכור כי ברוב המקרים מחלת הקורונה אינה מסוכנת כמו סרטן הריאה בשלביו המתקדמים, לכל הפחות כאשר גיל החולה צעיר.
כללו של דבר, הימנעות מעישון או זניחת ההרגל הרע הזה בהקדם עשויות בהחלט לצמצם באופן ניכר את הסכנה להיווצרותו של סרטן הריאה בכל גיל.
מחקרים שונים הוכיחו כי הסיכון ללקות בסרטן הריאה הינו גבוה יותר באופן מובהק אצל נקבות הצורכות מוצרי עישון (או שעשו זאת בעבר) בהשוואה לזכרים שצרכו כמות דומה של אותם מוצרי עישון. מדענים שונים תולים את ההבדל הזה בפגיעות רבה יותר של נקבות ככל שאמורים הדברים במרכיבים המסרטנים שאותם כוללים מוצרי העישון. לעומת זאת, ישנם חוקרים האוחזים בדעה שהורמון המין הנשי אסטרוגן הוא הגורם לפגיעות הרבה יותר לחומרים המצויים במוצרי עישון אצל נקבות. זאת ועוד, הרגלן של נקבות להחדיר את חומרי העישון פנימה לריאותיהן באופן עמוק מזה המקובל אצל זכרים הינו מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. כך גם הסיכוי שהן יחדלו מצריכת מוצרי עישון, סיכוי אשר הינו קטן באופן ניכר בהשוואה לזכרים, שאצלם נראית הגמילה מצריכת מוצרי עישון כמשימה קלה יותר לאין ערוך.
סרטן הריאות עלול להיווצר ולהתפתח בשל מגוון רחב של גורמים נוסף על צריכתם של מוצרי עישון. ראשית יש להדגיש את סכנתו של העישון הפסיבי כי אפילו אנשים שאינם צורכים כלל מוצרי עישון נמצאים במצב של סכנה רבה יותר ללקות בסרטן הריאה כאשר הם נתונים להשפעתם של חומרים הנפלטים לחלל האוויר עקב צריכת מוצרי עישון של אנשים אחרים. לסרטן הריאות יש גם גורמים תורשתיים שעניינם ריבוי מקרים שבהם נתגלה סרטן הריאות במשפחה. גורם נוסף לסרטן הריאות הוא שתייה מופרזת של משקאות הכוללים אלכוהול. לפיכך, מומלץ לנשים להימנע משתיית משקאות אלכוהוליים בכמות העולה על כוסית אחת ביום, ולגברים מומלץ שלא לצרוך יותר משתי כוסיות של משקה אלכוהולי ביום. זאת ועוד, סרטן הריאות עלול להיווצר עקב חשיפה לחומרים שונים כגון ארסן (הידוע גם בשם זרניך), כרום, ניקל, פיח, זפת ואף אסבסט. סיבי האסבסט הזעירים עשויים להתפרק לחלקיקים הפורחים באוויר ולהיצמד ללבוש, וכאשר הם נכנסים לריאות בעת הנשימה ייתכן כי ישהו שם די זמן כדי לפגוע בתאים באזור הריאות ולהגדיל את החשש להיווצרותו של סרטן הריאות. גם שאיפת אוויר הכולל גז רדון – שמקורו בהתפרקות טבעית של רדיום הנמצא בקרקע בעיקר באזורים של בתי מגורים – עלולה לגרום לסרטן הריאות. כאן המקום להדגיש כי סכנתו של גז הרדון מרובה דווקא משום שהוא חסר כל ריח או צבע, ולכן בעצם אין לחוש בו. אך אפשר למדוד את כמות הרדון באמצעות מכשירים ייעודיים ולהסיר את מקורו.
כאמור, הסימפטומים מתגלים בדרך כלל רק לאחר שסרטן הריאות כבר פשה בגוף לאחר שהגיע לשלבי התפתחות מאוחרים ומסוכנים. הסימפטומים העיקריים של סרטן הריאות הם הפחתת הרצון לאכול או איבוד חלק ממשקל הגוף, לאות, כאבים באזור החזה, צליל קול מחוספס (צרידות), קוצר נשימה או צפצופים בנשימה, שיעול שלא היה קודם ואינו חולף, תמורות שחלו בשיעול ממושך קיים, שיעול הבא עם דם בליחה, דלקת ריאות העמידה בפני תרופות. יש להדגיש כי הסימפטומים האלה אינם באים בהכרח בגדר מאפיינים מובהקים של סרטן הריאות, אלא ייתכן שמקורם בלא מעט תופעות פתולוגיות אחרות. לפיכך, כל אימת שמתגלים סימפטומים נוספים שאינם אלו המוכרים, מן ההכרח להגיע לקליניקה של רופא המשפחה כדי להיבדק ולבחון את המצב לאשורו.
לא. ישנם שני מינים מרכזיים של סרטן ריאה: סרטן הריאה של התאים הלא קטנים וסרטן הריאה של התאים הקטנים. יש לציין כי כל מין של סרטן הריאה מתפתח ופושה בגוף בצורה אחרת, וגם אופן הטיפול בסרטן הריאה של התאים הלא קטנים אינו דומה לזה שמקובל להעניק במצבי סרטן הריאה של התאים הקטנים. המין הראשון, סרטן הריאה של התאים הלא קטנים, הינו המין השכיח מבין שני מיניו של סרטן הריאה והוא מתגלה אצל 80% מן הלוקים בסרטן הריאה. הסוג האמור כולל שלושה תתי-סוגים. האחד הוא סרטן תאי הקשקש (המתגלה אצל חמישית עד רבע מבין החולים שלקו בסרטן ריאה של התאים הלא קטנים), המתהווה בדרכי הנשימה העיקריות ועשוי להביא לסתימתן או למצבי דימומים שמקורם בריאה. שני תתי-הסוגים האחרים (שמקובל להעניק ללוקים בהם טיפול זהה) הם סרטן התאים הגדולים – שבו הגידול הממאיר מתפשט בגוף במהירות – וכן סרטן מסוג אדנוקרצינומה (המתגלה אצל רוב החולים בסרטן הריאה של התאים הלא קטנים), שתחילת התהוותו מתרחשת באזור אשר בו מתבצעת תחלופת הגזים בריאות.
הסוג השני (והשכיח פחות, ובייחוד אצל מי שלא נחשף לעשן) משני סוגי סרטן הריאה המרכזיים הוא סרטן הריאה של התאים הקטנים. סוג זה מתאפיין במהלך מחלה חריף הרבה יותר מן הסוג הראשון, שכן הסוג השני נוצר ומתפשט במהירות בדרכי הנשימה הגדולות, ובגידול נוצרות גרורות המגיעות לחלקי גוף נוספים. סוג זה של סרטן הריאה מצריך בדרך כלל התערבות רפואית מהירה משום מאפייניהם של תסמיניו הרפואיים כאמור לעיל.
עוד קיים סוג אחר ובלתי שכיח של סרטן קרום הריאות (המכונה בשם מזוטליומה בקרב אנשי המקצוע). מדובר בגידול סרטני המתגלה באזור החזה, ובחלק מן המקרים באו הרופאים לידי מסקנה כי יש יסוד להניח שסוג זה של סרטן קשור לחשיפה לאסבסט.
תחילה בוחן הרופא את ההיסטוריה הרפואית של הנבדק, את הרגלי צריכתם של מוצרי העישון אצלו, עד כמה נחשף הוא לחומרים הקשורים לגילויו של סרטן הריאה וכמובן את המרכיב התורשתי-גנטי לעניין מקרים של סרטן הריאה שנתגלו אצל קרוביו של הנבדק. הרופא גם יבצע בדיקה פיזית לפני שימליץ לנבדק לערוך תצלום חזה, ובמקרים מסוימים – לערוך גם בדיקת הדמיה הקרויה בשם CT של החזה.
מן הראוי להבהיר כי בעצם מדובר בבדיקת מבוא ראשונית בלבד. תצלום חזה מאפשר להבחין באינדיקציות מוכרות שונות העשויות לעורר חשש כי ישנו בנמצא סרטן ריאה. כל אימת שמתגלות אינדיקציות כאלה ישלח הרופא את הנבדק לבדיקת הדמיה מדויקת יותר הידועה בשם CT חזה. אך כאשר מתגלות נסיבות שבהן הסיכון לקיומו של סרטן הריאה הינו סיכון מוגבר, כמו למשל במצבים שבהם הנבדק הודיע כי הוא צורך מוצרי עישון במשך זמן רב, בהחלט ייתכן כי הרופא יפעיל שיקול דעת רפואי ויפנה את אותו האדם למכון המתאים כדי לערוך בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת באזור החזה (CT חזה). זאת, אפילו אם הממצאים שיתגלו בתצלום החזה לא יעוררו כל חשד, שכן יש שגילוי מוקדם של סרטן הריאה הינו בגדר האפשר אך ורק באמצעות הדמיה זו (CT חזה) ואין די בתצלום חזה בלבד לשם כך.
יש להבהיר כי הן תצלום חזה הן CT חזה לא נועדו בדרך כלל לצורך גילוי מוקדם של סרטן הריאה בקרב אנשים שאינם חולים, ואין לבצע בדיקות אלו בלא טעם מספיק, רוצה לומר: אינדיקציות שיש בהן כדי לעורר חשד ממשי בדבר אפשרות קיומו של סרטן הריאה. חשוב לזכור כי מדובר בבדיקות כגון תצלום חזה – ובייחוד CT חזה – המצריכות נטילת סיכון מסוים עקב כמות הקרינה הבלתי מבוטלת הכרוכה בעריכתן. לפיכך, לא מקובל לערוך בדיקות אלו בלא הצדקה רפואית עקב הסיכון האמור. אך מצד שני, ייתכן שהצדקה כזו תימצא גם תימצא כאשר מדובר בבני אדם שאינם חולים, אך דיווחו על צריכת מוצרי עישון במשך תקופה ארוכה דייה. במצבים כגון אלו יש יסוד להניח כי הרופא ייתן את דעתו על האפשרות לערוך בדיקות CT חזה המצריכות כמות קרינה קטנה, וזאת לצורך מעקב סדיר המבוצע באופן קבוע.
הדיאגנוזה המכרעת שאין אחריה ולא כלום לעניין סרטן הריאה נערכת באמצעות ביופסיה, קרי: לקיחת חלקיק מן הרקמה החשודה לבדיקה מיקרוסקופית של רופא פתולוג מומחה כדי לברר אם אכן מדובר בסרטן הריאה. הדבר נעשה באמצעות מחט המוכנסת אל הגידול דרך אזור החזה (ולעיתים נעזר הרופא לשם כך במכשיר הדמיה) או באמצעות דיקור נוזל מבית החזה שבו נלקח נוזל מן הקרום העוטף את הריאה או באמצעות התחקות אחר מקומות הנראים מעוררי חשש על דרך החדרתו של צינור דקיק עם נורה לריאות דרך האף או דרך הפה (ברונכוסקופיה לבדיקת רירית הסימפונות) או החדרת הצינור לאחר ביצוע מספר חתכים זעירים בחזה ובגב (טוראקוסקופיה) או חתך אחד ארוך יחסית באזור החזה (טוראקוטומיה) או חתך באזור העליון של עצם החזה (מדיאסטינוסקופיה).
בהחלט כן. משמתגלה מצב של סרטן הריאות יש לבדוק עד כמה פשה הסרטן בגוף כדי לדעת לאיזה שלב הגיעה המחלה ("קביעת שלב מחלה", בלשון הרופאים). יש לבדוק את מידת הגידול, וכן את שיעור התפשטותו לבלוטות לימפה סמוכות או רחוקות או לחלקים אחרים או לאזורים אחרים בגוף. הדבר נעשה באמצעות בדיקת CT, הדמיה מגנטית (MRI), מיפוי עצמות או הדמיה באמצעות איזוטופים (PET CT).
בעידן הרפואה המודרנית יכול הרופא להציע ספקטרום גדול של טיפולים שונים כגון הליכים כירורגיים מגוונים, טיפול באמצעות הקרנות בדרגות קרינה שונות, וכן כימותרפיה או טיפול ממוקד (הקרוי גם בשם טיפול מכוונן או טיפול ביולוגי) ואפילו טיפול אימונותרפי. במקרים מסוימים אפשר להעניק טיפול משולב הכולל צירוף של כמה טיפולים באופן סימולטני. הכול נקבע לפי הסיטואציה הקלינית הגלובלית של המטופל, מינו של סרטן הריאות, האזור המדויק שבו נמצא הגידול, היקף הגידול, והשיעור שבו פשה הסרטן בגוף, ובכלל זה גרורות למקומות אחרים ולאיברים שונים בגוף.
בדרך כלל ניתן לכרות גידול ממאיר מאזור הריאות כאשר המחלה מתגלה בתחילתה ואין אינדיקציות להתפשטות גידול סרטני או גרורות סרטניות מן הריאות אל מקומות נוספים בגוף. על פי רוב, ההחלטה על עריכת ניתוח – ובכלל זה טיפולים מיוחדים לפני הניתוח ולאחריו – היא פרי שיתוף פעולה של אונקולוג, כירורג חזה ורופא ריאות היושבים על המדוכה כדי לאמוד (בין השאר) את יכולתו של הפציינט לקבל את הטיפול הכירורגי ולעמוד בו, להחלים ולחזור לחיי שגרה אחריו. אפשרויות הניתוח הן כריתה חלקית של הריאה (כריתת חלק זעיר מן הריאה) או כריתת אונה (חלק שלם של הריאה) או אפילו כריתת ריאה שלמה. ישנם מצבים שבהם אי-אפשר לערוך ניתוח משום היקפו או מקומו של הגידול או משום מצבו הקליני הרעוע של החולה (או תפקודו הבעייתי) או עקב מחלות רקע שמהן הוא סובל.
בדרך כלל ההקרנות (טיפולי הרדיותרפיה) נערכות באמצעות מכשיר השולח (על פי רוב) מנות קצובות של קרינה בעוצמה חזקה אל האזור הנגוע בסרטן, וזאת במטרה להשמיד את הגידול. בפועל אי-אפשר להגן באופן מלא על כל התאים התקינים (קרי: התאים שאינם סרטניים או ממאירים) מפני ההקרנה ואי-אפשר לוודא שהתאים התקינים לא ייחשפו כלל לקרינה. זו הסיבה לקיומן של תופעות הלוואי המאפיינות את הרדיותרפיה. יש להדגיש כי על פי רוב מדובר בטיפול המתאים לסרטן באזור מסוים אחד בגוף, שכן הטיפול על דרך ההקרנה פועל את פעולתו אך ורק במקומות שבהם קיבל המטופל את הקרינה. במקרים מסוימים ניתנת רדיותרפיה כהליך רפואי קדם-ניתוחי שנועד לצמצם את היקפו של הגידול לפני עריכת הליך כירורגי. יש שניתנת קרינה בהליך רפואי פוסט-ניתוחי במטרה להרוס את שארית התאים הסרטניים שנותרה במקום הספציפי שבו נערך ההליך הכירורגי.
ישנם מצבים קליניים שבהם דווקא טיפול באמצעות הקרנה (רדיותרפיה) הוא שיכול להיבחר כטיפול עיקרי – לעיתים בצירוף כימותרפיה – חלף הליך כירורגי. במצבים שבהם הסרטן כבר התפשט אל מעבר לגבולותיהן של הריאות ("מחלה מפושטת", בלשון אנשי המקצוע) עשוי הרופא להעניק רדיותרפיה במטרה לשכך תסמינים דוגמת כאב וסבל בגין גרורות סרטניות שכבר נשלחו אל תוך העצמות או בגין מצבים שבהם יוצר הגידול לחץ על עצב (או על כלי דם) זה או אחר.
כל אימת שעולה על הפרק תוכנית טיפול בכל חלקי הגוף ("טיפול סיסטמי", בלשון אנשי המקצוע) במצבי מחלה מפושטת – רוצה לומר: כאשר מחלת הסרטן הגיעה לשלבים מאוחרים – מן ההכרח לבצע עוד בדיקות כדי להחליט איזה טיפול סיסטמי להעניק: טיפול כימותרפי, טיפול ממוקד (ביולוגי) או טיפול אימונותרפי.
לסיכום, סרטן הריאה הוא סוג הסרטן הגורם לתמותה הרבה ביותר בהשוואה לכל שאר מיני הסרטן הידועים. אך באמצעות התנזרות מצריכת מוצרי עישון (וכמובן הפסקת צריכתם) אפשר ברוב המקרים להקדים תרופה למכה ולהימנע מן התחלואה בסרטן הריאה.