X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור אונקולוגיה
האם ידעתם כי אחת מבין כל 9–12 נשים לוקה בסרטן השד? סרטן השד נמנה עם "הרוצחים השקטים", שהרי בדרך כלל התפתחותו אינה כרוכה בכאבים, מה גם שעל פי רוב, דווקא ציסטות של השד או תופעות הורמונליות או שימוש בתרופות הם הסיבה לכאב. כלומר, גם כאשר מופיע כאב שבדרך כלל אמור הוא לשמש כ"אות אזהרה" שאינו מבשר טובות, מדובר באינדיקציה לתופעות שהינן שונות בתכלית מסרטן השד וקלות בהרבה ממנו. לפיכך, אין להקל ראש במחלה או בכל חשש לקיומה.
כיום הדמיית ממוגרפיה לצורך דיאגנוזה של סרטן השד מומלצת רק לנשים אחרי לידה – משום שלעיתים דווקא במצב זה פורצת המחלה – וכן לכל אישה בת 50–74 בתדירות של פעם אחת בשנתיים. אחרי גיל 74 הסיכון להתפתחותו של סרטן השד יורד עד כדי כך שאישה אשר טרם חלתה עד אז אינה צריכה להיבדק עוד כלל. חשיבותה של בדיקה חודשית עצמית של השד – איבר חיצוני נגיש וקל לבדיקה – היא רבה ביותר לעניין גילויו המוקדם של סרטן השד אצל נשים צעירות מגיל 25 ואילך שאינן מתכננות לידה ואינן צפויות לעבור בדיקת הדמיה. יתרונה העצום של בדיקת שד עצמית נעוץ בכך שככל שהאישה הינה בעלת מודעות גופנית גבוהה ומקדישה גם בעת היותה בריאה את הזמן הדרוש כדי להכיר את גופה – היא תוכל לחוש את שדיה באמצעות קצות האצבעות מבחוץ, ואפילו להרגיש באופן אמין ומדויק בכל שינוי שיש בו כדי לעורר חשד המצריך בירור, לרבות תופעות שונות בעומק השד, וזאת אף יותר מכל גורם אחר הבודק את השד מבחוץ. מדובר בבדיקה קצרה ביותר שאינה מצריכה אפילו ביקור אצל רופא. בכל מקרה של חשש כי התגלה ממצא שיש בו כדי להדאיג צריך לפנות לרופא כירורג לצורך בדיקה בקליניקה כדי לברר אם נחוצות בדיקות המשך דוגמת בדיקות הדמיה (למשל אולטרהסאונד או ממוגרפיה). חשוב לזכור כי רק 20% מן הגושים המתגלים בשד הם סרטניים, אך הבדיקות יכולות למנוע מקרי מוות באותם המקרים.
אומנם אין בנמצא בדיקה שיש בה כדי לספק ממצאים ודאיים לחלוטין לעניין קיומו של סרטן השד, אך בדיקה עצמית נכונה של השד הנערכת אחת לחודש בצירוף בדיקה שנתית אצל רופא שהינו מומחה לכירורגיית שד יכולות להיות לעזר בגילויו המוקדם של סרטן השד קודם שיתפתחו גרורות, חלילה. אומנם במחקרים קליניים שונים לא הוכח שיש בבדיקה כדי להגדיל את שיעורי ההבראה מסרטן השד (ולכן הרשויות בישראל כבר אינן ממליצות המלצה גורפת לבצעה). אך רופאים רבים תולים זאת בביצוע שגוי של הבדיקה וממליצים לבצעה משום ששיעור גבוה של מקרי הסרטן הזה מתגלה אצל נשים שביצעו כראוי בדיקת שד עצמית.
די בבדיקה אחת בכל חודש. אין לבצע בדיקה עצמית של השד בכל יום משום שהדבר אפילו מיותר ומזיק כי בדרך כלל אי-אפשר לחוש בשינוי שחל מיום אחד למשנהו. לעומת זאת, פרק זמן של חודש החולף בין בדיקה לבדיקה בהחלט מאפשר לאישה בעלת רגישות ומודעות לגופה לחוש בשינויים מהותיים שחלו בינתיים ולבדוק אותם בעודם באיבם. מומלץ להחליט כי יום אחד מסוים בכל חודש הוא היום שבו תיערך הבדיקה העצמית של השד, ורצוי שיהיה קל לזוכרו. הזמן הטוב ביותר עבור אישה שוויסתה קבועה הוא שני הימים הבאים לאחר הווסת משום שבהם שדיה כבר מתאפיינים בפחות גודש ובפחות רגישות למגע. הבדיקה עצמה כוללת שני מרכיבים עיקריים חשובים ביותר: התבוננות ומישוש.
התבוננות – במצב של ישיבה יש להביט על כל שד הן בראי הן מלמעלה. יש לעשות כן פעם אחת כאשר הידיים מונפות אל על ופעם אחת כאשר הן מונחות ברפיון כלפי מטה. יש לתור אחר תמורות חסרות תקדים במראהו החזותי של כל שד, כמו למשל עור מתקלף או קשקשים, ובפרט שקיעה של העור או של פטמת השד. יש לבדוק אם כל פטמה אכן בולטת החוצה או שמא פטמה זו או אחרת שוקעת ונראית כמשוכה כלפי פנים. שקיעה של העור או של הפטמה יכולים להיות אינדיקציה לקיומו של גידול ממאיר (סרטני) באזור האמור. עוד יש לבדוק כל שד הן במצב של לחיצת הפטמות כלפי פנים אל תוך השד באמצעות כפות הידיים הן במצב של גילוי חלקו התחתון של השד (הנסתר מן העין בדרך כלל ולא קל לראותו) כאשר השד מורם באמצעות כפות הידיים.
מישוש – קרם (לידיים או לגוף) על כף היד, יש בו כדי להקל את איתורו של גוש בשד. יש לבדוק תוצאות של מידות לחץ שונות על רקמות השד באמצעות כריותיהן של שלוש האצבעות המרכזיות. תחילה צריך ללחוץ קלות על השד כדי לבדוק את חלק השד הסמוך לעור, אחרי כן ללחוץ לחץ בינוני כדי לבדוק רקמות עמוקות מעט יותר ולבסוף יש לערוך את הבדיקה היסודית ביותר, שבה צריך להפעיל את הלחץ המקסימלי האפשרי כדי לבדוק את רקמות השד העמוקות ביותר. אחרי כן יש "לסחוט" את פטמות השדיים באמצעות לחץ של האצבעות בכל זווית אפשרית ובכל הכיוונים האפשריים. אומנם בכל מקרה אין בקצת הפרשה לבנה או צהבהבה או שקופה כדי ללמד על מצב פתולוגי חמור גם אצל מי שאינה מיניקה, אך הפרשת דם או נוזל כהה מצריכה בדיקה ללא דיחוי אצל רופא. זאת, כדי לבדוק אם מדובר בגידול סרטני. השלב הבא של הבדיקה הוא מישוש השדיים כנגד הצלעות הנעשה בשכיבה על הגב. צריך להניח את יד שמאל מתחת לראש ולמשש באמצעות יד ימין את השד השמאלי במלואו בתנועת ספירלה מבחוץ כלפי פנים או מבפנים כלפי חוץ (לפי הנוחות) – החל בעצם הבריח, עבור באזור הפטמה וכלה באזור בית השחי (זנב השד). זאת, כדי למצוא גושים בשד השמאלי, ובפרט חדשים. אחרי כן יש להניח את יד ימין מתחת לראש ולחפש באמצעות יד שמאל גושים בשד הימני בצורה האמורה. כעת צריך לבדוק בישיבה את שני השדיים באמצעות שתי הידיים כך שבוהן היד אוחזת בעברו האחד של השד ושאר האצבעות – בעברו האחר. לבסוף צריך לבדוק אף את סביבת בתי השחי כאשר הזרוע מונפת מעט למעלה (הרמה חלקית). יש לעשות כן כדי לאתר ממצאים מחשידים שעניינם הגדלת בלוטה כלשהי או בלוטה נוקשה ושאר חריגות מן הנורמה המוכרת כחלק מחיי השגרה הבריאים. בדרך כלל גידול סרטני בשד הוא גידול נוקשה הנעדר גבולות שקל להבחין בהם בבירור והינו קבוע בחוזקה ברקמת השד הבריאה, רקמה שאליה הוא "פלש" במהלך התפתחותו. כמו כן קשה לגרום לו "לנוע" בכיוון זה או אחר. בשונה מכך, גידול שפיר בשד (קרי: גידול בלתי ממאיר, וכאמור 80% מן הגידולים המתגלים בשדיים אינם סרטניים) – ואחת היא מה גודלו – מתאפיין בצורה עגולה או אליפטית ובגבולות מובחנים וניכרים, ואף אפשר "להניעו" בנקל בכל הכיוונים ללא הגבלה. זאת ועוד, לעיתים קרובות הגידול השפיר גורם לרגישות רבה באזור שבו הוא נמצא ואף כרוך הוא בכאבים, ובפרט אמורים הדברים בציסטות לסוגיהן.
אודות הכותב
מערכת שאל את הרופא מערכת "שאל את הרופא" עושה את מירב המאמצים על מנת לספק לכם הגולשים מידע מקיף, אמין ומדויק בנושאים רפואיים שונים. לשם כך אנו מתייעצים עם מיטב המומחים בתחום, ומביאים בפניכם כתבות, טיפים והמלצות משדה הידע והמחקר הרפואי. יחד עם זאת, הפרסומים שמופיעים מטעם המערכת אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי....
כתבות נוספות בתחום
.jpg)
