קשה לדמיין את הפער הענקי בין הפגיה הסטרילית והמבריקה של ביה"ח כרמל בה עובדת האחות יפה איילון, לבין התנאים הממש לא סטריליים בלשון המעטה בהם חיו וטופלו עשרות נפגעים ופצועים בנפאל ע"י יפה.
"צריך לראות בעיניים ולהרגיש את העליבות וחוסר התנאים המינמליים באזורים בהם היינו, כדי להעריך את מה שיש לנו כאן בישראל ", אומרת יפה מכרמל.
יפה חזרה הביתה מעוד ממשמרת עבודה מלאת פגים קטנים וחמודים. היא ישבה על הכורסא בסלון לקפה של סוף היום, ואז הגיע הסמס על רעידת האדמה בנפאל.
"כמתנדבים קבועים ביחידות הסיוע אנחנו מקבלים לא מעט התראות שוא, מספרת יפה אבל הפעם זה הרגיש לי רציני ומיד כבר התחלתי לארוז את תיק הנסיעה ".
"בבוקר באופן סופי הבנו שזה קורה, היינו בעבודה, בשעה 11:00 הודיעו לנו באופן סופי להיות בשדה התעופה בשעה 14:00 וההתרגשות לצאת ולעזור מעבר לים החלה לעלות. יצאנו למסע צוותים של משלחת ישרלייף הכוללת את פירסט, זק"א איחוד הצלה. וכמובן - אנחנו מיחידת החילוץ. חלק מהצוותים בתפקידי רפואה, חילוץ, וגם צוותי זק"א. המשימה שלנו אומרת יפה, הייתה ליצור תמונת מצב עדכנית ומהימנה, לסייע בחילוץ של הניצולים, להגיש שירותי רפואה באזורים כפריים אליהם לא הגיעו כלל כוחות ההצלה והסיוע.
כך יצאה המשלחת הישראלית לדרך ובה 24 מתנדבים ביניהן שתי נשים, כשברשותם, ציוד רפואי, פנסים, תיקים, קופסאות שימורים והמון רצון טוב ונחישות לעשות טוב.
" הגענו לארץ חבולה וחבוטה, והמראות לא היו פשוטים כלל. התנאים היו קשים, המים והביוב היו מעורבבים זה בזה, על חשמל אין מה לדבר, עם רדת החושך כולם מסתגרים בכפרים ובאוהלים, מספרת יפה. התחושה הכללית מסביב היתה מאוד כאוטית ומלחיצה, היו הרבה נעדרים מכל מרחבי העולם, ותוך כדי השהות שלנו באזור חווינו גם עוד 2 רעידות אדמה נוספות, אמנם לא בעוצמה כל כך גבוהה אך די מלחיצה. מסביבבנו היו פזורים המון הרוגים, זאת מדינה נכשלת הנמצאת במצב אסון ובקטסטרופה. למרות הכל נדהמנו לראות שהמקומיים דווקא שומרים על איפוק מעורר כבוד, הם חיים חיי פשטות ודלות במונחים ישראליים ומערביים ולמרות הכל הם מנומסים ומוקירי תודה ".
" עם היוודע האסון הודיעו מהר כל חברי המשלחת במקומות העבודה שלהם, שימצאו להם מחליפים לשבועיים שלושה הקרובים, אומרת יפה. עזבנו משפחות, ילדים, בני זוג כי הרגשנו שאנחנו לקראת חוויה משמעותית של תרומה וסיוע. מבחינתנו זאת הזדמנות אמיתית להתנסות בכלים המקצועיים שאנו רוכשים במשך כל השנה בתרגולים של יחידת החילוץ. אני מאמינה שזאת שליחות חשובה הטומנת בחובה אמירה ערכית ומוסרית - על מה זה אומר להיות ישראלים, יהודים, ואזרחי העולם. יצאנו למשלחת בהרכב אנושי ישראלי ובו אנשים מדהימים, דתיים, חילוניים, חרדים, חברנו יחד לנזירים בודהיסטיים על מנת לתת סיוע רפואי לנפגעי רעש האדמה האדיר שארע בנפאל. בשישי בלילה קיבלנו דגש נוסף למשימה כשהתבקשנו לסייע באיתורו של אור אסרף ז"ל שאבד בטרק " מספרת בהתרגשות יפה .
" בחלק מהימים יצאנו כבר עם שחר לאזורים הכפריים, והגשנו שם טיפול רפואי לעשרות תושבים הכפריים צפון מערבית לקטמנדו. היינו הראשונים להגיע עם המרפאה הישראלית הניידת שלנו לחלק מהאזורים מאז רעידת האדמה, אומרת יפה. הצלנו לא מעט חיים כמו בפעם כשסיפקנו עירוי אנטיביוטי לילד שהיה על גבול דלקת קרום המוח בעקבות זיהום חריף, והצלנו את חיו ".
במקביל, יצא צוות לאזור הלאנטאנג בקטמנדו לאיתור וגיבוש מידע אודות הנעדר הישראלי אור אסרף, הם פעלו בתוואי שטח מסוכן מאוד, במזג אויר קר וגשום. כל אחד מהצוותים שלנו התמיד במשימת הסיוע שלו עד הרגע האחרון, הצוותים הרפואיים בכפרים בסיוע רפואי למקומיים לתינוקות, מבוגרים נשים גברים וכמעט כולם נזקקו לסיוע. וצוות החילוץ במשימה של איתור אור אסרף ז"ל, תעלומה שהגיעה לפתרונה אך בטרגדיה אנושית עצובה. הייתי אישית עם אביו של אור ז"ל ועם חבריו ברגעים הקשים, והסיטואציה הייתה מאוד רגשית קשה וכואבת ".
"דברים שרואים מכאן לא רואים משם. מסכמת יפה מכרמל את המסע לנפאל.
משם, ראיתי שיש לנו עם לתפארת. משם רואים, צבא מדהים שהעמיד בית חולים ברמה הגבוהה ביותר בסיוע לעם הנפאלי. משם רואים חבורת לוחמים חדורי קרב להביא את חבר הצוות שלהם הביתה.
משם רואים קבוצת מחלצים שקיבלה התראה בשעה 13:00 ובשעה 14:30 כבר עמדנו בנתב"ג לסייע במשלחת.
שם רחוק בנפאל אנחנו נראים טוב. נראים במיטבנו.
יצאנו בידיעה שזו הדוגמה שאנחנו רוצים לשמש לילדנו,
לדעת שחס וחלילה במקרה אסון גם אותנו יבואו לחפש בקצה השני של העולם".
אנשים שפועלים ותורמים מעצמם בהתנדבות הם אנשים טובים אומרת יפה, הם מיוחדים בעלי אישיות עצומה וברמה גבוהה מעל הממוצע עם נתינה אין סופית בחיי היום יום ביחידות ההתנדבותיות בארץ ובמשלחת הנוכחית. משמח אותי לחשוב שהם משרישים את המורשת הזאת לדורות הבאים.
פגשתי בטבע העצום שמושך אליו תיירים מכל העולם, פגשתי בעם הנפאלי הפשוט, השמח בחלקו, שבעצם המפגש שלנו איתו שימח אותו ולו לתקופה קצרה שבו נגענו בהם אומרת יפה.
באנו ממרחקים לחבק אותם תרתי משמע ולו לזמן קצר...רדפנו אחרי עקבותיו של אור אסרף הישראלי שהגן עלינו בגופו ב"צוק איתן" והחזרנו אותו לחיק המשפחה.
זאת היתה עבורי חוויה מטלטלת ועוצמתית ואני שמחה שהייתה לי הזכות ליטול בה חלק" מסכמת האחות יפה איילון את המסע המטלטל בנפאל, וחוזרת לטפל במסירות ואהבה בתינוקות הקטנים בפגיה המבהיקה בביה"ח כרמל.