הפרעות קשב וריכוז - דרכים לשיפור ולהתמודדות בריאה

שלום רב,
לאחיינתי בת 11 יש מספר רב של חודשים מגרנות חזקות בראש עד שמפריע לה לתפקד. זה קורה לה לעיתים קרובות(כמעט כל יום) למשך כחצי שעה ואז זה עובר והיא מתפקדת כרגיל.
לקחו אותה לכמה נוירולוגים לייעוץ וכן עשו לה בדיקת MRI אך לא מצאו משהו חריג.
לפי נסיונך מה ניתן לעשות בצב זה? מה עוד ניתן לברר?
תודה רבה!

לא ברור כלל אם זה מיגרנה או לא כיוון שהתקפי מיגרנה נמשכים לרוב מספר שעות או יותר. בכל מקרה במידה ויש אירועים בתכיפות גבוהה אפשר לנסות טיפול מונע יומיומי ודיאטה. ליתר הפרטים פנו ליעוץ מקצועי במרכז לנוירולוגיה ילדים.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

אדייק בדבריי, זה כאב ראש חזק בצד הראש, למשך כחצי שעה כמעט מידי יום ואח"כ הכל שגרתי.
ניסו לשנות לה הרגלי אכילה אך לא הועיל.. היא היתה אצל כמה נוירולוגים אבל אין להם פתרון. נשמח לדעת אם יש לך עצה בעניין או אולי עוד בדיקה כלשהיא? ושוב תודה!

שלום.
הבת שלנו בת 15.5 ילדה פעילה רוקדת פעמיים בשבוע במשך שנים, מדריכה בצופים, מטיילת וכו'
לא ידוע על בעיות בריאות.

לפני חודש קרה לנו איתה משהו חריג.
בערך ב 12 בלילה ראיתי אותה ערה בחדר.
ב 1 וחצי חזרתי למסדרון וראיתי שדלת החדר שלה נעולה מבפנים ( היא נועלת לעתים כשמתלבשת ).
דפקנו לה על הדלת והיא לא ענתה.
קראנו לה ולא ענתה אז חשבנו שנרדמה.
רצינו לוודא שבסדר דפקנו חזק על הדלת ולא ענתה.
במשך כחצי שעה! דפקנו על הדלת דפיקות חזקות מאוד ( שאין אחד שלא ישמע בלילה ) וצעקנו בקולי קולות את השם שלה ולא היה שום מענה. מאוד נלחצנו שחלילה קרה לה משהו. שום דבר לא עזר והיא לא ענתה מבפנים אז הזמנו תוך כדי מכבי אש לפרוץ את הדלת.
לשמחתנו אחרי חצי שעה הצלחנו לפתוח את המנעול מבחוץ ( הפלנו את המפתח שמבפנים עם מברג קטן ).

הילדה היתה על המיטה ישנה שינה מאוד עמוקה והיינו צריכים קצת לצעוק לה ולהזיז אותה בשביל שתתעורר.
מה שקרה לא אופייני לה כי היא לא ילדה שישנה חזק מאוד.
כמו כן לא סביר שאדם בזמן שינה לא יתעורר בלילה מאגרופים חזקים על הדלת וצעקה של השם שלו.
חיבקנו אותה והתעלמנו ממה שקרה.
היא אמרה שיצאה ממקלחת עם מגבת ונעלה בשביל להתלבש ונרדמה עם המגבת על המיטה מרוב עייפות.

אציין שבאותו יום היא היתה כל היום בבית איתי אז אין סיכוי שהיא לקחה חלילה איזה משהו או שתתה אלכוהול ( מעבר לעובדה שהיא לא שותה אלכוהול ולא סובלת עישון וכו' ).

סיפרתי את זה במקרה אתמול לקרוב משפחה סטודנט לרפואה שאמר שאולי היה לה פרכוס מסיבה רפואית? והציע לשאול רופא/נוירולוג ילדים אולי היא צריכה EEG של המוח ליתר בטחון?
אציין שמאז לא קרה מקרה דומה לשמחתנו והיא מתנהגת כרגיל.

האם מה שקרה דורש בירור?
האם צריך לעשות EEG של המוח?
( אנחנו כמובן לא מחפשים בדיקות מיותרות )

תודה רבה

האפשרות שהיה פרכוס היא השערה בלבד ויותר סביר שהילדה הייתה בשינה עמוקה מאד אחרי הירדמות מאוחרת. אני לא חושב שממקרה בודד כזה צריך להסיק שיש צורך ב EEG או בירור ספציפי. אבל אם זה חוזר על עצמו אז כדאי שתתייעצו עם מומחה בתחום.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

בן חמש בריא בדרך כלל ברוך השם,פירכוס חום ראשון בגיל שנה וחצי פירכוס חום שני בגיל שנתיים ולפני חודש פירכוס חום נוסף.
נשלחנו לבדיקת EEG התוצאה:
נרשמה פעילות מעורבת בטווח תטא ודלתא עם כישורי שינה סימטריים.
מידי פעם נרשמו התפרקויות של זיז גל בלתי סדיר. פעם אחת בהדגשה ימנית. פעם אחת נרשם זיז ממקור פרונטלי שמאלי. .
סיכום
תרשים שינה לא תקין בשל פעילות אפילפטיפורמית של התפרקויות זיז גל קצרות. פעם אחת נרשם זיז ממקור פרונטלי שמאלי
מה זה אומר? אשמח לתשובה בבקשה
תודהה רבה

לפי מה שכתוב מדובר בתרשים EEG שיכול להצביע על אפילפסיה. בהקשר זה חשוב לציין שיש אפשרות שלילד שלך יש נטייה לאפילפסיה. רוב פרכוסי החום (מעל 98%) חולפים לחלוטין. אחוז קטן של הילדים מפתח אפילפסיה. לרוב מדובר באפילפסיה שפירה שמתבטאת בהתקפים חום גבוה ולעתים יכולים גם להיות התקפים בודדים ללא חום. גם במקרים אלה המחלה לרוב חולפת בסביבות גיל 9-10 שנים. במקרה של הילד שלך רוב הרופאים (גם אני ביניהם) לא יתנו טיפול מונע קבוע אלא רק אם מתחילים להופיע התקפים גם ללא חום. כאמור גם במקרים האלה (הכוונה אם יהיו התקפים גם ללא חום) המחלה לרוב חולפת לבד תוך מספר שנים. כדאי שתתיעצי עם נוירולוג/ית ילדים. בריאטות שלמה.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום ,
הבן שלי בן 11 קשה לו מאוד להרדם , גם בתקופת הלימודים , מצליח להרדם רק בשעה 24:00
ובבוקר קשה לו להתעורר , מצליח בקושי להתעורר רק בשבע ורבע .

האם אני יכולה לתת לו מלטונין מבית טבע ?
תודה

כן
עדיף לנסות מלטונין 3 מ"ג ולא סירקדין של 2 מ"ג שהוא בשחרור מושהה ומחייב מרשם רופא

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום וברכה
טעיתי והעתקתי לא נכון .מדובר בצניחה של 6 מילימטר .השאלה שלי האם זה יכול להיות ממצא מקרי והכאבי ראש בכלל לא קשורים לזה במיוחד שהכאבי ראש הם בזמן קריאה .איך מבררים דבר כזה ואצל מי האם נוירוכירורג או נוירולוג
תודה רבה
וסליחה על הטעות

6 מ"מ זה לא משמעותי וככל הנראה ממצא אקראי ולא קשור לכאבי הראש. כדאי גם לבדוק חדות ומיקוד ראיה שכן יכולים לגרום לכאבי ראש בזמן קריאה.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום וברכה
בני סובל מכאבי ראש בזמן שהוא קורא בספר.נבדק עלידי רופא עיניים שלא מצא סיבה לכאבי הראש .הוא נשלח ל CT וחזר תשובה כי יש צניחה של טונזילה צרבלרית מימין עד כ 6 סנטימטר .האם ממצא זה יכול להסביר את כאבי הראש שלו וצריך ניתוח או שזה יכול להיות ממצא אקראי .
תודה רבה

האם הכוונה ל 6 ס"מ או 6 מ"מ.. צניחה של הטונסילים של 6 ס"מ נחשבת רבה מאד ובמקרים כאלה אתם צריכים להתייעץ דחוף עם נוירוכירורג. צניחה של 6 מ"מ היא קלה ושכיחה הרבה יותר ולרוב לא גורמת לסימפטומים. אנא תבדקו את מה שכתוב במדויק.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

לבני בן ה8.5 יש טיק מוטורי שמתבטא בעווית שרירי הפה כלפי מטה. זה קיים אצלו כבר מגיל צעיר (סביב 3-4) לא פוגע בתפקוד אך לאחרונה גורל ללעג של החברה כלפיו. הוא אינו מודע לטיק ולא מדווח על דחף סביבו.מדובר על טיק שיכול להחזיק את עווית הפה למספר שניות ממושך. אשמח לדעת איך ניתן לאבחן את המקור לכך, האם זה עובר עם הגיל ומה הטיפול המומלץ? מה דעתכם על טיפול אלטרנטיבי לעניין? תודה רבה

לרוב טיקים לא מטרידים ולא מצריכים טיפול תרופתי. במידה והטיקים מתגברים ומעוררים מבוכה או שהוא חש לא נוח אשר לתת טיפול תרופתי במינון נמוך. מבחינת הגיל הטיקים נוטים לבלוט יותר אחרי גיל 8-9 והם לרוב הכי בולטים בגילאי 10-14 ואח"כ לרוב יש נטייה לדעיכה עד העלמות ב כ 70% מהילדים. אפשר גם לנסות טיפול אלטרנטיבי (או שיטת טיפול פסיכולוגי שנקראת CBT).

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: NATHAN[email protected] \ [email protected]

שלום בת שלי בת 10 לפעמים כאשר היא מדברת עם מישהו או עמי ודבר שמפתיע אותה או סתם מתביישת עושה תנועה בפה שלה או מזיזה אותו או עושה תנועה שונה לא בהכרח אותה תנועה
כאשר היא לבד או צופה בלטוויזיה או שקטה לא עושה כלום ואין לה תנועות בפה מהירות אין לה.
כאילו התנועות קצת בשליטה שלה אבל היא אומרת שהיא מביעה על עצמה יש לציין שזה לא מושך תשמות לב אפילו בעלי אף פעם לא שם לב לזה
אני מפחדת שזה יהיה טיק מה עליי לעשות האם להעיר לה שזה לא מראה יפה לעיין ולא רוצה שהיא תתרגל על תנועות אלה ולא כל פעם אותו תנועה בפה קצת לחוצה

לפי מה שאת מתארת זה לא נשמע טיק וסביר יותר שזה על רקע של התרגשות או מבוכה. אפילו אם זה טיק אז מדובר בטיק קל מאד. בשני המקרים אין שום צורך שתתערבי או תעירי לה. לרוב זה יעבור לבד תוך מספר שבועות או חודשים.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום, בשבוע 19+4 טרם נצפה הקורפוס קולוסום בבדיקת מעקב שגרתית (חזרתי למעקב אצל הרופא שביצע לי את הסקירה לאחר שבסקירה הראשונה נמצאו 2 סימנים רכים - הצ'יפ הגנטי חזר תקין). הרופא אמר שהוא לא לחוץ מזה מיותר לציין שעד הסקירה השנייה אני לחוצה.
האם יש ממה להילחץ שהקורפוס לא הודגם בשבוע 19+4?

זיהוי הקורפוס קלוסןם בעובר מחייב מיומנות ולעתים בשל מנח העובר הוא יאובחן טוב יותר באולטרהסאונד שמבוצע דרך הנרתיק ולא דרך קיר הבטן. בכל מקרה רצוי לחזור על הבדיקה עוד שבועיים (שבוע 21-22). במידה ועדיין לא ניתן להבחין בו יש מקום לשקול ביצוע של MRI עוברי בהמשך.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

לקחתי חצי כדור קונצרטה אחרי כמה דקות שראיתי שאסור הלכתי מיד להקיא..
שאלה שלי איך זה ישפיע והאם זה דורש התערבות רפואית

לא הבנתי את שאלתך
איזה מינון מדובר ? אם חצית את הקפסולה אז כל החומר משתחרר בבת אחת והמנגנון של שחרור אוסומוטי איטי מתבטל. ההשפעה יכולה להיות (כמובן תלוי במינון) שווה ל 2-3 כדורי ריטלין רגיל בבת אחת. זה יכול לגרום לכאבי ראש, כאבי בטן ודפיקות לב וזה אמור לחלוף אחרי מספר שעות. אם הקאת בטווח של חצי שעה - שעה מהבליעה אז מירב הסיכויים שחלק יצא עם ההקאה.
חשוב לקרוא את ההוראות ולא לחצות כדורים שיש הנחייה שאסור לחצות.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

ם הבן שלי בן 12... בשנתיים האחרונים התחילו אצלו פרכוסי רעד שדומה מאוד לאפלפסיה לאחרונה המקרים החמירו והפרכוסים של רעד בגוף כמו התחשמלות היו קרובים אחד לשני
האתשפזנו בבית חולים האבחנה הייתה
של התקפים פסיכוגניים pens
את כל הבדיקות עברנו והאבחנה הייתה משני מומחים בכירים ..אופן הפרכוס הוא ער ומתפקד למה שקורה סביבו ואפילו לפעמים קורה כאשר הוא לבד והוא מסבר שהוא פרכס ..
קראיתי קצת על התופעה אם אפשר להסביר לי מה עושים הלאה איך מטפלים מבחינה פסיכולוגית או נורולוגית האם יש סכוי שתעלם עם הטיפול אשמח לכוון

נכון יותר לקרוא למה שאת מתארת - התקפי רעד ולאט פרכוס אפילפטי. עצם העובדה שהבך שלך ער ומודע להתקפים שלו (וכנראה גם תרשימי EEG תקינים) - זה מכוו לאבחנה של התקפים פסיכוגניים. הבן שלך כנראה עם התקפי חרדה או חוסר שליטה בשל סטרס, אירוע שהיה או שיש לו אישיות חרדתית. הטיפול הוא פסיכולוגי (טיפולי CBT)ולעתים טיפול תרופתי להפחתת חרדה. כדאי ששתתיעצי עם רופא/ה מתחום הפסיכיאטריה ילדים ועם פסיכולוג/ית.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

בני בן 13 פרכס פעם ראשונה מקווה שגם אחרונה. אמבולנס פינה אותו לבית החולים הוא היה מחוסר הכרה כמה דקות. ולקח לו זמן להתאושש. הוא אושפז ליום אחד קיבל אינפוזיה. בדיקות דם תקינות. בדיקת לחץ עייני תקינה. בדיקה נירולוגית ידנית תקינה. הוא עבר בדיקת גלי מוח 4 ימים לאחר האירוע ולא נראו אירועים..... . האם הוא צריך לעבור C.T
ואיך יודעים אם זה פרכוס יחידי ?

אם הבדיקה הונורולוגית תקינה ובדיקת עניים (כולל קרקעיות) תקינה הוא לא צריך לעשות CT. בפרכוס ראשון יש 50% סיכוי שזה אירוע בודד ו 50% סיכוי שיהיו עוד אירועים לכן חשוב לעקוב. במידה ויהיו פרכוסים חוזרים אז רוב הסיכויים שזה יקרה כבר בחודשים הקרובים. בכל מקרה כדאי לחזור על עוד בדיקת EEG(רישום גלי מוח) בחסך שינה ושינה בדיקה בעירנות לעתים תהיה תקינה גם כשיש נטייה לפרכוסים. אם יהיה אירוע נוסף אז חובה לעשות EEG בחסך שינה ושינה ואז צריך לעשות בדיקת דימות מוחי ועדיף MRI מוח על CT מוח. במקרה של פרכוס נוסף אז יש לחשוב על אבחנה של אפילפסיה ולהתלחיל טיפול תרופתי. כדי שהכל ילך כשורה ולא יתפספס משהו כדאי שתהיו במעקב של מרפאה נוירולוגית לילדים. הרבה בריאות

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

קיבלתי את תוצאות בדיקת E E G .
הבדיקה נעשתה לאחר חסך שינה.
בערות נצפו מידיי פעם גלים חדים באיזור טמפורלי קידמיF8 בשינה נצפו גלים חדים בלתי תלויים בעלי מורפולוגיה דומה באיזורים פרונטלים דו"צ שלא הפרו פעילות רקע.
לא נרשמה האטה מוקדית,.
תרשים ערנות נמנום ושינה לא תקין עקב מוקד של קיום גלים חדים באיזור טמפורלי קדמי מימין. משמעות הגלים החדשים באיזורים הפרונטלים בשינה אינה ברורה נדרשת קורולציה קלינית.

האם אפשר לקבל הסבר
לגבי תוצאות E E G

הי. הבת שלי חילת. קיבלה התקף בטירונות. החליפו לה תרופה מדפלפט לקאפרה. וללא שינוי מקבלת טרילפטין אז וגם עכשיו באותו מינון. בבדיקת רמת תרופה נמדד 50.. יש לה הבזקים בעיניים שזה משהו חדש...
צריך לעלות מינון? ההבזקים הם התקפים? מה קורה איתה?

לא ברור משאלתך על איזה תרופה את מדובר כאשר נמדדה רמה. רמת קפרה של 50 נחשבת גבוהה !! רמת דפלפט של 50 נחשבת יחסית נמוכה . מה שקובע זה המינון שהיא מקבלת. בכל מקרה אם רמת קפרה היא 50 - זה נחשב גבוה. גם לא ברור לי איזה סוג התקפים היו לבת בהתחלה? מה היה ב EEG שלה ? האם היו לה התקפים גם לפני הצבא ? חסר לי הרבה מידע כדי שאוכל לתת לך יעוץ מהימן.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום רב,
תינוק בן שנה ושבע, התפתחות תקינה. ברקע neonatal bening seizure שחלף לחלוטין ( קיבל קפרה חצי שנה).
אני שמה לב שלעיתים כמו חולם בהקיץ כמה שניות, הוא לא מפסיק פעילות, למשל אם באמצע משחק עדיין יזיז ידיים , ולרוב זה מפסיק אם אני עושה איזו תנועה מכוונת. זה יכול לקרות פעם עד פעמיים ביום ( לא תמיד) ובכל זאת, בגלל הרקע אשמח לדעת האם זה נורמלי שתינוק יחלום בהקיץ או לא. המון תודה.

בהיה לשניות בודדות היא תופיעה שכיחה ועם הוא לא קופא לגמרי, אין סטיית מבט וניתן לקטוע אותה מיד כאשר את נוגעת בו - אז זה ככל הנראה אינו תופעה אפילפטית. אם יש לך ספק את יכולה להתייעץ במרפאה נוירולוגית לילדים.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

הי,
בני בן ה-9 חכם, ורבלי, חברותי ומנפנף בידיים בעת התרגשות. הוא החל לעשות כשהיה פעוט, אך התופעה לא חלפה. האם זה משהו שאמור להטריד אותנו? יש לו לעיתים בעיות של חוסר ביטחון אך לא ברמה יוצאת דופן. אשמח לתובנות. תודה

זו אמנם תופעה שלעתים מביכה והיא שכיחה יותר בילדים עם אוטיזם אבל רוב הילדים שמנפנפים ידיים בעת התרגשות הם בריאים ועם התפתחות תקינה, יכולת שכלית תקינה וללא ליקויי תקשורת או שפה. אפשר להתייעץ עם פסיכולוג/ית לילדים

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום רב
אני בקשר עם בחורה שהרבה מאחיה סובלים מגמגום אך היא אינה סובלת מגמגום .קראתי מעט על הנושא ומצאתי שגברים סובלים הרבה יותר מגמגום מאשר נשים .האם יתכן שהדבר קשור להורשה X-linked גם אם לא מנדיאלנית קלסית אבל שישנו קשר לגן על פני כרומזום X כך שאמנם חברתי עצמה לא תסבול מגמגום אבל ילדיה ימצאו בסיכון גבוה לכך .האם הפרופסור יכול להעריך מה תוספת הסיכון באחוזים לכך שילדיה יסבלו מגמגום .הדבר חשוב לי מאוד .האם הפרופסור יכול להפנות אותי למאמרים בענין

אכן יש מרכיב תורשתי בגמגום והוא אכן נפוץ יותר בבנים מאשר בבנות ויש שכיחות משפחתית. התורשה כנראה פוליגנית עם מרכיבים תורשתיים וסביבתיים ויתכן גם מרכיב הורמונלי (שגורם לכך שבבנים התופעה שכיחה יותרבמשפחות של אנשים עם גמגום) אבל התורשה לרוב מורכבת ולא במודל מנדליאני פשוט. בחלק מהמקרים מצאו שינויים במטבוליזם ובקולטני הדופמין. לא מוכר גן ספציפי על כרומוזום ה-X שפגם בו גורם לגמגום. יש שפע ספרות על כך ואתה יכול להכנס לאתר pubmed.ncbi.nlm.nih.gov
בהצלחה

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

נכדי בן 16. סובל מתחושןת של ערפול בראש וחוסר ריכוז. כחודש. לפעמים מלווה בסחרחורות. אציין שהוא נער בריא. לאחרונה אובחן צליאק אך לא נראה לי קשור לנל. וגם כשבועיים לפני הסימפטומים שבר את האף במשחק כדורסל . וטופל ידנית עי אורטופד מיד.

התלונות מאד כלליות ובלתי ספציפיות וקשה לדעת על מה מדובר. יתכן שינויים בלחץ דם, יתכן שינויים תזונתיים. גם יכול להיות תסמינים כללים של חוסר איזון דיאטטי מספיק של הצליאק. גם מחלה ויראלית או מתח נפשי יכולים לגרום לכך. מציע להתייעץ עם רופא/ת ילדים, ו א.א.ג קודם כל. אם יימשך תתיעצי גם במרפאה נוירולוגית ילדים.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום ד"ר,
ילד בן 12. עם כאבי ראש מגיל 3, שאובחנו כמיגרנות וכ- TENSION HEADACHES (לסירוגין).
ביצע בדיקת MRI בדצמבר 2012 (גיל 3), וכך כתב הנוירולוג המטפל בילד:
ב-MRI זוית קרניו ורטברלית חדה יחסית ומשנית אימפרסיה קלה על מעבר צרויקו מדולרי.
ב-2018 נדונה בדיקת ה-MRI (מ-2012) בהשתתפות מספר רופאים וסוכם כי אכן זוית קרניו ורטברלית חדה יחסית. אין תמונה של כיארי. אין קשר לקליניקה של כאבי ראש. אם אין שינוי בקליניקה אין צורך לחזור על הבדיקה.
בחודשים האחרונים תכיפות גבוהה יותר של כאבי ראש. לכן נשלח לבדיקת MRI נוספת, להלן פענוח:
MRI יוני 2021
מודגם base of skull angle כ-148 מעלות.
את tip of the odontoid מתבלט ל foramen magnum כ-7 מ"מ
מעל chamberlain line.
מודגמת צניחה קלה של שקד של המוחון בצד ימין.
פרט לכך חדרי המוח, הציסטרנות, הפיסורות והחריצים - בגודל, צורה ומיקום תקינים.
מוקד היפראינטנסי ב FLAIR בחומר הלבן פריאטלי בצד שמאל
פרט לכך החומר האפור והלבן במיקום ואותות תקינים
בלוטת יותרת המוח תקינה, מבני קו אמצע שמורים, אין סימני דימום.
לא הודגמה הפרעה בדיפוזיה.
אין הגברה פתולוגית תוך מוחית לאחר הזרקת גדוליניום.
מודגמים סימני זרימה בכלי הדם הגדולים התוך-גולגלתיים.
ארובות, סינוסים פרה-נזאלים, עצמות הגולגולת ותאי מסטואיד - ללא פתולוגיה ראויה לציון.

האם זה מסביר את כאבי הראש?
מה המשמעות של מוקד היפראינטנסי ב FLAIR בחומר הלבן?

ככל הנראה יש לילד באמת מבנה פתח גולגולת שמזכיר קצת CHIARI זה משהו מבני מולד ולא בדרגת חומרה מלאה של CHIARI. המוקד האיפראינטנסי הקטן בחומר הלבן הוא לרוב חסר משמעות. לעתים ממצא לאחר דלקת או מחלה ויראלית ולרוב אינו ידוע. ממצאים כאלה מוצאים באקראי בהרבה אנשים. לא נראה שקיים קשר בין הממצאים הנ"ל לכאבי ראש. מציע שתמשיך להיות במעקב נוירופדיאטרי

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ Nat[email protected]

בהמשך לשאלה הקודמת שכחתי להודות על האפשרות להיוועץ במומחה גדול דרך פורום
.תודה רבה

הפורום הזה - ממש לא מתאים ליעוץ רציני עם כל הנתונים הרפואיים. בארץ אתה יכול להתייעץ במרכזים כמו איכילוב (דנה) תל-השומר-שיבא (ספרא) ויש גם אפשרות בשניידר ומומחה לניתוחי אפילפסיה בילדים ברמב"ם.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

לבני יש פרכוסים עמידים למרות ניסיון על כמה תרופות אפילפטיות .בוידאו EEG בזמן התקף הפעילות היא פרונטו טמפורלי ימנית אבל יש פעילות אינטראיקטלית טמפורלית שמאלית .כיצד היחס לממצא כזה האם ניתוח בצד ימין להסרת המוקד יכול לעזור

אתה שואל שאלה מאד חשובה. צריך להמשיך את הבירור גם עם PET-CT או SPECT. יכול להיות שהההתקפים באים אך ורק מימין, אם יש ממצא ב MRI של דיספלזיה קורטיקלית או MESIAL SCLEROSIS אולי יתאים ניתוח. תתייעץ עם מרכז רפואי גדול. ויצטרכו גם הערכה נאורופסיכולוגית. הרבה בריאות

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ [email protected]

שלום
בני נולד לפני כשבוע , נולד עם הרניה טבורית קטנה וסעיף עש מקל הניתוח עבר בהצלחה בעקבות השהייה בפגייה עבר usמוח הכל תקין פרט לlsv בצד שמאל מה זה אומר ? נשלל cmv עוברי עי בדיקת שתן האם יש קשר לממצא שהיה ? האם יש השלכות עתידיות נורולוגית ? זה חולף?

LSV זה קיצור של lenticulo-striate vasculopathy.
מדובר בממצא שמוצאים מדי פעם ופעם (גם בתינוקות בשלים אבל יותר בפגים) באולטרהסאונד מוח. מדובר בכלי דם קצת מעובים או בולטים יתר באזור גרעיני הבסיס או התלמוס של המוח. לרוב זה ממצא אקראי וחסר משמעות אך מצאו אותו קצת יותר בילודים עם זיהום תוך רחמי (CMV למשל - שלילד שלך לא היה בכלל), לפעמים זה קשור באירוע איסכמי קל בהריון זה גם קצת יותר שכיח בילדים לאימהות עם חסר תזונתי, או חשיפה לתרופות או אלכוהול, אבל כאמור ברוב התינוקות זה ממצא מקרי שבגיל יותר גדול כבר לא מוצאים וזה לרוב בהריונות תקינים לגמרי. גם רוב הילדים עם ממצא זה עם התפתחות תקינה לגמרי. אצל הילד שלך עשו US מוח רוטיני כדי לבדוק שאין דימום או בעיה של אספקת דם למוח וטוב שזה יצא תקין. הממצא של LSV היה במקרה (ולרוב מוצאים אותו כממצא לוואי שבדרך חסר משמעות בעייתית). כדאי שתהיה איתו במעקב התפתחותי.

בברכה,
פרופ' נתי צלניק, מנהל את המערך הנוירולוגי וההתפתחותי בילדים ונוער במרכז הרפואי כרמל.
טל' 04-8250247
מייל: [email protected] \ Nat[email protected]

הי,
תודה על המשוב ועל התשובה רחבה מעמיקה.
רק לציין שברור שנמצאת במעקב שנים וגם כיום של מערך רופאים נרחב,כולל ניורולוג.
תודה