קופות חולים
ד"ר פסיסי סאלח - מרפאה עצמאית
גבעת הרקפות - רופאים עצמאיים
רכסים סביון (מרפאה ראשונית)
בסמת טבעון (מרפאה משולבת)
כפר חסידים (מרפאה משולבת)
ת.ל.ג מכון הצפון - (מכון שמיעה ודיבור)
רוטשילד עיניים
רוטשילד - כירורגיה פלסטית
רוטשילד אורתופדיה
קרית אונו
מצאו אותנו בפייסבוק:
צהבת ביילודים יכולה להיות פיזיולוגית - טבעית או להתפתח לכדי צהבת פתולוגית. מבחינת ההלכה, הדעה הראשונה היא שצהבת פיזיולוגית דוחה את ברית המילה אם צבע התינוק צהוב, וללא קשר לרמת הבילירובין בדמו. דעה שנייה אומרת שמה שקובע הוא ערך הבילירובין, כאשר מרבית המוהלים מקיימים בריתות אם הרמה היא עד 12.5 מ"ג ל- 100 מ"ל דם, וכשהבילירובין לא מצוי במגמת עלייה. במקרים מסוימים, למרות שהצהבת כבר נמצאת ברמה הרצויה עדיין צריך להמתין שבע יממות עד לביצוע הברית. כך למשל, יש הסבורים כי הדחייה נדרשת אם רמת הבילירובין הגיעה ל- 15 מ"ג, אחרים ש- 18 מ"ג או 20 מ"ג , וישנה גם דעה האומרת שדחייה של 7 יממות נדרשת רק אם הוחלט על החלפת כל הדם בגוף התינוק. כזכור, צהבת ביילודים יכולה להיות גם פתולוגית, ובמקרה זה קובעת ההלכה שמיום שהתינוק מבריא מהצהבת סופרים שבע יממות, ואז מבצעים את הברית.
להורים המתלבטים לגבי ברית מילה עם מוהל שמשתמש במגן קלאמפ, חשוב לקרוא את השורות הבאות. מדובר במגן שאינו מאושר על ידי ה- FDA, אינו מקובל על גדולי ישראל, מסב כאב רב לתינוק ועלול לגרום לסיבוכים בריאותיים. לכאורה, בריתות עם המגן הן "נפלאות" כי התינוק לא בוכה ולא יורד דם. למעשה, לפני הברית המוהל מזריק זריקת הרדמה לבסיס האיבר ומרכיב את המגן (פעולות כואבות מאוד), אך הוא עושה זאת בחדרי חדרים מבלי שהקהל רואה. לאחר מכן, בעת הברית מבוצע החיתוך בעור המת וזה באמת נראה נפלא: אין דם (מנוגד להלכה) והתינוק לא בוכה. ואולם, חשוב להבין שמדובר באחיזת עיניים על גבול ההונאה, כי את הכאב לתינוק למעשה הגדילו ולא הקטינו - רק שהדבר נעשה בחדר הצדדי. אין בגישה זו משום התחשבות בתינוק או בדרישות ההלכה. לעומת זאת, מוהל זריז ומומחה שמבצע בריתות כפי עושים באופן מקובל במסורת ישראל, עושה זאת במינימום כאבים ובאופן מהיר הרבה יותר מברית עם קלאמפ.
הפרנציפ הוא שאנו צריכים להיזהר ולנהוג בהתנהגות מונעת ופיקחות - חשוב לדעת מקורות הקרינה אך מאידך לא להילחץ, תזכרו! אין שום שום הוכחה מדעית חותכת עד היום על רמת הנזק כתוצאה מקרינה בלתי מייננת.
את הקטרקט ניתן לגלות בבדיקה רגילה שמבצע רופא עיניים. באופן כללי, אם אתם חווים ירידה בראייה שמובילה לפגיעה בתפקוד היומיומי, או לעלייה בתדירות בה אתם משנים את המספר במשקפיים, יש לשקול בחיוב את הניתוח. ראוי לציין כי אין זה מומלץ להמתין עד למצב בו העין כבר לא רואה, שכן ביצוע הניתוח במקרים אלו מסובך יותר, וגם ההתאוששות ממנו תהיה יותר קשה וארוכה. מעבר לכך, חשוב לדעת כי לקטרקט אין מענה טיפולי אחר מלבד הניתוח. במידה שהחלטתם לעבור אותו יהיה עליכם להגיע שוב לרופא העיניים כדי לעבור בדיקת הרחבת אישונים, בה הראייה מטושטשת לכמה שעות - לכן הגיעו עם מלווה. הרופא יבדוק את דרגת הקטרקט וגם אם ישנן מחלות עיניים נוספות שקשורות לפגיעה בראייה, וזאת כדי לדעת אילו תוצאות ניתן להשיג מהניתוח. הרופא גם יבצע בדיקות נוספות כמו בחינת מצבים שעלולים לסבך את הניתוח או את ההתאוששות ממנו, וכן יבדוק את אורך גלגל העין, קמירות של הקרנית ונתונים נוספים לחישוב מספר העדשה שתושתל בניתוח. ניתן להבין כי מדובר בבדיקה ארוכה שיכולה להימשך אף מספר שעות, לכן כדאי להצטייד בסבלנות.
כל האמור באתר הינו הסברים כלליים שאינם מחליפים יעוץ מקצועי ורפואי. אנא גשו להתייעץ עם מומחה בכל עניין ספציפי.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית