X
פתח תפריט ניווט ראשי
קופות חולים
בית חולים איכילוב - מכון דיאליזה
מכון אדם - מכון רפואי
קרן מחקרים - הלל יפה
אופטיקנה - מכון שמיעה ודיבור
אופטיקנה - מכון שמיעה ודיבור
אופטיקנה - מכון שמיעה ודיבור
ד"ר לחאם גבי - מרפאה עצמאית
מרכז בריאות המשפחה - רהט א'
ג.מ.ו.מ שרותים רפואיים - מכון שמיעה ודיבור
ד"ר נעמה רזקאללה 
מצאו אותנו בפייסבוק:
לא פעם מגיעים אלי לייעוץ, בני נוער עם עיניים בוהקות מלאי התלהבות, וכשאני שואל אותם מדוע הגיעו ומה מפריע להם? עונים, "אממ.. לא יודע.. אני רוצה גשר?!".
...אז לכבוד כל אותם ילדים ובני נוער הכנתי את הטיפ הזה:
הפעם על טיפול יישור שיניים לילדים ונוער מתי? ולמה?
למעשה מועמד לטיפול יישור שיניים צריך לעמוד בשלושה תנאי סף
תנאי סף ראשון: שיניים קבועות.
בגילאי 11.5-13 לערך, מסתיים שלב החלפת המשנן (נשירת השיניים ה"חלביות" ובקיעת השיניים הקבועות). לקראת גיל זה, מומלץ להגיע לבדיקה אצל מומחה באורתודונטיה/ יישור שיניים ולסתות, בכדי לקבל חוות דעת מקצועית.
תנאי סף שני: צורך אמיתי בטיפול.
האורתודונט יבצע בדיקה מקיפה של מערכת הלעיסה והפנים ויקבע האם קיים ליקוי הדורש טיפול. הליקויים השכיחים ביותר הינם ליקויי סגר הנובעים מעמדת שיניים לקוייה, אך קיים גם מספר לא מבוטל של מקרים אשר נובעים מליקוי ביחסים בין עצמות הלסת. לכל מטופל צורך שונה ולפיכך מותאם טיפול אישי.
תנאי סף שלישי: שיתוף פעולה.
הטיפול האורתודונטי אורך בממוצע כשנה וחצי ודורש שיתוף פעולה מירבי מצד המטופלים, אשר מצידם מחוייבים להפגין בגרות נפשית, מחויבות, ומוטיבציה. ברוב המקרים ההתלהבות הראשונית של תחילת הטיפול דועכת בהדרגה תוך מספר חודשים, אך המחוייבות לתהליך חייבת להימשך עד להשלמת הטיפול.
עמידה בשלושת תנאי הסף מהווה בסיס איתן לתחילתו של טיפול מוצלח.
הטיפול האורתודונטי השכיח ביותר, כולל שימוש במכשור מסוג סמכים אורתודונטיים או בשמותיהם העממיים: קוביות, ריבועים, גשר וכו', אך לא רק. על המכשור וסוגיו השונים ארחיב בפוסט הבא "טיפול יישור שיניים לילדים ונוער איך?".
אסכם בכך שהצלחת טיפול יישור השיניים תלויה בתכנון קפדני ונכון ובמטופל אחראי ומחוייב, רק כך אפשר לזכות ב"חיוך לחיים"
שלכם,
ד"ר יוסף גפני
מומחה באורתודונטה - יישור שיניים ולסתות
*המידע מוגש כשירות לציבור ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי.
הופעת דם בשתן הינה תופעה שבמרבית המקרים חולפת מעצמה תוך מספר ימים. על אף זאת, חובה לפנות לבירור אורולוגי מלא ומקיף ללא קשר להיעלמות התופעה.
כל אדם עם צרידות מעל 3 שבועות - בפרט אם הוא גבר מעל 50 ומעשן!! - חייב לעבור בדיקת מיתרי קול על ידי רופא א.א.ג.
הרחבה: והכוונה היא לא לפתיחת הפה ובדיקת הלוע, אלא לבדיקה ספציפית של מיתרי הקול על ידי רופא א.א.ג.
הכוונה היא לבדוק האם אין ממצא חשוד על מיתרי הקול.
ישנן בדיקות סקר המומלצות לכל הנשים. בדיקה זו נקראת פאפ, ובמהלכה נלקחים תאים מצוואר הרחם ונשלחים לבדיקה מעבדתית. את הבדיקות יש לבצע פעם בשנה בגילאי 21 עד 30, ולאחר מכן אם היו 3 בדיקות עוקבות שליליות ניתן להפחית את התדירות לפעם בשנתיים – שלוש. יחד עם זאת, נשים שטופלו בעבר בשל בממצאים טרום סרטניים או שמצויות בסיכון, עשויות להידרש למעקב רציף יותר. במידה ועולה חשד או שמופיעים סימפטומים מחשידים יש לבצע בדיקה מקיפה יותר תחת מיקרוסקופ הקרויה קולופוסקופיה, שמבוצעת בעיקר במרפאות ייעודיות של צוואר הרחם.
סטרידור בילדים מתאר מצב של בצקת בדרכי אויר העליונות, בדר"כ משני לזיהום ויראלי בדרכי האויר העליונות אם כי יכול להופיע גם ללא מחלה ברקע (סימפטום מקדים). לצורך המחשה, ילד עם מחלה ויראלית או נזלת שמתעורר בלילה עם קושי בהכנסת אויר עם צרידות בכל נשימה ושיעול נבחני ומצוקה נשימתית, צריך להגיע לבירור רפואי, ובמידה והמצב קיים בכל נשימה גם במנוחה פנייה למיון הינה נצרכת ודחופה.
כל האמור באתר הינו הסברים כלליים שאינם מחליפים יעוץ מקצועי ורפואי. אנא גשו להתייעץ עם מומחה בכל עניין ספציפי.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית
