קופות חולים
בית רופאים קרית מוצקין - מרכזים רפואיים, סניפים ומינהלות מחוז
בית רופאים - ק. חיים- אח"י אילת - מרכזים רפואיים, סניפים ומינהלות מחוז
בית הרופאים רמות דוד קריית גת - מכבי יזמות - מרכזים רפואיים, סניפים ומינהלות מחוז
שלוחת צפת - מרכזים רפואיים, סניפים ומינהלות מחוז
צפת - מרכזים רפואיים, סניפים ומינהלות מחוז
בית רופאים - צור יצחק - מרכזים רפואיים, סניפים ומינהלות מחוז
מרכז רפואי פרדס חנה - מרכזים רפואיים, סניפים ומינהלות מחוז
מרכז רפואי הדר גנים - מרכזים רפואיים, סניפים ומינהלות מחוז
בית רופאים פתח תקווה - סירקין - מרכזים רפואיים, סניפים ומינהלות מחוז
בית רופאים -פתח תקווה - אם המושבות - מרכזים רפואיים, סניפים ומינהלות מחוז
מצאו אותנו בפייסבוק:
חשוב לדעת: מחקרים מדעיים רבים מראים כי עישון הינו גורם הסיכון העיקרי להופעת גידולים בשלפוחית השתן. גידולי שלפוחית השתן נוטים לחזור ולהופיע במקרים רבים ועישון הינו גורם סיכון מתמשך להישנות הגידולים גם בחולים שטופלו בעבר. לסיכום, מעבר לנזקי העישון הידועים יש לזכור את הסיכון המוגבר לסרטן שלפוחית השתן (כתוצאה מעישון סגריות וכו'), ומומלץ בחום להפסיק לעשן.
קוצר ראייה נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות בישראל וברחבי העולם. בהפרש של פחות מדור שכיחות קוצר הראייה נסקה מעלה וכיום קוצר ראייה הינה מגפה של ממש בעולם המערבי.
התפתחות קוצר ראייה
קוצר ראייה מתפתח לרוב מגיל 6 עד גיל 10 וידוע כי קצב התפתחות קוצר הראייה הינו מהיר ביותר בקרב ילדים סביב גילאי העשרה המוקדמים, עם התייצבות יחסית סביב גיל 16 שנים.
שכיחות קוצר ראייה
קוצר ראייה הינו ליקוי התשבורת הנפוץ ביותר ומוערך בישראל בשכיחות של 40%. שכיחות קוצר הראייה בארה"ב נעה בין 20%-50% ובמדינות אסיה מגיעה אפילו ל90%.
השכיחות הגבוהה ביותר היא בדרום קוריאה בשיעור של %96.5 בקרב גברים צעירים בני 19.
קוצר ראייה נמצא במגמה של עלייה מתמדת ברחבי העולם וגם בקרב מתגייסים חדשים לצה"ל בישראל העוברים בדיקה מסודרת בזמן הגיוס ומהווים קבוצת מחקר משמעותית.
סיבוכי קוצר ראייה
קוצר ראייה היא מחלה בעלת משמעויות כבדות הן מבחינת עלויות הטיפול, והן מבחינת הסיבוכים העיניים האפשריים לרבות גלאוקומה, חורים, קרעים ברשתית והפרדות רשתית. עין מיופית הינה ארוכה מהרגיל ורשתית העין מתוחה בה יתר על המידה.
סיבות לקוצר ראייה
תיאוריות ותהליכים רבים נקשרו להתקדמות קוצר הראיה לרבות גנטיקה, עבודה מרובה מקרוב, דמות מטושטשת בהיקף הרשתית, שחרור מתווכים כימים בעין ועוד.
כיום ברור לנו כי מספר סיבות עיקריות אחראיות לעליית המספר:
1. סיבה עיקרית היא תורשה. כאשר לאחד ההורים יש קוצר ראייה, הסיכוי לקוצר ראייה אצל הילד גדל פי שתיים בערך. אם לשני ההורים יש קוצר ראייה - הסיכוי למיופינ אצל הילד גדל פי שבע.
2. עבודה מקרוב - קריאה ממושכת, עבודה מול מחשב, התמקדות במסכים קרובים של טלפון או אייפד, מאיצים את עליית המספר עקב פעילות אקומודציה מוגברת על ידי השריר הציליארי הפנימי של העין (השריר שעושה פוקוס לקרוב).
3. הסתגרות בבית ומניעת חשיפה לאור השמש - אור השמיים הכחול מאט את עליית קוצר הראייה, ולעומת זאת תאורה מלאכותית יכולה להחמיר את קוצר הראייה. אצל ילדים שמרבים בפעילות מחוץ לבית משפיעים גורמים כמו אישון קטן (בחוץ האישון קטן והדבר תורם לתמונה חדה יותר), הפסקת מאמץ האקומודציה (כי אין פוקוס לקרוב), ויטמין D ועוד גורמים נוספים האחראיים למניעת קוצר הראייה .לפני כמעט כעשור התחילו העדויות הראשונות שפעילות ילדים מחוץ לבית (מעל 14 שעות שבועיות) תורמים למניעת קוצר ראייה ומניעת סיבוכים הקשורים לקוצר ראייה גבוה.
הדרכים לעצור את קוצר הראייה
בשנים האחרונות פורסמו בספרות מחקרים רבים אשר בדקו שיטות שונות למניעת התקדמות קוצר הראייה לרבות תכשירים פרמקולוגיים, אמצעים אופטיים, תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי (ביופידבק). במחקרים התברר כי תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי אינם יעילים בעצירת המרשם.
מתן מספר נמוך מדי (תת תיקון) לא רק שלא עוצר את עליית המספר אלה במחקרים מסוימים נמצא שאף מגביר את התקדמות קוצר הראייה בהשוואה לתיקון מלא, לתשומת לב כל אלו התומכים בתיאוריה השגויה של מתן מרשם קטן מהנדרש כדי לגרום לעין להתאמץ ולעצור את המספר.
בעבר סברו כי עדשות מגע קשות מסייעות לעצירת המספר. ברבות הימים הסתבר כי עדשות מגע קשות אינן משפיעות על מניעת התקדמות קוצר הראייה בגלל שהשפעתן ניכרת בהשטחת הקרנית ולאחר הפסקת השימוש האפקט מתפוגג. עדשות מגע רכות גם הן אינן משפיעות על קוצר הראייה אך נתונים ראשונים מראים כי לעדשות מגע רכות בעלות עיצוב דו-מוקדי ורב מוקדי (עדשות מגע מולטיפוקליות מסוימות) יש יכולת להשפיע על שליטה בקוצר ראייה.
אורתוקרתולוגיה, עדשות מגע בעלות פרופיל עיצובי של גיאומטריה הפוכה ועדשות מגע רכות למניעת טשטוש היקפי ברשתית פועלות במנגנון זהה לעצירת קוצר ראייה. שני סוגים אלו מצמצמים את הטשטוש של הדמות בהיקף הרשתית כיוון שדמות מטושטש ברשתית גורמת לעליית המספר במשקפיים. עדשות אלו הראו עצירה קוצר ראייה של פחות מ 50% במספר מחקרים קצרי טווח ואולם השימוש בעדשות אורתוקרתולוגיה אצל ילדים בעייתי מאוד עקב הסיכון לזיהומי קרנית והצורך המעקב תכוף אצל המטפל יחד עם תחזוקת העדשות.
אז מה הפתרון? איך עוצרים את עליית המספר במשקפיים?
טיפול בתכשירים פרמקולוגים הוכיחו יעילות רבה ביחס לכל שאר הטיפולים. תרופת פירנזפין הינה אחת היעילות ביותר לעצירת קוצר הראייה יחד עם טיפול בתרופת אטרופין (הצלחה של לפחות 90%).
מזה כארבעים שנה מאז שנות השבעים, ידוע כי מתן טיפות עיניים של אטרופין מדי יום עוצרת את עליית המספר. ואולם, הריכוז הרגיל של טיפות האטרופין שנמצא בשוק גורם גם להרחבת האישון ושתוק יכולת הקריאה מקרוב (אקומודציה). הילד המטופל בטיפות בריכוז הרגיל סובל מאישון רחב באופן קבוע, דבר הגורם לסנוור בשמש ואף מסכן את בריאות העין. בנוסף, שתוק האקומודציה מחייב מתן משקפיים לקריאה. עקב כך כמעט וננטש הטיפול הזה הכרוך באטרופין בריכוז גבוה.
COMET - פריצת דרך משמעותית
מאז אמצע שנות האלפיים החול במחקר שבדק האם מתן טיפות אטרופין ריכוז נמוך יותר שאיננו גורם להרחבת האישון, יכול גם הוא להשפיע על עצירת המספר. המחקר הגדול ביותר נקרא COMET והשתתפו בו מאות ילדים. תוצאות המחקר היו מעודדות: הסתבר כי מתן טיפות אטרופין בריכוז נמוך מאוד הינו חסר תופעות לואי - אין קושי בקריאה ואין הרחבה של האשון. מאידך נמצא שהטיפול מונע את התקדמות קוצר הראייה ותופעת הריאבאונד (עלייה קלה של המספר בסיום הטיפול) לא קיימת בהשוואה לריכוזים אחרים.
הטיפול באטרופין בריכוז נמוך יחד עם פירנזפין מהווה כיום את הטיפול הטוב והיעיל ביותר לעצירת מיופיה אך דורש מעקב, טיפול ובדיקה של מי שמיומן ומנוסה בתחום, בליווי רופא עיניים הבקיא בנושא.
ד"ר ניר ארדינסט ופרופ' יאיר מורד הינם מהמרכז לעצירת קוצר ראייה, ראשל"צ
נערך ע"י דרור דקל אופטומטריסט
את הקטרקט ניתן לגלות בבדיקה רגילה שמבצע רופא עיניים. באופן כללי, אם אתם חווים ירידה בראייה שמובילה לפגיעה בתפקוד היומיומי, או לעלייה בתדירות בה אתם משנים את המספר במשקפיים, יש לשקול בחיוב את הניתוח. ראוי לציין כי אין זה מומלץ להמתין עד למצב בו העין כבר לא רואה, שכן ביצוע הניתוח במקרים אלו מסובך יותר, וגם ההתאוששות ממנו תהיה יותר קשה וארוכה. מעבר לכך, חשוב לדעת כי לקטרקט אין מענה טיפולי אחר מלבד הניתוח. במידה שהחלטתם לעבור אותו יהיה עליכם להגיע שוב לרופא העיניים כדי לעבור בדיקת הרחבת אישונים, בה הראייה מטושטשת לכמה שעות - לכן הגיעו עם מלווה. הרופא יבדוק את דרגת הקטרקט וגם אם ישנן מחלות עיניים נוספות שקשורות לפגיעה בראייה, וזאת כדי לדעת אילו תוצאות ניתן להשיג מהניתוח. הרופא גם יבצע בדיקות נוספות כמו בחינת מצבים שעלולים לסבך את הניתוח או את ההתאוששות ממנו, וכן יבדוק את אורך גלגל העין, קמירות של הקרנית ונתונים נוספים לחישוב מספר העדשה שתושתל בניתוח. ניתן להבין כי מדובר בבדיקה ארוכה שיכולה להימשך אף מספר שעות, לכן כדאי להצטייד בסבלנות.
המושג "הכל תקין" מטעה. אין קשר בין הבדיקות הנעשות במהלך הריון לבין בדיקת הכרומוזומים. ללא בדיקת מי שפיר לא נדע האם לילד תסמונת כרומוזומלית. האם מקובלת עלינו האפשרות ללדת ילד בלי לדעת שהילד בריא?
אם ברצוננו לוודא שהעובר יולד בריא, בדיקת מי שפיר הכרחית. אלא, שהבדיקה הרגילה לא מאתרת מספיק. כאשר מהלך ההיריון תקין בחצי אחוז (שכיחות של 1:200) מהנשים, תמצא בעיה בבדיקת מי שפיר הכוללת את בדיקת הצ'יפ הגנטי. כאשר קיים ממצא לא תקין בסקירה, ב-6% מהנשים (שכיחות של 1:17) בדיקת מי שפיר הרגילה לא תאתר בעיה בכרומוזומים. בדיקת הצ'יפ הגנטי תצביע על בעיה.
חשיבות בדיקת ציפ גנטי
בקבלת תשובה חריגה עלולה להתקבל תוצאה שמשמעותה אינה ברורה. עם שיפור בטכנולוגיות הרפואיות, הסיכוי שנקבל תשובה כזו כ-0.5%.
נשאלת השאלה: האם בגלל תשובה לא ברורה ב-0.5% מהבדיקות, נכון לוותר על אותם 99.5% מהמקרים בהם יש לנו אפשרות זהות בעיות התפתחותיות הכוללות גם חלק מהעוברים הנמצאים בתחום האוטיסטי?
תשובה:
ללא בדיקה מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי, האבחון בהריון של בעיות התפתחותיות ושכליות של העובר אינו שלם. זה נכון גם לנשים שאצלן "הכל בסדר" בבדיקות המעבדה, החלבון העוברי וסקירת המערכות.
בתקופת יישור השיניים בשיטת Invisalign הקשתיות השקופות נמצאות בפיו של המטופל במשך 20-22 שעות ביממה. אומנם אין לאכול מאכלים חמים או לשתות משקאות חמים בזמן שהקשתיות השקופות נמצאות בתוך הפה, אך בהחלט אפשר להוציאן מן הפה לפני כל אכילה או שתייה כאמור. עם זאת, מומלץ להוציא את הקשתיות השקופות מן הפה גם כאשר מדובר במזון ובמשקה שאינם חמים, אלא אם כן מדובר במים קרים או פושרים. זאת, לצורך שמירה יתרה על היגיינת הפה בתקופת הטיפול. לפני החזרתן של הקשתיות השקופות אל הפה מומלץ תמיד לצחצח שיניים היטב - ואם אפשר, גם לנקות את האזורים שבין השיניים באמצעות חוט דנטלי וקיסמי שיניים - אחרי אכילת כל מאכל ואחרי שתיית כל משקה שאינו מים.
כל האמור באתר הינו הסברים כלליים שאינם מחליפים יעוץ מקצועי ורפואי. אנא גשו להתייעץ עם מומחה בכל עניין ספציפי.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית