פרופ' עמוס תורן
המטו-אונקולוגיה בילדים
פרופ' עמוס תורן הינו מומחה להמטו-אונקולוגיה בילדים ומנהל המערך להמטו-אונקולוגיה בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים.
ד"ר גבריאלה ליברמן
אנדוקרינולוגיה, רפואה פנימית, השמנת יתר
ד"ר גבריאלה ליברמן הינה אנדוקרינולוגית מומחית לרפואה פנימית והשמנת יתר, רופאה בכירה במכון האנדוקריני ומנהלת המרפאה להשמנת יתר במרכז הרפואי שיבא תל השומר. בוגרת לימודי רפואה מטעם אוניברסיטת בן גוריון ובעלת התמחות ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה אותם ערכה באוניברסיטת בן גוריון ובביה"ח שיבא. מקבלת מטופלים במרפאת גסטרומד בתל אביב ובקליניקה פרטית ברמת החייל.
ד"ר אביגדור אברהם
המטולוגיה
ד"ר אביגדור אברהם הינו מומחה להמטולוגיה ומנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי שיבא.
פרופ' משה פיליפ
אנדוקרינולוגיה, רפואה פנימית, סוכרת נעורים
פרופ' משה פיליפ הינו אנדוקרינולוג מומחה באנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המרכז הארצי לסוכרת נעורים במרכז הרפואי שניידר. בוגר אוניברסיטת בן גוריון ובעל התמחות באנדוקרינולוגיה ילדים אותה ערך בארה"ב. נוסף על ניסיונו הקליני הרב משמש פרופ' פיליפ כמרצה באוניברסיטת תל אביב ואחראי בין היתר על פרסום מאמרים רפואיים הקשורים לתחומי מומחיותו בין היתר בסוכרת נעורים, בעיות אנדוקריניות שונות עיכובים בגדילה ועוד.
פרופ' אוריאל זליגסון
המטולוגיה
פרופ' אוריאל זליגסון הינו מומחה להמטולוגיה והחל משנת 2002 מנהל מכון עמליה בירון לחקר קרישת הדם בשיבא. בוגר בביה"ס לרפואה הדסה והאוניברסיטה העברית והתמחה בפנימית והמטולוגיה במרכז הרפואי שיבא. בין יתר תפקידיו וניסיונו האישי הרב שימש גם כסגן מנהל המרכז הרפואי שיבא והקים את המרכז הארצי לחולי המופיליה אשר שם שימש כהמטולוג בכיר.
ד"ר אהרון לובצקי
המטולוגיה
ד"ר אהרון לובצקי הינו מומחה להמטולוגיה, רופא בכיר במרכז הארצי להמופיליה ומנהל היחידה לקרישת דם. בוגר לימודי רפואה בביה"ס לרופאה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' אוריאל מרטינוביץ
המטולוגיה
פרופ' אוריאל מרטינוביץ הינו מומחה להמטולוגיה המופיליה וקרישת דם ורופא בכיר במרכז הארצי להמופיליה בשיבא. בוגר ביה"ס לרפואה ע"ש סקלר אוניברסיטת תל-אביב, מומחה בהמטולוגיה אונקולוגית בביה"ח שיבא בתל-השומר ובביה"ח קינגס קולג' בלונדון בנושא המופיליה וקרישת הדם.
פרופ' הילה קנובלר
אנדוקרינולוגיה, מטבוליזם, סוכרת, רפואה פנימית, טרשת עורקים
פרופ' הילה קנובלר הינה אנדוקרינולוגית מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהלת המרפאה למטבוליזם וסוכרת במרכז הרפואי קפלן ברחובות. בוגרת לימודי רפואה מטעם האוניברסיטה העברית וביה"ס לרפואה הדסה ואת התמחותה ערכה בניו יורק. לוקחת חלק פעיל בחברה למניעת טרשת עורקים ובפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.
פרופ' איתמר רז
אנדוקרינולוגיה, רפואה פנימית, סוכרת
פרופ' איתמר רז הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל היחידה לסוכרת בביה"ח הדסה בירושלים. ערך לימודי רוקחות ורפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. משמש כנשיא האגודה לסוכרת ועומד בראש המועצה הלאומית לסוכרת. כמומחה לסוכרת ערך מחקרים בינלאומיים רבים המקיפים את התחלואה על שלל היבטייה הקליניים ובנוסף מוביל פתרונות למניעתה.
פרופ' שחאדה נעים
אנדוקרינולוגיה, רפואה פנימית, סוכרת, ילדים
פרופ' שחאדה נעים הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל מחלקת ילדים א' והמרפאה לסוכרת והשמנה בקרב ילדים ומתבגרים בביה"ח רמב"ם. בוגר לימודי רפואה מטעם הטכניון ואת התמחותו ברפואת ילדים ואנדוקרינולוגיה ערך בקריה הרפואית רמב"ם ובארה"ב. ערך מחקרים רבים בתחום הסוכרת ומתעסק תדיר בחידושים טכנולוגיים הנוגעים לתחום זה במטרה לשפר ולייעל את אופן גילוי המחלה וההתמודדות עימה. מכהן כראש האגודה לסוכרת בישראל.
פרופ' נפתלי שטרן
אנדוקרינולוגיה, רפואה פנימית, סוכרת, לחץ דם, מטבוליזם, כלי דם
פרופ' נפתלי שטרן הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המכון לאנדוקרינולוגיה בביה"ח איכילוב. את לימודי הרפואה ערך באוניברסיטת תל אביב שלאחרייהם המשיך להתמחות ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה בביה"ח תל השומר ובארה"ב. בעל ניסיון אקדמי וקליני רחב ובין היתר משמש כמרצה באוניברסיטת תל אביב ומשתייך כחבר באיגודים רפואיים רבים בין היתר בחברה הישראלית לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ובחברה האמריקאית ליתר לחץ דם.
פרופ' אילן שמעון
פנימית, אנדוקרינולוגיה, סוכרת
פרופ' אילן שמעון הינו אנדוקרינולוג מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית ומנהל המכון לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם בביה"ח בילינסון. בוגר לימודי רפואה מטעם האוניברסיטה העברית ואת התמחותו ערך במרכז הרפואי תל השומר. בעל ניסיון קליני ואקדמי רחב וכחלק מפועלו הענף בתחום ערך מאמרים רפואיים רבים בעלי חשיבות מרובה בעולם הרפואי ובעברו אף שימש כחבר האגודה האירופאית לנוירואנדוקרינולוגיה.
ד"ר חיים כצבמן
מומחה לכירורגיה אורתופדית ומומחה לכירורגיה של היד
ד"ר חיים כצבמן מומחה לכירורגיה אורתופדית ומומחה לכירורגיה של היד הוא עבר סטאג' והתמחות באורתופדיה בבי"ח כרמל. בהמשך, עבר התמחות על בכירורגית כף היד ומיקרו כירורגית, בבי"ח שיבא. בהמשך, עבד בבי"ח זיו בצפת ולאחר מכן בבית חולים רמב"ם, עד שמונה למנהל השירות המרחבי בכללית. כיום משמש כמנהל יחידת כף יד באגף אורטופדיה במרכז הרפואי כרמל, חיפה.
מצאו אותנו בפייסבוק:
שלום רב
קרע במניסקוס הוא פגיעה שכיחה ונפוצה מאוד בבני 60 ומעלה, פגיעה זו קיימת גם בצעירים - אך המנגנון שונה ברך כלל, בצעירים הקרע קורה בעקבות חבלה חריפה, ובבני 60 ויותר די בחבלה קלה
הקרע מתאפיין בכאב משמעותי הנמך בדרך כלל כשלושה עד שישה חודשים, בקושי בהליכה, בכיפוף, בקימה, במדרגות, לעיתים תחושת נעילה, נפיחות וקליקים
הטיפים:
האבחנה קלינית, במספר בדיקות פיזיקליות פשוטות ניתן לאבחן קרע בדיוק גבוה מאוד
הטיפול המומלץ הוא שמרני. במרבית המקרים - ב 90 אחוז ויותר, המטופלים משתקמים מפגיעה זו, הקרע אומנם לא מחלים אך הכאב וההגבלות חולפות. על כן ניתן ורצוי לטפל באופן שמרני - בעזרת פיזיותרפיה, אימון עצמי, משכך כאב ונוגד דלקת, וכן אורך רוח וסבלנות. כל אלו יכולים לסייע בטיפול השמרני ולעבור בהצלחה.
בדיקת אולטרא-סאונד בהריון צעיר הינה בדיקה חשובה שמטרתה לאבחן את מיקום ההריון (בתוך או מחוץ לרחם) וגם את תקינותו. כאשר יש בדיקת הריון חיובית בנשים עם מחזור סדיר שמחזורן איחר ביותר משבוע ימים חשוב להגיע להערכה של רופא נשים ולבצע בדיקת אולטרא-סאונד. מרגע שמזוהה קוטב עוברי עם דופק יש לקבוע תור אצל רופא הנשים המטפל על מנת להכיר ולבצע את בדיקות השגרה אותן מקובל לבצע במהלך ההריון.
חשוב לדעת שניתוחים להסרת משקפיים בלייזר נחשבים כיום לבטוחים, יעילים ומדויקים מאוד. למעשה, אחוז ההצלחה הוא מעל תשעים וחמישה אחוזים, והמשמעות היא שניתן ליהנות אחריהם מאותה איכות ראיה לרחוק כפי שהייתה עם המשקפיים או עם עדשות המגע. גם תקופת ההתאוששות אינה ארוכה: בניתוחי Intralase כבר רואים טוב למחרת ואפשר לחזור לפעילות כמעט מלאה, למרות שהעין עוד תציק כמה ימים. בניתוחי PRK ההתאוששות לוקחת קצת יותר זמן, כך שהראיה תתחיל להתבהר אחרי מספר ימים, ויהיו כאבים ביומיים או השלושה שלאחר הניתוח. יש לציין כי בניתוחים אלו גם קיימים מספר סיכונים אך הם נדירים ביותר, בעוד הבדיקות המקדימות מיועדות לזהות בעיות ולמנוע ניתוח במצבים בעייתיים.
המסתם האאורטלי בנוי בדר"כ בשלושה עלעלים במיעוט המקרים (כ-2%) מורכב משני עלעלים. תופעה זו שכיחה, אולם יכולה לשאת סיכון לתחלואה ותמותה, חולים עם מסתם אאורטלי דו-עלי צריכים:
1. להיות מזוהים ככאלה - ע"י בדיקת אקו לב.
2. במידה וקיימת בעיה במסתם, אי ספיקה או הצרות, ו\או הרחבת אבי העורקים כמום נלווה (שכיח) יש להכנס למעקב במרפאת מסתמים \ אבי העורקים.
מעקב זה הינו חשוב בכדי לזהות שינויים כגון פגיעה מסתמית או המשך הרחבת אבי העורקים אם קיים, היכולים לסכן את חייו של החולה וכתוצאה מכך המשך הטיפול יהיה ניתוח במידה ומתקיימת התוויה שבו מחליפים את המסתם ו\או אבי העורקים או שניהם.
חירשות פתאומית, הינו מצב בו באופן פתאומי חש המטופל בירידת שמיעה / אטימות / רעש - באוזן אחת, ללא סיפור קודם של תאונת דרכים, או חבלה אחרת.
מצב זה קורה לפעמים לאחר מחלה וירלית קלה, אך גם ללא כל סיפור קודם.
קיימות הוכחות שתומכות בתיאוריה וירלית. מתוארת החלמה ספונטנית של כ 50%.
האבחנה נעשית על פי בדיקת שמיעה ועוזרת מאד בדיקת שמיעה קודמת (אם קיימת).
הטיפול המקובל היום הינו טיפול סטרואידאלי פומי במינון יורד או במקרים מסויימים הזרקות של סטרואידים לתוך האוזן התיכונה.
מדובר בקרע בדופן כלי דם בצוואר המספק את המוח ( לרוב עורק התרדמה או עורק החוליות). דיסקציה מהווה סיבה מרכזית לשבץ מוח בצעירים. האבחון נעשה על ידי הדמיה של כלי הדם בבדיקת אנגיו והטיפול כולל לרוב תכשירים מדללי דם.
את המוח שלנו ניתן לחלק לשני מרכזים. הראשון הוא המוח האחורי או המוח השורד שיודע לזהות במהירות סכנות ולהפעיל את מערכות החירום. הוא משווה את הנעשה לדפוסים מהעבר ופועל באופן אוטומטי. הבעיה היא שהמוח הזה לא פעם פועל כשהוא רק מדמיין שיש סכנה לפי הזיכרונות, ולא לאור הבנה של המציאות ולא מתוך בחירה. כך אנשים מגיעים במהירות למצבים של כעס, אלימות, מתחים, חרדות וכן הלאה, מגיבים שוב ושוב לפי דפוסים קבועים ונופלים לאותם בורות רגשיים והתנהגותיים. לכן, חשוב לעשות עבודה כמו זו הנעשית בשיטת "מוח אחד", שמעבירה יותר ויותר את הפיקוד אל המרכז השני - המוח הקדמי. זהו החלק שאחראי לכל יכולותינו המבדילות אותנו מהחיות, כמו היגיון, קריאה, שפה, הסקת מסקנות ועוד. כל עוד תצליחו לעבוד מהמוח הקדמי תוכלו למצוא פתרונות יצירתיים וגם להוריד אותם אל הקרקע, במקום להגיב באותם דפוסים בלתי רצויים שבשליטת המוח האחורי.
שינה הינה חשובה, ופגיעה בכמותה או באיכותה קשורה בסיבוכים כולל הפרעות קוגניטיביות, התנהגותיות, רגשיות, ורפואיות. לפיכך חשוב לישון בהתאם לצרכים ובמקרים של הפרעות שינה לטפל ולא לזלזל.
למומחה החלפת מפרק ניגשים לאחר כישלון טיפול שמרני, יש לשקול התערבות ניתוחית לאחר ייעוץ ספציפי עם מומחה להחלפות מפרקים.
אם בן/בת הזוג נוחר בעצמה כזו או אחרת, כדאי לשים לב האם קיימות הפסקות נשימה בזמן השינה.
הרחבה: דום נשימה בשינה הינו מצב מסכן חיים (לא במיידי ), ומצריך בדיקה וטיפול. דום נשימה, גורם לעייפות יומית ניכרת, למרות שעות שינה רבות.
תחושה שהשינה לא אפקטיבית ובהמשך סיבוכים רבים נוספים.
כל האמור באתר הינו הסברים כלליים שאינם מחליפים יעוץ מקצועי ורפואי. אנא גשו להתייעץ עם מומחה בכל עניין ספציפי.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית