למעשה, בגופנו ישנם עשרות סוגים של הורמונים המתחלקים עקרונית לסטרואידים ולא סטרואידים. בכל מקרה, הם מסוגלים להיקלט רק על ידי רקמות שיש להן קולטים מתאימים., כלומר, אותו ההורמון יכול להיקלט על ידי תא אחד ולהשפיע עליו, בעוד שליד התא השכן הוא יחלוף ללא קליטה ופעילות. כך ניתן לשלוח הודעות מדויקות שיגיעו ליעדן מבלי ליצור הפרעות באזורים אחרים. קבוצת ההורמונים הלא סטרואידים אינה נכנסת לתוך תאים אלא נשארת על המעטפת שלהם ושולחת הוראות משם, ואילו קבוצת ההורמונים הסטרואידים אחראית בעיקר על עידוד יצירתם של חלבונים, בכך שהיא חודרת את מעטפת התא דרך הקולטים ומגיעה אל הגנים שבד.נ.א. כפי שאמרנו, ישנם מספר תאים, איברים ובלוטות המפרישים את ההורמונים, ביניהם הלבלב, קיבה, כבד, היפותלמוס, בלוטת התריס, יותרת הכליה, בלוטת התריס ויותרת המוח, שכל אחד מהם אחראי וקשור לפיקוח על תפקודים שונים של הגוף.
מחקרים רבים מצאו קשרים הדוקים בין הורמונים למצב רוח, החל במחזור החודשי ותשעת חודשי הלידה, ועד להפרעות נפשיות עם בסיס אפקטיבי. כמו כן, ישנן תחלואות שונות הקשורות בהורמונים, כמו למשל תת פעילות של בלוטת התריס, שאחד מתסמיניה הבולטים הוא מצב רוח ירוד ואפילו דיכאון עמוק. יש לציין כי מדובר בתחום מורכב המערב מערכות רבות ושונות, ושבמקרים רבים עדיין לא ידועה מלוא ההשפעה על מצב הרוח של הורמון זה או אחר. יחד עם זאת, ישנם מספר הורמונים שהשפעתם אכן ידועה ומוכרת. לדוגמא, קורטיזול הוא הורמון שמשחרר הגוף במצבי סטרס וכאשר אנו מתמודדים עם מה שנחווה כאיום או סכנה. תפקידו הוא לייצר ערנות מהירה ומיקוד כדי שנוכל להתמודד עם האתגר ביעילות, אך כאשר הוא מופרש לאורך זמן או יתר על המידה, נוצרות הפרעות שונות בעיקר מתחום המתח והחרדה שמלוות בתשישות גדולה. דוגמא נוספת היא הורמון שנקרא אוקסיטוצין שקשור לרגשות חיבה, אהבה, מתן אמון והפחתת פחדים, וידוע כי הוא נמצא ברמה גבוהה בדם בתקופת ההנקה, במגע מיני וביחסים זוגיים שרק החלו. אל השניים האלו מצטרפים עוד הורמונים רבים בעלי השפעה על מצב הרוח, כמו האדרנלין שתורם להתגייסות מהירה של משאבים בעת סכנה, וכן מוליכים עצביים שאינם הורמונים כמו דופמין וסרוטונין המשפיעים על תחושות שלווה, שמחה, הנאה, מוטיבציה ותענוג.