ישנן כאמור סיבות רבות העשויות לגרום לשבר בקרסול, בין אם ממכה ישירה או מתנועה לא נכונה. כך למשל, שברים שמקורם במכה ישירה יכולים להתרחש עקב נפילה ממקום גבוה, נפילה של אובייקט כבד על הקרסול או בגלל תאונת דרכים. כמו כן, תנועה לא נכונה המובילה לשבר יכולה להיגרם עקב הנחה לא נכונה של כף הרגל , עקב מאמץ יתר כמו בריצת מרתון, וכן בגין תוכנית אימון לא מתאימה או שימוש לא טוב בציוד ספורט. בנוסף, שבר בקרסול אופייני לסובלים מאוסטאופורוזיס.
למעשה קיימים מספר סוגים של שברי קרסול בדרגות חומרה שונות, הנקבעות על פי רמת צפיפות העצמות ולפי כיוון המכה ומידת עוצמתה. כך למשל, יכול להיווצר שבר בפטישוני הקרסול בצד אחד, שניים או שלושה צדדים, ובנוסף יש גם שבר פריקה הנובע מקריעת רצועות שסביב מפרק הקרסול.
שבר בקרסול לא אחת מלווה בקול של פיצוח לצד כאבים פתאומיים וחדים במיוחד ההופכים לקשים יותר בעת תנועה. לכך מתלווים נפיחות באזור, שינוי צבע של הקרסול, רגישות וקשיים בתפקוד כמו נעילת נעל או סחיבת משאות. אם סימפטומים אלו אינם חולפים מאליהם אלא הולכים ומחמירים נדרשת פניה לרופא לאבחון מקצועי. חשוב לציין ששבר בקרסול שאינו מטופל כראוי עלול להוביל לסיבוכים נוספים כמו זיהומים, נזקים לעצבים או כלי דם.
האבחון המקצועי של שבר קרסול כולל גם את הבנת המכאניזם של הפגיעה ובחינה באם התרחשו נזקים נוספים לאזור, כמו מתיחת גיד, רצועה וכדומה. הבדיקה עצמה כוללת מגע ובוחנת גם טווח תנועה של הקרסול, רמת כאב, הערכת מצב השרירים ברגל ויכולת תנועה והליכה. כמו כן, לרוב אבחון סוג השבר ומידת הפגיעה בקרסול כוללים גם הדמיות שונות של סי.טי, מיפוי עצמות ורנטגן. בעקבות הבדיקות תתקבל הערכה לגבי אופן הטיפול המומלץ.
בעקבות אבחון של שבר בקרסול על מאפייניו ומידת חומרתו, וכן בהתאם לגיל המטופל, מצבו הבריאותי ורמת פעילותו, ייקבע טיפול מתאים. במקרים של שבר יחסית קל בצד אחד של הקרסול, הטיפול יכול להיות סד או גבס לצד תוכנית טיפול שיקומית המשלבת תרופות נגד כאב ודלקות, ביחד עם טיפולי פיזיותרפיה. תוכנית הפיזיותרפיה תורכב לרוב מהליך הדרגתי השואף להחזיר את המטופל למצב כמו לפני הפציעה. ההליך מתחיל בפעולות להפחתת נפיחות וכאב, ממשיך לשיפור טווחי הנעת כף הרגל והקרסול, שיפור יכולות מוטוריות וחיזוק שרירים באזור. כל זאת דרך סוגים שונים של טיפולים לרבות טיפול בחשמל, תרגול אקטיבי, טיפולים מנואליים, תרגול על פני מסלולי הליכה ועוד. כמו כן, במרבית המקרים מומלץ לעבור למדרסים ונעליים אורטופדיות מתאימות.
הליך ניתוחי נחוץ בדרך כלל בשבר מסוג פריקה, שלפניו מבוצעת החזרה של המפרק למקומו, או בשברי קרסול משני צדדים או יותר. הוא מבוצע כמה שיותר קרוב למועד הפציעה בכדי למנוע מורכבות עקב גדילת רקמות רכות באזור. הניתוח עצמו מבוצע בהרדמה חלקית או מלאה ובו מחזירים את עצמות הקרסול למקומן ומקבעים אותן. במקרים של שבר פריקה, לא אחת הקיבוע מבוצע באמצעות בורג המוצא לאחר מספר חודשים. בנוסף, הרגל מגובסת ונדרשת במנוחה מלאה למשך תקופה של כחודש וחצי והליכה עם קב. קיימים גם הליכים כירורגיים מתקדמים יותר המשלבים פלטה שאינה דורשת גיבוס של הרגל ומאפשרת דריכה כשבוע לאחר הניתוח והתחלת הליך שיקומי.