מרבית המפרקים הגדולים שנושאים בנטל המשקל נוטים להישחק עם השנים. יחד עם זאת, מפרק הברך יותר פגיע ממפרקים אחרים עם האצת תהליכי שחיקה ופגיעה באיזון המכאני שלו. שחיקה זו גורמת לעיתים קרובות לכאב עז וממושך, לירידה בטווח התנועה של הברך ולעיתים אף מובילה לצורך בפעולה כירורגית. על מנת שתוכלו להבין לעומק את התופעה ואת דרכי הטיפול בה מובאת בפניכם סקירה מטעם ד"ר אורן בן לולו, אורתופד מומחה ורופא בכיר בבי"ח "העמק" בעפולה, ובמרכז הרפואי "זבולון" שבקריית ביאליק. ד"ר בן לולו המתמחה בכל הקשור להחלפת מפרקי ברך וירך מנהל את פורום החלפת מפרק ברך שבפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.
מפרק הברך הוא איבר שאינו נטול בעיות, ובעל נטייה להישחק הרבה יותר מאשר מפרקים אחרים כמו מפרק הירך או הקרסול. על פניו, מצב זה לא היה אמור להתרחש לאור העבודה שמדובר במפרק בעל שטח יחסית גדול. כלומר, לכאורה הוא אמור להיות בעל יכולת התמודדת יותר מוצלחת עם עומסים ולחצים שמופעלים עליו. ואולם, בפועל מפרק הברך הוא בעל נטיית הישחקות גבוהה יותר ממפרקים אחרים, כנראה בשל חוסר התאמה אידיאלית של מרכיביו. כלומר, מתקיים חוסר בהתאמה מבנית בין השטח המפרקי של עצם השוק, שהינו שטוח, לבין זה של עצם הירך שהינו עגול. לטובת שיפור חוסר ההתאמה הגרמית קיים מבנה הנקרא מניסקוס, שהינו מבנה סחוסי קשיח בעל צורה תואמת המקשרת בין עצמות הירך לשוק. ואולם, גם פתרון זה הינו חלקי בלבד, וידוע שתחת מאמץ רב המניסקוס עלול להיקרע. זוהי תופעה המאפיינת חבלה משמעותית בספורטאים צעירים, אך גם ואף שכיחה יותר באנשים מבוגרים - קרוב ל- 40% מהאוכלוסייה הבוגרת יחוו קרע במניסקוס, שנגרם בדרך כלל עקב עייפות ושחיקת המניסקוס. בנוסף, אנשים אלו לא נדרשת לכך חבלה חריפה מאוד כבצעירים.
מפרקי הגוף מהווים למעשה נקודות חיבור בין שתי עצמות או יותר, וכל קצה של עצם מכוסה בחלקיו הנעים בשכבת סחוס שמגן על העצמות ומאפשר תנועה חלקה. ואולם, עם השנים ומסיבות שונות הסחוס נוטה להתבלות ולהפוך למשונן ומחוספס. סיבה ראשונה ומרכזית לכך קשורה בנטייה גנטית ונשים סובלות ממנה יותר. גורמי המחלה אינם ברורים דיים, עלומים, אידיוטיים, וקבוצה עיקרית זו נקראת בשם אוסטאוארטרטיס ראשונית. סיבה נוספת לשחיקה הינן מחלות שניוניות כמו חבלות ומחלות מפרקים, וכן פגיעות ברצועת הברך והמניסקוס בגיל יחסית מוקדם הגורמות לחוסר איזון במפרק ולשחיקתו באופן מואץ. בכל מקרה, מצב זה בו הסחוס נפגע גורם לשפשוף ושחיקה של מוגברת של המפרקים, וככל ששחיקת הסחוס גדולה יותר כך גם גדל הכאב וקטנה יכולות הנעת הברך. המוגבלות יכולה להתבטא בקשיי ישיבה, קימה והליכה, ובעוד קשת רחבה של פעולות יומיומית שוטפות כמו ריצה או עלייה במדרגות.
ניתן להקל על כאב במפרק הברך באמצעות פיזיותרפיה המנסה לחזק את שרירי האזור ולשנות את הרגלי הנעתו. כמו כן, ניתן להיעזר בנעליים מיוחדות המחזקות באופן שוטף ויומיומי את שרירי הרגל והברך. בנוסף לכך, בעיות וכאבי ברכיים מטופלים על ידי תרופות משככות כאבים ונוגדות דלקת. זאת מכיוון שלא אחת שחיקת סחוס המפרק מלווה בהתפוררות חלקיקים ונשירתם אל תוך נוזל הברך, מה שגורם לתגובה דלקתית. מלבד זאת, ניתן לצרוך תוספי מזון המסייעים בשיפור מצבו של הסחוס, אם כי יעילותם שנויה במחלוקת. במידה וטיפולים אלו אינם מסייעים יש לשקול התערבות כירורגית של החלפת מפרק הברך.
ניתוח החלפת מפרק ברך נחשב להליך כירורגי בעל אחוזי הצלחה גבוהים, כ- 80% מהמנותחים מרוצים מאוד מתוצאותיו. במהלך ניתוח זה מוחלף הסחוס הפגוע / השחוק, ובמקומו מוצבת תותבת - משטחים מיוחדים העשויים מחומרים פלסטיים ומתכתיים המחפים את קתות העצמות. לאחר ניתוחים אלו יש צורך בתקופת החלמה והתאוששות של כ- 3 חודשים, שלאחריה ניתן לחזור לפעילות גופנית מלאה ונטולת כאבים. פעילות זו אמנם אינה מוגבלת אך עדיף להפחית בריצה וקפיצות. יש לציין כי ניתוחים אלו אינם נטולי סיבוכים וסיכונים בהיותם מורכבים וגדולים. שיעור הסיבוכים הוא כ- 2%, אך כאמור שיעור ההצלחה ושביעות הרצון הינו גבוה מאוד.
על מנת לשמור על בריאות הברכיים אני ממליץ על פעילות גופנית שוטפת ומבוקרת, כמו ריצה קלה או הליכות שיש לבצע כל יומיים למשך 30 עד 40 דקות. פעילות זו תורמת לחיזוק שרירי האגן, השוק והירך וכך שומרת על מפרקי הברך. בנוסף לכך, לאוכלוסייה הבוגרת אני ממליץ במידת האפשר להימנע מתנועות חריפות היוצרות עומס על סחוס הברכיים כדוגמת סיבוב חד, כיפוף או כריעה עמוקה. כך תימנעו מפגיעה מיותרת בסחוס הברכיים וגם מהחמרת קרעים שכבר קיימים במניסקוס.
הינכם מוזמנים לשאול את ד"ר אורן בן לולו שאלות נוספות, בפורום החלפת מפרק ברך של הפורטל.