האם אתם יודעים מדוע הצבע של הלוגו של פייסבוק כחול? מפני שזהו הצבע היחיד שמארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, יכול לזהות. אם כן, עיוורון צבעים אינו חייב להיות מוחלט ובהמשך הכתבה נדבר על הנושא. לפני כן, נציין את המובן מאיליו שלעיוורון צבעים יש השלכות משמעותית מבחינת חוויית העולם והאסתטיקה, אם נזכיר רק את הדוגמא של ביקור במוזיאון או התבוננות בנוף.
יחד עם זאת, מכל בחינה אחרת עיוורון צבעים מולד אינו משפיע על חיי האדם במידה משמעותית, וכאשר מאבחנים את הבעיה בשלבים מוקדמים של החיים ניתן לחנך את הילד לפתח דרכי הסתגלות נאותות – למשל בכל הקשור אל מעבר כבישים ורמזורים. מצד שני, עיוורון צבעים נרכש המופיע רק בשלב מאוחר יותר של החיים, עלול להשפיע באופן משמעותי על התפקוד בחיי היומיום. עוד ראוי לציין כי נכון להיום אין כל פתרון לבעיית עיוורון הצבעים לסוגיה, ומה שצריך לעשות במקרה זה הוא לקדם את ההסתגלות וההתמודדות עם המצב.
שורה ארוכה של תהליכים מורכבים ומתוחכמים להדהים עוברת מרגע שמגיע האור לעיניים שלכם ועד שעד רואים צבעים, וכל זאת במהירות עצומה. לא נתעכב כאן על התהליך כולו שאפשר לכתוב עליו ספרים. רק נאמר שפוטונים, כלומר חלקיקים זעירים במיוחד נעים בגלים המשתנים בעוצמתם מהאובייקט שאתם מביטים עליו אל העין שלכם. לתנועת הפוטונים קוראים גם אנרגיה אלקטרומגנטית והיא מגיעה כמובן מהשמש וגם מנר, ממדורה, ממנורה וכדומה), והיא נעה בקשת רחבה מאוד של עוצמות. יחד עם זאת, התאים בעין שלנו מסוגלים להגיב רק עם עוצמות בטווח מסוים הנמדד בננומטר, ואנו יכולים לראות את משרע הצבעים שבין 400 ל- 700 ננומטר. כך לדוגמא, כל מה שבסביבות ה- 400 ננומטר הוא לכיוון האדום (מתחת לזה מדובר באינפרא אדום), וכל מה שבסביבות ה- 700 ננומטר הוא בכיוון הכחול (מעל לזה מדובר באולטרא סגול).
התאים האחראיים על קליטת האור בעיניים נמצאים ברשתית ונקראים מדוכים, והאם אלו שבעיקר פעילים לאורך היום. יש עוד סוג שנקרא קנים והם פעילים בעיקר בלילה בזכות הרגישות הרבה שלהם לאור, אבל הם לא רגישים לצבע ולכן אנו מתקשים לראות צבעים בחשיכה גם אם תווי המתאר של האובייקטים נראים בבירור. בכל מקרה, המדוכים שפעילים ביום ורגישים לצבע מתחלקים לשלושה סוגים, בעלי רגישות לכחול, לירוק ולאדום, והתהליכים הכימיים בתוכם נכנסים לפעולה אפילו בפגיעה של פוטון בודד. התהליכים האלו מעוררים שרשרת ארוכה של תהליכים נוספים המייצרים לבסוף את חוויית הצבע, המפוענחת אי שם בחלק האחורי של הגולגולת שלכם. הבעיה היא, שלפעמים המדוכים אינם פועלים כשורה, או שישנה בעיה אחת בהמשך הדרך.
למעשה, יכולות להיות סיבות שונות לעיוורון צבעים, אך בדרך כלל מדובר בבעיה במדוכים או בתאים שנמצאים קצת אחריהם בשרשרת העברת המידע. לעיתים מדובר בבעיה ספציפית ברשתית ובתאים האלו, ולפעמים זוהי תוצאה של פתולוגיה רחבה יותר הקשורה לכל מכלול הראייה. למשל, לעיתים יש ירידה הדרגתית בכמות המדוכים בעין ומכאן ירידה ביכולת לקלוט צבעים, תופעה שיכולה להתחיל עוד ברחם ומכאן נוצר עיוורון לצבעים עוד מהלידה. לעומת זאת, לעיתים עקב טראומה, מחלה או בעיה רפואית אחרת פוחתת יכולת ראיית הצבעים בהדרגה, גם אם האדם נולד עם מערכת ראיית צבע תקינה לחלוטין.
את יכולת ראיית הצבעים בודקים באמצעות כמה מבחנים, אשר הבולטים שהם נקראים מבחן אישיהרה ומבחן ריצ'מונד. בראשון בוודאי נתקלתם פה ושם והוא מוכר עקב הספרות הצבעוניות שבולטות לעין, כאשר ברקע יש נקודות בצבעים אחרים. במבחן השני משתמשים לא פעם בסמלים ולא בספרות, מה שמאפשר אבחונים אצל ילדים שעדיין לא למדו ספרות. בכל אופן, העיקרון הוא לבחון את יכולת הראייה ויכולת ההבדלה בין צבעים שונים, כאשר מי שיש לו לקות כזו או אחרת לא יוכל לזהות את הספרה או הסמל. מעבר לכף, ישנם מבחנים נוספים המאפשרים למיין את הסובלים מעיוורון צבעים לקבוצות ספציפיות נוספות.
חשוב להבין כי עיוורון צבעים אינו עשוי מקשה אחת. כך לדוגמא, יש אנשים מעיוורון צבעים טריכרומטי שבו ניתן למעשה להבחין בצבעים שונים כגון אדום-ירוק, כחול-צהוב ועוד. מאידך, יש הסובלים מעיוורון צבעים דיכרומטי שבו שלושת צבעי הבסיס (אדום, ירוק, כחול) אינם מתפקדים, וכל נוצר למשל מצב שבו לא מבחינים בגוונים שונים של אדום, קשה להבחין בין ירוק לאדום וכדומה. הלקות הקשה ביותר היא עיוורון צבעים מונוכרומטי שבו למעשה בכלל לא רואים צבעים, או במילים אחרות העולם נראה בשחור-לבן עם גוונים של אפור.