X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור קרדיולוגיה - לב
על מנת לקבל מידע מקצועי בנושא פנינו אל ד"ר אביב מגר, קרדיולוג בכיר ומנהל שירות במרכז הרפואי רבין (בילינסון) בפתח תקווה, רופא תעופתי ומרצה בכיר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. לד"ר מגר ניסיון רב בטיפול בחולי לב, מחלות קרום הלב, מחלת עורקי הלב אי ספיקת לב ואוטם שריר הלב, וכן במניעה וטיפול בהומוציסטאין, כולסטרול וגורמי סיכון נוספים. כמו כן, ד"ר מגר עוסק בייעוץ, אבחון וטיפול בחולים אחרי התקף לב, דלקת קרום הלב, כאבים בחזה, חולים אחרי צנתור, בדיקות מאמץ ומיפוי לב. ד"ר מגר מנהל את פורום אוטם שריר הלב בפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.
הלב נמצא בבית החזה השמאלי. הוא מוקף קרום דו שכבתי הנקרא פריקרד- סביב הלב. בין שתי השכבות יש כמות זעירה של נוזל המשמש כנוזל סיכה. הוא דרוש מאחר שכידוע הלב נע כל הזמן, מתכווץ ומתרפה, בממוצע כ- 60-70 פעם בדקה, כל דקה, כל ימי חיינו. קרומי הלב מאפשרים את תנועתו של הלב ללא חיכוך עם סביבתו. הם גם משמשים תמיכה ומסגרת ללב ומגבילים את התרחבותו בשלב ההרפיה.
דלקת קרום הלב (או בשפה רפואית, דלקת כפורת הלב ובלועזית פריקרדיטיס) היא מחלה שבה מתפתחת דלקת בקרומי הלב. הביטוי האופייני לדלקת קרום הלב הוא כאב במרכז החזה, לרוב בעל אופי חותך, אשר מוחמר בזמן שאיפה ומוקל או נעלם בזמן נשיפה. גם שכיבה יכולה להחמיר את הכאב בעוד שישיבה ורכינה קדימה בדרך כלל גורמות להקלה. הכאב נובע ככל הנראה מהחיכוך בין הקרומים החולים, ובבדיקה הרופא יכול לשמוע לפעמים קול של שפשוף. לעיתים הכאב חזק עד כדי כך שלא ניתן לשאוף אויר עמוק ומופיעה הרגשה של קוצר נשימה.
למחלה מספר סיבוכים אפשריים. בכמחצית מהחולים מתפתחת הצטברות של נוזל דלקתי בין קרומי הלב. לרוב הכמות אינה גדולה אך במקרים מסוימים מצטברת כמות גדולה מאוד של נוזל אשר מפריעה לתפקוד הלב, לעיתים עד מצב של ירידה קשה בתפוקת הלב, ירידה בלחץ הדם, ובמקרי קיצון יכול להתפתח הלם מסכן חיים, מצב הנקרא טמפונדה. בחלק מהחולים יכולה להתפתח פגיעה בשריר הלב. פגיעה קלה היא שכיחה ולא מורגשת אבל במקרים מסוימים מתפתחת פגיעה קשה עם ירידה ניכרת בתפקוד הלב ואי ספיקת לב הגורמת לקוצר נשימה ותת לחץ דם.
תסמינים נוספים של המחלה, אם ישנם, יכולים לכלול חולשה, הרגשה כללית לא טובה, צמרמורת, ולעיתים שלשול או דלקת של דרכי הנשימה העליונות.
ב- 80-90% מהמקרים לא ניתן לזהות גורם מוגדר, אבל סבורים שלרוב הגורם הוא נגיפי. יש מספר נגיפים הידועים כגורמים אפשריים לדלקת קרום הלב. במרבית המקרים אלה נגיפים שגורמים גם מחלות בדרכי הנשימה או בדרכי העיכול. במיעוט קטן של המקרים הגורם הוא חיידקי. ברוב המקרים החיידקיים הדלקת היא מעין תגובה לזיהום חיידקי באיבר אחר, אך יש מקרים, אמנם לא שכיחים, שהדלקת היא דלקת חיידקית של קרום הלב עצמו. מצב זה הוא בסיכון גבוה במיוחד. גורמים ידועים אחרים כוללים מחלות פרקים (אוטואימוניות), סרטן, שחפת, קדחת ים תיכונית משפחתית (FMF) ועוד. דלקת קרום הלב יכולה להתפתח גם לאחר אוטם שריר הלב או פעולות כירורגיות המערבות את הלב, בעיקר ניתוחי לב. סקירה זו מתייחסת רק לסוגים השכיחים של דלקת קרום הלב.
כאב בחזה המוחמר בשאיפה או בשכיבה מחשיד מאוד לדלקת קרום הלב, ובוודאי כאשר הוא מופיע בלוויית חום או לאחר מחלת חום.
האבחון הרפואי מתבסס על ממצאים בבדיקת הרופא, כגון זיהוי קול השפשוף בבדיקה, הופעת נוזל בין קרומי הלב בבדיקת אקו לב, ושינויים מסויימים בא.ק.ג אשר אופייניים למחלה זו. גם ערכים מוגברים של בדיקת דם לדלקת הנקראת CRP תומכים בקיום דלקת קרום הלב. בדיקות עזר נוספות שיכולות לסייע הינן צילום חזה, בדיקת CT ועוד.
הסיכונים המיידיים העיקריים הקשורים לדלקת הם ירידת לחץ דם, קוצר נשימה או קושי בנשימה, ובמצבי קיצון- טמפונדה והלם.
כאשר מצטבר נוזל רב בקרומי הלב הגורם לחץ על הלב והפרעה לתפקודו, יש לבצע ניקוז של הנוזל. הניקוז מבוצע בדרך כלל על ידי החדרת מחט בהנחיית אקו (שיטה המכונה פריקרדיוצנטזיס, או ניקור קרום הלב). במצבים שהדבר אינו אפשרי, ניתן לבצע ניקוז על ידי ניתוח.
אכן. לדלקת קרום הלב עלולים להיות סיבוכים יותר מאוחרים. כרבע עד שליש מהחולים יסבלו מהתקף נוסף, תוך שבועות עד חודשים מהאירוע הראשון. במקרים מעטים ההתקפים חוזרים שוב ושוב ומצריכים טיפול מתמשך. סיכון מאוחר נוסף הוא התעבות והתקשות של קרומי הלב. מצב זה יכול להופיע אפילו שנים אחרי הדלקת החריפה. הוא נקרא פריקרדיטיס קונסטריקטיבית ויכול לגרום לאי ספיקת לב.
הטיפול בצורה השכיחה של דלקת קרום הלב (כלומר דלקת ללא סיבה מוגדרת או דלקת קרום לב נגיפית), מורכב מטיפול נוגד דלקת ומטיפול בסיבוכים. הטיפול נוגד הדלקת המומלץ הינו תכשירים לא-סטרואידליים (אספירין, נקסין, איבופן ודומיהם). במקרים שלא ניתן להשתמש בתכשירים לא סטרואידליים, למשל כשיש הפרעה לתפקוד הכליות, יבחרו הרופאים לטפל בתכשיר מסוג אחר – סטרואידים. בנוסף, קיימת תרופה הנקראת קולכיצין, המסייעת במספר תחומים ומקטינה במידה ניכרת את הסיכון לחזרות. במקרים הקלים ביותר, המחלה יכולה לחלוף ללא טיפול ספציפי. לרוב המחלה חולפת תוך ימים אחדים, עד שבוע, אך יש מקרים המתמשכים זמן רב יותר.
בכל מקרה של חשד לדלקת בקרום הלב כמו למשל כאבים בחזה המחמירים בשאיפה יש לפנות מייד לחדר מיון, שם קיימים אמצעי הדמיה ובדיקות מעבדה זמינים המאפשרים להעריך אם יש צורך באשפוז ולקבוע את הטיפול והמעקב הדרושים. קיימים מספר גורמים המצביעים על סיכון מוגבר וצורך באשפוז, למשל חום גבוה, קוצר נשימה, לחץ דם נמוך, התפתחות איטית והדרגתית של המחלה, נוזל רב בחלל קרום הלב, סימני לחץ על הלב ("טמפונדה"), פגיעה בשריר הלב, דיכוי מערכת החיסון, דלקת קרום הלב על רקע חבלה, טיפול קבוע בנוגדי קרישה, חוסר תגובה לטיפול הבסיסי, חשש לדלקת חיידקית ועוד. במצבים אלה, או כאשר הדלקת משנית למחלה אוטואימונית או אחרת, או אם הערכת הרופא המטפל היא שיש סיכון, יומלץ להתאשפז בבית חולים.
לאחר השחרור מבית החולים דרוש מעקב אצל קרדיולוג. מומלצת מנוחה עד שהכאבים ושאר התסמינים חולפים. ההפסקה היא לרוב הדרגתית ובפיקוח של התרופות נוגדות הדלקת, המשך נטילת תרופות למניעת חזרות, ועוד. במקרים של פגיעה בשריר הלב, אין לבצע מאמצים ספורטיביים או מאמצים ניכרים אחרים למשך חצי שנה לפחות.
ד"ר אביב מגר הינו קרדיולוג בכיר ומנהל שירות במרכז הרפואי רבין (בילינסון) בפתח תקווה, בעל ניסיון רב בטיפול בחולי לב לרבות בדלקת קרום הלב. שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להפנות אל ד"ר מגר דרך פורום אוטם שריר הלב.
הכתבה נועדה לספק ידע כללי בלבד והיא אינה מהווה תחליף לייעוץ רפואי.
אודות הכותב
ד"ר אביב מגר
ד"ר אביב מגר הינו קרדיולוג בכיר ומנהל שירות במרכז הרפואי רבין (בית החולים בילינסון) בפתח תקווה, רופא תעופתי ומרצה בכיר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. את לימודיו עשה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומאז שנת 1988 הינו מומחה לקרדיולוגיה. לאורך השנים רכש ניסיון עשיר בטיפול בחולי ...
לכרטיס המומחה
כתבות נוספות בתחום
.jpg)
