שאלו רופא
קרדיולוגיה - לב

השתלת הלב המלאכותי; קידמה וטכנולוגיה בשירות הרפואה המודרנית

אי ספיקת לב היא מחלה קשה ולעיתים סופנית, ששכיחותה בעולם המערבי הולכת ועולה במקביל לעליה בתוחלת החיים הכללית. כתוצאה מתפקוד לקוי של שריר הלב ישנה פגיעה באספקת הדם אל האיברים החיוניים בגוף והפרעה בחזרה של דם מהאיברים אל הלב. בישראל ישנם אלפי חולים הסובלים מאי ספיקת לב בדרגות חומרה שונות, בעיקר בגיל המבוגר. הגורם הנפוץ ביותר לאי ספיקת לב הינו מחלת הלב האיסכמית, שגורמת לאוטמים ולירידה הדרגתית בתפקוד הלבבי. הטיפול באי ספיקת לב בנוי על מספר רבדים, החל משינוי אורח חיים וטיפול תרופתי ועד טיפולים פלשניים מתקדמים. בפירמידת הטיפול נמצאת השתלת לב חי מתורם, אולם, בנוכחות מיעוט איברים להשתלה, התפתחה בשנים האחרונות טכנולוגיה שמאפשרת השתלת משאבה מכנית, שלוקחת על עצמה את תפקוד החדר השמאלי - הלב המלאכותי.

לב
צילום: fotolia

על מנת לקבל מידע מקצועי בנושא, שוחחנו עם ד"ר אהוד יעקבזון, מנתח לב מומחה, שהקים לאחרונה את היחידה לתמיכה לבבית מכנית בבית החולים שערי צדק, במסגרתה מושתלים כיום מכשירי הלב המלאכותי. ד"ר יעקבזון מבצע מגוון רחב של ניתוחי לב במסגרת המחלקה לניתוחי לב בבית החולים שערי צדק בירושלים, ביניהם ניתוחי מעקפים תוך שימוש בשתלים עורקיים, ניתוחי מסתמים, ניתוחי אבי עורקים ועוד. ד"ר יעקבזון מקבל חולים לייעוץ ולניתוחים במסגרת מרפאת שר"פ של בית החולים וכמו כן, מנהל את פורום אי ספיקת לב והשתלת לב מלאכותי בפורטל ועונה על שאלות הקשורות בתחום אי ספיקת הלב ועל שאלות בתחומים השונים הקשורים לניתוחי לב.

שלום ד"ר יעקבזון, מהם הגורמים ומיהם החולים הסובלים מאי ספיקת לב?

ישנם מגוון גורמים היכולים לגרום לאי ספיקת לב, הנפוצים שבהם הינם מחלת לב איסכמית ומחלות ראשוניות של שריר הלב (קרדיומיופתיות). במחלת לב איסכמית, נוצרת טרשת בעורקים הכליליים, המספקים דם לשריר הלב עצמו. כתוצאה מהתהליך נוצרות היצרויות בכלי הדם עד כדי חסימה מוחלטת של זרימת הדם לאזור מסוים בשריר הלב – בו עלול להיווצר אוטם. כאשר אזור האוטם הוא נרחב, או כאשר ישנם מספר אזורי אוטם, נוצרת פגיעה משמעותית בתפקוד של שריר הלב ומתפתחת אי ספיקת לב. החולים במחלה זו נמצאים בדרך כלל בעשור השישי והשביעי לחיים, לאחר שנים ארוכות בהן סבלו ממחלת הלב האיסכמית.

במחלות הלב הראשוניות תתכן הרחבה או עיבוי של שריר הלב וירידה קשה בתפקודו ללא כל גורם הנמצא בשליטתנו. הרקע יכול להיות גנטי, מטבולי או שלעיתים קרובות אינו ידוע. החולים במחלות אלה הם בדרך כלל צעירים יותר, עם פגיעה בתפקוד של שני חדרי הלב, השמאלי והימני.

גורמים נוספים, נדירים יותר, שיכולים להביא לאי ספיקת לב הינם מחלות מסתמיות שלא מטופלות בזמן, יתר לחץ דם קשה ובלתי מטופל, מחלות זיהומיות נדירות, צריכה מופרזת של אלכוהול, מחלות של קרום הלב ועוד.

מהם הסימנים של אי ספיקת לב?

אי ספיקת לב מייצגת למעשה מגוון של סימנים (תסמונת), המבטאים ירידה באספקת החמצן לרקמות הגוף השונות כתוצאה מתפקוד לקוי של שריר הלב. הדבר יבוא לידי ביטוי בראש ובראשונה על ידי תחושה של קוצר נשימה, שכן, הגוף חש "רעב לחמצן". בתחילת המחלה, קוצר הנשימה יבוא לידי ביטוי במאמץ גופני משמעותי, אולם בהמשך, עם התקדמות והחמרת אי הספיקה, מספיק מאמץ מינימלי בכדי לגרום לקוצר נשימה,

שבשלבים הסופיים מופיע גם במנוחה. לחץ מוגבר בתוך הלב גורם לעליה בלחץ גם בכלי הדם בריאות ולגודש ריאתי, מה שגורם לתחושת מחנק דווקא בשכיבה ובשעות הלילה. חולים רבים מוצאים עצמם ישנים בלילה עם מספר כריות או אפילו בישיבה. בנוסף לקוצר הנשימה, יתכנו תלונות על עייפות וחולשה כללית. כאשר ישנה פגיעה גם בתפקוד החדר הימני של הלב, נוצרת הפרעה בחזרת הדם דרך הורידים מהאיברים השונים ומופיעות בצקות ברגליים ובקרסוליים, הצטברות נוזלים בחלל הבטן (מיימת), גודש ונפיחות בוורידי הצוואר ופגיעה בתפקוד הכליות והכבד.

מהו הטיפול באי ספיקת לב?

טיפול באי ספיקת לב מושתת על מספר רבדים. בראש וראשונה יש לטפל במידת האפשר בגורמים לאי ספיקת הלב; פתיחת היצרויות וחידוש זרימת הדם בעורקים כליליים (בצינתור או בניתוח מעקפים). החלפה או תיקון של מסתם לא תקין, טיפול ביתר לחץ דם ואימוץ אורח חיים בריא יותר. בהמשך, ישנו טיפול תרופתי שנמצא יעיל ואפקטיבי אצל מרבית החולים. הטיפול כולל תרופות משתנות, שמגבירות את כמות השתן ומוציאות נוזלים מהגוף ובכך מקלות על החולה ומשפרות את איכות חייו. תרופות שמאטות את קצב הלב ומאפשרות לו לשפר את פעילותו. תרופות שמטפלות בלחץ הדם, מפחיתות את עומד העבודה על הלב ומאפשרות לו להתאושש ועוד. בהמשך יתכנו טיפולים פלשניים יותר, ביניהם השתלת מערכת קוצב שמסנכרנת את פעילות הלב והשתלת דפיברילטור פנימי (CRTD).

מיהם החולים המועמדים להשתלת לב מלאכותי?

חולים אשר עברו ומיצו את כל האופציות הטיפוליות שהזכרנו עד כה, שאינם סובלים עוד את הטיפול התרופתי לאור לחצי דם נמוכים (כתוצאה מפגיעה קשה ביותר בשריר החדר השמאלי של הלב), הם המועמדים להשתלת מכשיר הלב המלאכותי. חשוב להבין שעבור חולים אלה, כל מאמץ גופני קטן מהווה אתגר גדול. לדוגמא, הליכה מהסלון למטבח מרגישה עבורם כמו ריצת מרתון עבור אדם בריא. ללא השתלת לב מתורם או השתלת מכשיר לב מלאכותי חולים אלה אינם צפויים לשרוד בחיים מעבר לשנה – שנתיים.

מהו מכשיר הלב המלאכותי וכיצד משתילים אותו?

השתלת הלב המלאכותי מבוצעת במחלקה לניתוחי לב והינה למעשה ניתוח לב פתוח. במהלך הניתוח מוצמדת משאבה אל שריר החדר השמאלי בלב. שמו המקצועי של המכשיר הינו Left Ventricular Assist Device (LVAD). המשאבה שואבת את הדם המגיע אל החדר השמאלי הכושל ומעבירה אותו דרך צינור (שתל סינתטי) אותו מחברים אל אבי העורקים. בכך למעשה המכשיר המושתל לוקח על עצמו את פעילות החדר השמאלי – אספקת דם מחומצן בלחץ אל אבי העורקים. בכדי לספק אנרגיה למשאבה, מוצא במהלך הניתוח כבל מיוחד דרך דופן הבטן – Drive Line. כבל זה מתחבר אל מקור חשמל (אל שקע בקיר או בטריות נישאות המספיקות ל 17 שעות) המאפשר את פעילות המשאבה.

מהם התוצאות של השתלת הלב המלאכותי?

שיעור ההצלחה בניתוח הם גבוהים ביותר, עם שיפור משמעותי באיכות החיים של המטופלים ובהישרדות שלהם. כיום ישנם עדיין חולים שעברו השתלת לב מלאכותי לפני כעשר שנים, עם הדור הקודם של המכשירים, אותו התחלנו להשתיל בארץ בשנת 2007-8. היות ואופציית השתלת הלב אינה זמינה עבור מרבית החולים, הלב המלאכותי מהווה חלופה מצוינת עבורם.

האם ישנם סיבוכים להשתלת הלב המלאכותי?

לאחר השתלת מכשיר הלב המלאכותי יש צורך להקפיד על נטילה מסודרת של תרופות נוגדות קרישה (אספירין וקומדין) בכדי למנוע היווצרות קרישי דם, שעלולים לפגוע בפעילות המכשיר או להישלח כתסחיפים אל מקומות אחרים בגוף. כמו כן, יש להקפיד מאד על היגיינת אזור יציאת כבל המתח מהגוף וזאת בכדי למנוע זיהום מקומי באזור זה. מכשיר ה LVAD המושתל בשנתיים האחרונות הינו מהדור השלישי של המכשירים – HeartMate III, מתאפיין בשיעורי סיבוכים נמוכים משמעותית ממה שהכרנו לפני כן. סה"כ ניתן לומר בלב שלם, כי אצל אותם חולים קשים מדובר בפריצת דרך ובשיפור משמעותי באיכות החיים – באופן שמצדיק לחלוטין את הסיכון שכרוך בכך.

כמה מכשירי לב מלאכותי מושתלים בארץ מדי שנה ומה הניסיון האישי שלך בניתוח זה?

במדינת ישראל מושתלים מדי שנה כ 35-40 מכשירי LVAD, בשני בתי חולים גדולים באזור המרכז. הניסיון האישי שלי מתחיל בשנת 2007, עם תחילת התמחותי בכירורגיית לב וחזה בבית חולים בלינסון, אז התחלנו להשתיל את המקרים הראשונים בארץ. לאחר סיום ההתמחות, בתקופת תת ההתמחות בארה"ב השתלתי כ 40 מכשירי LVAD ומאז חזרתי ארצה, במסגרת שיתוף פעולה עם בית חולים בלינסון ובפתיחת התכנית החדשה בבית חולים שערי צדק בירושלים – כ 7 חולים נוספים, כולם בהצלחה רבה!!

ד"ר אהוד יעקבזון הוא מומחה בכירורגיית לב וחזה, מקים ומנהל היחידה לתמיכה לבבית מכנית בבית החולים שערי צדק בירושלים.

Dr Ehud Jacobzon, M.D, Director of Mechanical Circulatory Support unit

Shaare Zedek Mediacl Center, Jerusalem, Israel

הכתבה היא מידע כללי מיום פרסומה ואינה מחליפה ייעוץ רפואי.

עוד בקרדיולוגיה - לב

כיצד לחזור לפעילות לאחר התקף לב

לתזונה תפקיד מכריע בבריאות הכללית שלנו, במיוחד לאחר חווית התקף לב. כמו שנאמר, "אנחנו מה שאנחנו אוכלים", וזה לא יכול להיות נכון…

29.7.2023

האם ניתן למנוע התקפי לב באמצעות שינוי הרכב חיידקי המעי?

מחקר פורץ דרך של מערך הקרדיולוגיה בבילינסון בשיתוף עם מכון ויצמן למדע מצא קשר בין הרכב חיידקי המעי להתקפי לב

25.2.2022

10 מזונות שיגרמו ללב שלכם להישאר בריא

הלב הוא השריר המרכזי והחשוב בגופינו. מחלות הלב השונות מהוות סיכון בריאותי של ממש, שכן הן פוגעות ביכולתו לשלוט בהזרמת מחזור הדם,…

3.1.2022

פעילות גופנית למניעת התקף לב או לשיקום אחריו

חלק מגורמי הסיכון להתקפי לב אינם בשליטתנו, כמו למשל גיל, מין, גורם גנטי-תורשתי של מחלות כלי דם ואירועי לב שהתרחשו במשפחה. לעומת…

3.1.2022

ד"ר איתן - סגן המנהל החדש במערך הקרדיולוגי ב"כרמל"

המרכז הרפואי כרמל בחיפה משתבח במערך קרדיולוגי מצוין אשר חרת על דגלו את המוטו "כרמל מכל הלב". למערך הקרדיולוגי של בית החולים כרמל…

10.8.2021

גז האוזון מסנן הקרינה מועיל גם לטיפול במחלות ובמניעתן

גז האוזון (O3) ידוע כגורם אטמוספרי טבעי המגן על כדור הארץ מחדירת קרינה ומעלייה רבה מן הרצוי בחום השורר על פני כוכב הלכת שלנו.…

28.1.2021