על מנת להבין את הנושא פנינו אל ניסים כהן, מוהל רפואי ותיק ומנוסה, חבר בכיר באיגוד המוהלים העולמי ומוסמך מטעם מכון "ברית אליהו". ניסים כהן הוא מוהל בעל הכשרות מתקדמות הנעזר באמצעי חבישה והיגיינה מתקדמים, ומתמחה גם בביצוע בריתות במצבים פיזיולוגיים מורכבים. כבר יותר מעשר שנים משמש ניסים כהן כמוהל בבריתות רבות ברחבי הארץ, וזוכה לשבחים מההורים על עבודתו.
הקלאמפ הינו מכשיר עזר לברית המילה שהומצא בארה"ב לפני כ- 100 שנה. באותה תקופה היו מבצעים בריתות בבתי החולים לתינוקות גויים. מאחר והברית הייתה עניין שולי בעבודתם הרופאים שביצעו זאת, היו על פי רוב מתלמדים שנזקקו למכשירים שיעזרו להם לבצע את הברית בצורה הכי מהירה עם מינימום דימומים, תוך ריפוי אסטטי של הפצע. לכן הומצא הקלאמפ.
במהלך השנים הומצאו גרסאות שונות למכשיר זה מאחר והגרסא שלפניה לא עמדה בציפיות. המשותף לרוב המכשירים הוא שלפני חיתוך העור ממיתים אותו על ידי חסימה מלאה של כלי הדם המזינים את העורלה. כך בזמן החיתוך לא יוצא דם כלל וגם התינוק לא מרגיש בכאב, שכן אין תחושה בעור המת. עם השנים החלו חלק מהמוהלים היהודים לאמץ את הקלאמפ, וכיום המוהלים "הקלאמפרים" משתמשים בקלאמפ הנקרא "מגן קלאמפ" או "קלאמפ בורנשטיין".
כיצד מתייחסים הפוסקים לשימוש בקלאמפ?
גדולי ישראל התנגדו נחרצות לשימוש בקלאמפים למיניהם, וזאת הן מסיבות הלכתיות והן מסיבות רפואיות - מה שנקרא 'צערא דינוקא' (צער התינוק. כלומר, מעבר לצער המחויב מעצם החיתוך לשם ביצוע המצווה נזהרו הפוסקים מגרימת כל צער מיותר שהוא). יש לציין כי ה fda האמריקאי אוסר בכל תוקף שימוש בקלאמפ בורשטיין ואף הוועדה לפיקוח על מוהלים מטעם הרבנות אוסרת את השימוש במגנים אלו ומחתימה אותם על כך.
בהחלט. מבחינה הלכתית תהליך הברית מורכב ממספר שלבים, ביניהם חיתוך, פריעה ומציצה.
לגבי החיתוך, בשיטת הקלאמפ הוא נעשה בעור מת ולכן להרבה מהפוסקים אין פה מצווה והחיתוך בסכין הוא למראית עין בלבד.
לגבי הפריעה, ההלכה היא ש"מל ולא פרע - כאילו לא מל". פוסקים רבים מחייבים שהפריעה תהיה בנפרד מחיתוך הערלה, ואילו בברית הנעשית בעזרת קלאמפ אין פריעה שכן עור הפריעה נחתך יחד עם העורלה.
לגבי המילה, נחוץ שתהיה הטפת ויציאת הדם (אפילו בתינוק שנולד מהול, ההלכה מחייבת להטיף מעט דם) ומזה נגזרת מצוות המציצה. (דרך אגב, לעניין המציצה יש תועלות רפואיות שונות). בשיטת הקלאמפ, כאמור, אין יציאת דם וממילא גם מצוות המציצה מתבטלת.
לאור הנאמר, חלק ניכר מהפוסקים סוברים שבמילה המתבצעת ע"י הקלאמפ הברכות הן לבטלה.
ראשית, אזכיר שלפי ההלכה מדובר במונח שנקרא "צערא דינוקא", ואנו רוצים להקטין ככל האפשר את הכאב הנגרם לתינוק. הבעיה היא שעל מנת להשתמש בקלאמפ יש לבצע מספר פעולות מקדימות שהן בעצמן מהוות סבל רב, כגון צביטת העורות במכשיר המוסטט (מוסקיטו). כמו כן, הרכבת הקלאמפ עצמו מכאיבה מאוד ובאחד המקרים נראה תינוק לאחר הרכבת הקלאמפ כחול כולו מעצמת הכאב. יש המנסים להקטין את הסבל על ידי זריקת הרדמה, אך יש לזכור שזריקת ההרדמה עצמה מכאיבה מאוד, בפרט במקום רגיש זה, וכן זמן התפוגה של הזריקה הוא קצר יחסית ולאחריו חוזרים הכאבים ביתר שאת. סיכון נוסף הוא שהחומר המרדים, במידה וייספג למחזור הדם, עלול לגרום להפרעות בקצב הלב, פרכוסים ועוד.
יש לציין כי בנוסף ל-"קלאמפרים", ישנם מוהלים המשתמשים במגן צר במיוחד (הדומה במראהו למגן הכשר) שפועל באותו אופן של הקלאמפ וגם הוא אסור לשימוש.
אז איך בעצם עורכים ברית עם מגן קלאמפ? מדוע אנשים בוחרים באפשרות הזאת?
בד"כ עוד לפני טקס הברית מוזרקת הרדמה לבסיס האיבר ומרכיבים עליו את הקלאמפ. לאחר מכן בשעת טקס הברית מבצעים את החיתוך (בבשר המת). וראה זה פלא! אין דם ואף התינוק אינו בוכה, שכן אינו מרגיש כלל בחיתוך בעורו המת. אך דבר זה הוא אחיזת עיניים ממש וגובל בהונאת הציבור. את הכאב שנגרם לתינוק מחמת הברית לא מנעו (ואף הגדילו), רק שאת השלב המכאיב עשה ה- "מוהל המופלא" בחדר צדדי, בצנעה, ולא בנוכחות קהל.
דבר זה נעשה בעיקר על מנת למצוא חן ולהרשים את הציבור. אין כאן התחשבות אמיתית בתינוק ולא התחשבות בדרישות ההלכה.
חשוב לזכור שמוהל מומחה וזריז מבצע את הברית המקובלת מקדמת דנא במינימום כאב לתינוק ובתהליך קצר. בזמן שבו מבצעים ברית עם קלאמפ ועם זריקת הרדמה יכול מוהל מומחה לבצע מספר בריתות. גם במקרים של דימום יתר יודע המוהל לטפל ויש כיום פתרונות מגוונים לעניין.
לסיכום, אין אנו באים להוציא לעז על כשרות בריתם של ילדי ישראל שנימולו בשיטת הקלאמפ, שהרי בדיעבד בריתם ברית. אך להורים העומדים בפני הכנסת בנם בבריתו של אברהם אבינו, מצווה של פעם בחיים, שהיא חותמו של המלך ושקולה כנגד כל המצוות, נמליץ לקחת מוהל מיומן המבצע אותה בשלמות - בלי ספקות ובלי פשרות על מנהג אבותינו תוך הקפדה יתירה לשלום התינוק.
לעדכונים שוטפים ולשאלות בנושאי הכתבה ניתן להצטרף לעמוד הפייסבוק של ניסים כהן.
כמו כן, שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להפנות אל ניסים כהן באמצעות פורום מוהל רפואי, ברית מילה