ראשית, חשוב להבין כי ריפוי בעיסוק הינו מקצוע ספציפי ומוגדר, כאשר טיפולים אחרים כמו רכיבה על סוסים או הידרותרפיה אינם מוגדרים ככאלו. יחד עם זאת, ניתן בהחלט לשלב במהלכו סוגי טיפול וכלים נוספים. ריפוי בעיסוק לילדים הינו מקצוע פרא-רפואי שנועד לתרום ולקדם את התפתחותו ותפקודו של הילד, וזאת בפעולות ומשימות יומיומית בהן הוא מתקשה או מתעכב כמו מוטוריקה גסה וכתיבה. מקור הטיפול נעוץ בגישות רבות ושונות, כדוגמת גישת הלימודים המוטורית, תיאוריות קוגניטיביות דינמיות, גישה סנסורית אינטגרטיבית והגישה הביו-מכאנית. בהתאם לשלב ההתפתחות של הילד משתנה גם הטיפול, המבוסס בעיקר על תרגילים, משחקים, יצירה, למידה והדרכת הורים.
ריפוי בעיסוק לילדים מיועד עבור תינוקות עד לילדים בגילאי בית הספר היסודי. זאת, עבור קשת רחבה של מצבים הכוללים עיכוב התפתחות, קשיים תפקודיים, קשיים מוטוריים, בעיות תחושתיות, ליקויי לימודה, קושי בתפיסה חזותית, בעיות קשב וריכוז ואף בעיות רגשיות וחברתיות. כמו כן, טיפולים אלו שכיחים מאוד כהכנה לקראת המעבר מהגן לבית הספר. בנוסף לכך, ריפוי בעיסוק מוצע לילדים הסובלים ממחלות ובעיות מולדות כמו אוטיזם, פיגור שכלי או שיתוק מוחין, או לאחר תאונה או מחלה נרכשת. יחד עם זאת, לא כל ילד נדרש לריפוי בעיסוק, והגדרת מצבו נשענת על תצפיות לאורך זמן ואבחונים מקצועיים.
הזיהוי של ילד הנזקק לריפוי בעיסוק מגיע בדרך כלל מערנות הצוות החינוכי במסגרת בה הילד שוהה, או מיוזמתם של הורים מודעים וערניים. כמו כן, הצורך בריפוי בעיסוק עשוי להתגלות בחוות דעת של אחות בטיפת חלב, רופא משפחתי, פסיכולוג, פסיכיאטר, או מטפל בתחום אחר כמו קלינאי תקשורות או מטפל ביבליותרפיה. במוסדות החינוך, מורים וגננות עוברים הכשרה ייחודית למעקב וזיהוי ראשוני של עיכובים וקשיים בהתפתחותו של הילד, כדוגמת קושי בהתארגנות פיזי, קושי לאחוז בעיפרון או היעדר יכולת לשבת באותו המקום לאורך זמן. החשדות הראשונים יובאו לתשומת ליבם של ההורים, היועצים והפסיכולוגים החינוכיים של הגן או בית הספר. לאחר מכם ייערכו תצפיות ויירשמו דוחות, לצד שימוש בכלי אבחון סטנדרטיים המותאמים לכל ילד באופן אישי. התצפיות והדוחות יבחנו היבטים שונים בתפקודו של הילד בהשוואה למקובל בשכבת גילו, כדוגמת מוטוריקה עדינה וגסה, כושר ההתארגנות ובחינת יכולות תפיסה וקוגניציה. בעקבות המהלכים הללו ובמידת הצורך יופנה הילד לאבחון מקצועי, על מנת לוודא שהוא אכן נדרש לריפוי ועיסוק או לסוג אחר של טיפול.
ההפניה לטיפול מסוג זה מבוססת על אבחון כללי שמבוצע לרוב במרכזי התפתחות ילדים הפועלים בכל רחבי הארץ. מכונים אלו עשויים להיות פרטיים או מטעם קופות החולים, ולעיתים אף של מוסדות החינוך עצמם. האבחונים נערכים על פי קבוצות הגיל השונות ובמהלכם נבדקות בין היתר יכולות מוטוריקה עדינה, גסה וגרופומוטורית, וכן תפיסה חזותית, יכולות ארגון וביטוי, תחושתיות ויכולות הרכבה ובנייה. בנוסף לכך, במידת הצורך יעבור הילד אבחונים ספציפיים כדוגמת כתיבה לגילאי בית ספר או אבחון תחושתי. במהלך האבחונים יזוהו המרכיבים בהם הילד מתקשה לצד הגורמים לקושי, ובהתאם לכך יופנה הילד להמשך טיפול על ידי מרפא בעיסוק.
על פי תוצאות מבדקי האבחון של כל ילד תיבנה תוכנית טיפול אישית עבורו. התוכנית תקבע אם הילד נדרש לטיפול יחידני או בקבוצה, תעריך את אופי ומספר הטיפולים הנחוצים, ותכלול גם הדרכות הורים במידת הצורך או הפניה לטיפולים נוספים. הטיפול עצמו יתמקד בשיפור ואימון המרכיבים בהם הילד מתקשה, וזאת כאמור דרך משחקים, תרגילים, כתיבה, יצירה ואמצעים נוספים.