הכתבה מובאת בפניכם על ידי נעמי רוכמן, עובדת סוציאלית שהתמחתה בילדים וטיפול בפסיכוטראומה, מטפלת בהורים וילדים במרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה. לנעמי רוכמן ניסיון רב עם תוכנית "חמלה" ולאורך השנים הנחתה אותה, פיתחה, הפיצה ושיפרה אותה, ופעלה להתאמתה לצרכים, לתרבות, לאוכלוסיות ולשפות השונות בישראל. עד היום ולאורך שני עשורים מסייעת נעמי בהקמת הקבוצות בייעוץ, הכשרה והדרכה. כמו כן, נעמי רוכמן מנהלת את פורום טיפול בטראומה ובבעיות התנהגות בפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.
סדנת החמלה היא כלי טיפולי חינוכי המקנה את היכולת למנוע התפרצויות זעם. התפרצויות זעם בדרך כלל מתרחשות בתוך משפחות וכלפי דמויות התקשרות, כגון הורים, ילדים, בני זוג וקרובי משפחה אחרים Stosny,1995) ). מניעת זעם אם כך, הפכה להיות נושא חשוב ומרכזי בתחום שיפור התפקוד החברתי, כחלק ממכלול הקשיים בהם נתקלים אנשים עם נטייה לזעם.
ממציא הסדנה, דר' ס. סטוסני, שילב בתוכה כלים טיפוליים העונים על אספקטים שונים של תופעת הזעם. תשלובת זו של כלים טיפוליים, בשל הרכבה ומורכבותה, מתאימה התאמה אוניברסאלית כנראה לבני אדם. בישראל נערכו סדנאות חמלה עבור דוברי עברית ורוסית, דוברי ערבית שבעיקר הם מוסלמים, לחרדים, ובאמהרית עבור עולים מאתיופיה. באופן גורף הסדנה התאימה לשלל האוכלוסיות. למבנה הקיים ניתן לצקת תכנים שונים המאפשרים התאמה טיפולית לאוכלוסיות שונות. המבנה גמיש ומאפשר התערבות קצרת מועד המניבה שינוי מהותי למשתתפים.
במאמר זה נבקש לפרט את התשלובת הטיפולית של סדנת החמלה, נתאר את חלקיה השונים ונדגים איך ניתן להתאימה לאוכלוסיות שונות. בנוסף, נפרט את תהליך הפצתה בישראל כפרויקט.
סדנת החמלה מקנה למשתתפים כלים להתמודדות מתוך הבנה וקבלה של הטבעי והאנושי. בתוך גישה זו מקופלת עמדה לא שיפוטית כלפי התפרצויות כעס או זעם המחפשות פתרון. בנוסף להבנה כי התפרצויות ואלימות בין בני אדם היא תולדה של תהליך טבעי יש גם הבנה לכך כי תהליך טבעי זה עבר עיוות במין האנושי וכי עיוות זה נובע מתהליך החברות וההתפתחות של האדם המודרני. הנחת יסוד נוספת של הסדנה היא שיש להתבונן בכלל הגורמים לתופעת ההתפרצות ולבנות לתוך הכלי הטיפולי אלמנטים טיפוליים העונים על כול צורך בנפרד כדי ליצור את המכלול שיאפשר החלמה.(Stosny 1995) .
הייחוד של הסדנה טמון בכך שהיא עונה על צורך רגשי וקוגניטיבי כאחד כמנוף לשינוי התנהגות. כדי להבין את מהותה של הסדנה ייחודית זו ומה גורם בה לשינוי תודעתי והתנהגותי עלינו ראשית להבין את הנושאים המרכזיים שלה, ואת השיטה הטיפולית הכוללת כלים שונים.
כללי התנהגות לגבי אלימות הינם מרכזיים בכול מבנה חברתי של בני אדם וגם בקרב חיות שחייהן מתנהלים בחבורות או להקות, כגון זאבים, אריות, קופים למיניהם ובהמות המתקיימות בעדרים. כללים אלה אינם המצאה חדשה, והם קיימים בקודקסים חברתיים מהזמן העתיק. זעם הוא תהליך פיזיולוגי המתרחש כחלק מתגובת ההגנה הטבעית של הגוף לדחק: קרי, תקיפה, בריחה או קיפאון (fight, flight ,freeze)במצבי סכנה קיומית או איום על שלמות הגוף (לוין, פ. 1997). לעיתים מצבי סכנה מתרחשים בין בני אדם ולעיתים סכנה רגשית ואיום על האני הרגשי והזהות נחווים דרך הגוף כאותה חוויה של סכנה של ממש. הכאב שאדם חש מפגיעה רגשית ומילולית מייצר את אותו המצב הגופני כמו סכנה קיומית או איום על שלמות הגוף(Stosny,1995) . במצבים אלה הפגיעה הרגשית זהה והיא משולבת עם תחושת פגיעה גופנית.
בתוך כול מצב חברתי מסוכן משולבות מערכות חברתיות, שכליות ורגשיות נוספות המשפיעות על התגובה האפשרית של אדם במצב רגשי של דחק. ההתפרצות הופכת אצל חלק מהאנשים המשתמשים בה לעיתים קרובות לתהליך התמכרותי. ההתמכרות היא לשחרור החומרים המרגיעים המופרשים תוך כדי התפרצות ומשמשים כמשככי כאב ועל כן יש לסייע למשתתפים למצוא דרך חדשה ומיטיבה יותר להפרשת החומרים האלה. הקושי הוא כי ההתפרצות מובילה את האדם המתפרץ לפעולות המנותקות מהמוח החושב, והפועלות רק על בסיס החושים והמח הרגשי. לאחר ההתפרצות של שני הצדדים מתרחשת הקלה פיזית שבדרך כלל מובילה כול צד לתחושת בושה והבעת חרטה, אך תחושת הסבל הנגרמת מהבושה יכולה להוביל לסבל של ירידת ערך עצמי ולהתפרצות נוספת כדי לשכך את הכאב.
ברמה הרגשית העמוקה, אינטראקציות עם אנשים אהובים אמורות לספר לנו עד כמה אנחנו ראויים לאהבה. האמא שהוחלפה בסדנה היא אותה אם שהפסיקה לצעוק ולהאשים ולאבד שליטה על רגשותיה. דפוסי הורות חסרי אונים המאפיינים הורים הופכים ליחסים שיש בהם יכולת התקשרות טובה יותר מחד, ומאידך יכולת להציב גבולות ומשמעת בדרכי נעם.
עיקרון נוסף ואולי החשוב ביותר המוביל את הסדנה ככלי טיפולי, הוא המשמעות העמוקה שהיא מכוונת אליו: קשר הורה ילד. ברור לכולנו שהקיום של כול פרט בחברה תלוי באחרים ואין הישרדות אחרת, וזאת לא רק בילדות אלא לאורך כול חיינו.
בסדנת החמלה, חמלה אינה רק מטרת הטיפול אלא גם אמצעי הטיפול. "חמלה" מתייחסת להבנה ולתיקוף הרגשי של מצוקה, כאב או פגיעו?ת עמוקים הגורמים להפגנת רגשות סוערת ולהתנהגות בלתי רצויה. אלה גורמים להפגנת רגשות סוערת ולעיתים להתנהגות אלימה. חמלה היא ההכרה בכך שהתנהגות זו נובעת מניתוק מהערך העצמי ושהפתרון היחיד הוא קשר עמוק יותר של העושה עם הערך העצמי שלו. במובן זה, החמלה דומה ל"אהבה מתוך תוכחה" הנזכרת בספרות העוסקת בהתמכרות:
הכלי המרכזי הוא שימוש בחלקים של המוח הקדום כדי לדמיין אירוע, מעשה, חוויה או כול מצב שיגרום לאדם להרגיש טוב עם עצמו. כלי זה נקרא "העלאת ערך עצמי באמצעות תמונה". התמונה היא אישית ונבחרת על ידי כול משתתף, והתרגול בן חמשת השלבים מייצר לפי ההשערה נתיב חדש במוח במצבים בהם המנגנון הקודם היה התפרצות. מרכיבי התרגול נשענים על שיטות לעיבוד טראומה המוכרות בעולם היום, כגון החוויה הסומאטית (SomaticExperiencing) (לוין, 1999). הצד המעשי של התרגול מובא לתוך מפגשי הסדנה ומעודד את המשתתפים להפעיל את השיטה.
לדוגמא, אחת מהמשתתפות בחרה כתמונת ערך עצמי שלה כי הוא הולכת בשביל של הקמפוס בו למדה, ובמקום ללכת ישר בשביל היא פונה ממנו לשביל אחר המוביל לבריכת השחייה. השינוי נובע מהפנייה ומההחלטה לעשות משהו חדש שעוד לא התנסינו בו, כמקור להעצמה אישית. כול משתתף בסדנה מפנים את התמונה או התמונות שבחר כמשהו אוטומטי לצורך חוסן אישי ומכך נובע גם השינוי בתגובה לזולת.
הכלי המרכזי של חמלה לתיעול כעסים חובר יחדיו עם כלים מילוליים מתכנית ההט"מ. הכלי החדש הנקרא היום "נתיבים" עבר עיבוד נוסף וחזר אל סדנאות להורים במתכונת של פיתוח מיומנויות הוריות, לפיתוח יכולות הוריות במצבים שבהם חוסר אונים מתורגם לתסכול וכעס אצל מבוגרים המתמודדים על קשיי התנהגות של ילדים.
ייחודה של הסדנה, אם כך, אינו טמון רק באפקטיביות שלה בטווחי זמן קצרים עם אוכלוסיות שונות, אלא גם ביכולת להתאימה לצרכים שונים העונים על הצורך הבסיסי ביותר: הצורך בהתקשרות מיטיבה. הצלחתה נובעת בעיקר מפשטותה ומהיותה כלי ישים ושימושי. המעטפת החיצונית היא סדנת למידה. ההתמקדות היא תמיד בשינוי מעשי בדרכי התנהגות, הנובע משינוי בחשיבה, בתודעה ובהרגשה הפנימית, לגבי "האני". ניתן לבצע שינוי רק כאשר יש ביטחון במעטפת של קבלה ואהדה.
נעמי רוכמן היא עובדת סוציאלית שהתמחתה בילדים וטיפול בפסיכוטראומה, מטפלת בהורים וילדים במרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה. שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להפנות אל דרך פורום טיפול בטראומה ובבעיות התנהגות.