באופן כללי ניתן לומר כי הילדים דומים להורים הביולוגיים שלהם. ואולם, חלק מהתכונות של הילד יהיו דומות דווקא לאבא, וחלקן יהיו דומות יותר לאמא. שיעור הדמיון לאבא או לאמא- משתנה מילד לילד, ולא ניתן לחזות אותו מראש. ישנם ילדים שיהיו דומים יותר לאבא, אחרים- דומים דווקא לאמא, ולחלק מהילדים- יהיו תכונות המשלבות מאפיינים גם מהאבא וגם מהאמא. כך למשל, תכונות חיצוניות כמו צבע שיער, צבע עיניים, היקף ראש, גובה, תווי פנים מסוימים וכד'. הבעיה היא, שיש אלפי תכונות כאלה, וחלקן הגדול מושפע ממספר גנים שונים (תורשה פולי-גנית), ולכן קשה לדעת אילו תכונות יתבטאו אצל הילד הספציפי.
צבע העיניים נקבע בעיקר על פי כמות ופיזור פיגמנט המלנין החום בסיבי הקשתית בעין, המכילה פיגמנט בצדה הפנימי ובצדה החיצוני. החלק הפנימי מכיל פיגמנט חום, ובחלק החיצוני -פיגמנט בגוונים משתנים, בהתאם לריכוז המלנין. צבע העין נקבע בדומה לקביעת צבע העור או השיער, ותלוי במוצא האתני והקידוד הגנטי.
מבחינה גנטית אין חלוקה ברורה של צבעי העיניים רק על פי שיוך אתני. ואולם, צבע עיניים חום, למשל, שכיח יותר בקרב יוצאי אסיה ואפריקה מאשר בקרב יוצאי אירופה. ישנה כאן השפעה לאבולוציה המשחקת תפקיד משמעותי בקביעת הגנים האנושיים. ידוע כי בארצות חמות שבהן קרינת השמש חזקה, לרוב האנשים יש צבע עיניים כהה יותר, מאחר וצבע הקשתית הכהה משמש כסנן לקרני האור המגיעות לעין. לעומת זאת בארצות קרות יותר, בהן אין קרינת שמש ישירה, לרוב האנשים יש עיניים בצבע בהיר. רוב התינוקות נולדים עם צבע עיניים כחול-אפור, כיוון שטרם החל ייצור המלנין בקשתית. לקראת גיל שנה, העיניים מקבלות את צבען הקבוע בכ-50% מהמקרים, אך צבע העיניים מתייצב באופן סופי רק לקראת גיל שלוש שנים.
מבחינה גנטית- ידוע כיום כי פיגמנט המלנין, אשר קובע את צבע העין, נקבע על ידי מספר סוגים של גנים הקשורים לקידוד החלבון שאחראי על יצירת המלנין וקביעת הצבע בקשתית, ביניהם גן חום-כחול וגן כחול-ירוק. בנוסף, קיימים גנים נוספים כגון גן של גוון חום נוסף וגן חום-צהוב. לפיכך, ייתכנו קומבינציות רבות לצבעים שונים. בעבר לעומת זאת, היה נהוג לחשוב שצרות ההורשה של צבע העיניים הינה פשוטה יותר – חשבו כי צבע העיניים החום הינו "דומיננטי", ונטען כי אם לשני ההורים יש עיניים כחולות לא יכול להיוולד להם ילד עם עיניים חומות. המחשבה הזו התבררה כלא נכונה, משום שבמהלך השנים נמצא כי ישנם גנים נסתרים המשפיעים על צורת ההורשה. כמובן שגם הגנים של הסבא והסבתא משפיעים על צבע העיניים. כך גם לגבי תכונות נוספות כמו צבע השיער או גובה הילד- גם הם מושפעים ממספר גנים שונים (ולעתים גם מהשפעות נוספות- סביבתיות, תורשה מולטי-פקטוריאלית), ולכן לא ניתן לנבא במדויק את צבע השיער או הגובה הסופיים, למרות הסבירות כי יהיה דמיון מסוים להורים.
ככלל, ידוע כי תיתכן השפעה אבולוציונית על ברירת וביטוי הגנים המשפיעים יותר (שיש להם יתרון אבולוציוני, או שתורמים יותר להישרדות האבולוציונית). כך למשל, כשמדובר על צבע עיניים- הצבע החום עדין נחשב "חזק" ומשפיע יותר מהצבע הכחול, אך לעתים דווקא הגן ה"חלש" (הצבע הכחול)- "מנצח" ומתבטא אצל הילד. כך גם לגבי צבע עור- אם להורה אחד עור בעל גוון בהיר, ולהורה השני עור כהה, סביר שלילד יהיה עור כהה, אבל המציאות מוכיחה כי גם תתכן אפשרות הפוכה, וזאת מאחר ומדובר בהשפעה של גנים רבים.
ברוב המקרים- ההשפעה שווה, אך ישנן תכונות שיותר אופייניות לגברים או לנשים ולכן ההשפעה תהיה בהתאם למין התינוק. כך למשל, התקרחות היא תופעה השכיחה יותר בגברים ולכן תעבור בשכיחות גבוהה יותר מהאב לבנו, מאשר לבתו. ואולם, ישנן גם תכונות מורכבות שקשה לקבוע ע"ס המראה החיצוני אם הגיעו מהאבא או מהאמא. בנוסף, יש לזכור גם כי תכונות מסוימות יכולות להשתנות במשך השנים- ילד שנראה בהתחלה דומה לאמא- יכול בהמשך לדמות דווקא לאבא.
לגבי תכונות אופי המצב יותר מורכב. תכונות אלה מושפעות לא רק מגורמים גנטיים אלא גם מגורמים תרבותיים, סביבתיים ועוד, ולכן קשה לקבוע את הגנים האחראים לתכונות השונות ואת מידת תרומתם לכל תכונה. ישנם מצבי מחלה מסוימים (בעיקר מצבים נפשיים - כמו חרדה או התנהגות אובססיבית) - שקיימים בהורים ויכולים להופיע בשכיחות מוגברת גם בילדים, אך גם כאן ישנה השפעה לגורמים סביבתיים.
למרות שלעתים ההורים מתעניינים בעיקר בתכונות חיצוניות הקשורות למראה הילד, יש לזכור כי הדבר היותר חשוב הוא להשתדל להימנע מהעברת מחלות גנטיות מההורה לילד. ניתן לבצע בדיקות סקר גנטיות עוד לפני ההריון, או מיד עם הכניסה להריון. לרוב, מספיק לבצען פעם אחת בלבד כדי לשלול נשאות של מחלות גנטיות קשות אצל אחד ההורים. לאחרונה נכנס לשימוש 'צ'יפ גנטי' שנועד לגלות חסרים או עודפים קטנים בגנום, שלא ניתן לראותם בבדיקה רגילה (כמו בבדיקת מי שפיר רגילה), ונמצא בשימוש בעיקר במצבים בהם נתגלו ממצאים מחשידים בבדיקת האולטרא סאונד העוברית.
ד"ר מוטי חיימי הינו רופא ילדים מומחה ברפואת ילדים ובהמטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים, ועונה לשאלות הגולשים בפורום רפואת ילדים וטף שבפורטל.