האבחנה - DCD נקבעת כשמדובר בלקות המשפיעה באופן משמעותי על ביצוע פעילויות יום- יום ועל ההישגים האקדמיים. הילד מבצע פעילות ברמה נמוכה ביחס למצופה לגיל הכרונולוגי ומרמת האינטליגנציה. חשוב לבצע אבחנה מבדלת שתקבע כי הסיבה לקשיים אלו אינה נובעת ממצב רפואי כללי כגון ניוון שרירים, שיתוק מוחין, פיגור שכלי או אוטיזם. יש לציין שילדים מסורבלים הם בעלי אינטליגנציה רגילה או גבוהה מהממוצע.
מהי התסמונת?
ילדים עם DCD רוכשים מיומנויות מוטוריות מאוחר יותר ובאיכות נמוכה יותר יחסית לבני גילם, הם מתקשים להעביר למידה של מיומנות מסוימת למיומנות דומה בשינוי סיטואציה (למשל: ריצה בקו ישר, לעומת ריצה תוך כדי משחק תופסת), השתתפותם בפעילויות ספורט ומשחק עם בני גילם נפגעת בדרך כלל, בשל הערכתם העצמית הנמוכה לגבי יכולתם. עקב כך הם נמצאים בסיכון גבוה לפתח קשיים משניים, כגון קשיים חברתיים ורגשיים. ילדים עם DCD יכולים ללקות בשיעור גבוה יחסית (בהשוואה לאוכלוסיה ללא DCD) של קשיים נלווים נוספים כמו לקויי למידה, לקויי שפה והפרעת קשב –ADHD .בנוסף, לדפוסי ההימנעות מפעילויות ספורטיביות יש בטווח הארוך- כבוגרים הנמנעים מפעילות גופנית, השלכות על השמנת יתר ובעיות הבריאות הנלוות לה (לחץ דם, סכרת...). מדובר בתופעה שכיחה למדי, שכיחות ה DCD מוערכת בכ- 6% מאוכלוסיית הילדים בגילאי 5-11 שנים, והיא גבוהה פי- 4 יותר אצל בנים לעומת בנות.
חשוב לאבחן ולטפל
לאור מה שצוין, הקשיים הנלווים וההשלכות ארוכות הטווח, יש חשיבות רבה לאבחון ולטיפול מוקדמים. אנו, במכון להתפתחות הילד של כללית, משתמשים באבחון (MABC ,movement assessment battery test for children) – כלי מוטורי סטנדרטי המספק נורמות לפי קבוצות גיל בטווח של 3-12 שנים. המיומנויות מחולקות ל 3 קבוצות עיקריות : מיומנויות מוטוריקה עדינה בישיבה ליד שולחן, מיומנויות זריקה ותפיסה ומיומנויות ש"מ וקפיצה. בנוסף לאבחון, מתקבל מידע מההורים לגבי השתתפות הילד בחיי היום יום, חוזקות וקשיים, התנהלות ואורח החיים המשפחתי, מידת החשיפה של הילד לפעילות גופנית כחלק מסדר יומו. נערכת גם בדיקה גופנית של טונוס גוף, טווחי תנועה והתרשמות מיכולות הקשב של הילד במהלך האבחון שישלימו את התמונה. על פי ממצאי האבחון מתקבלת החלטה לגבי הטיפול המתאים לילדים. חלקם מראה יכולות נמוכות מאוד, ויש צורך במתן טיפול פרטני של פיזיותרפיסטית, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת – בהתאם לקשיים.
ילדים אשר נמצאו מתאימים לאור ממצאי האבחון, או לאחר שהראו התקדמות בטיפול הפרטני משולבים בקבוצת DCD, אשר מועברת ע"י פיזיותרפיסטית ומרפאה בעיסוק, כדי להמשיך ולחזק את מיומנויות הילדים תוך מתן התנסות בעבודה בקבוצה קטנה – שילוב תרגול ולמידה מוטורית במסגרת חברתית של משחק ותנועה. במקביל, בזמן שהילדים בקבוצה , נפגשים הוריהם עם עו"ס אשר מלווה אותם, מתקיימת שיחה על הקשיים הרגשיים שמראים הילדים וניתנים כלים להתמודדות. מפגש זה מאפשר שיח בין הורים לילדים שמראים קשיים דומים, ומתן תמיכה הדדית של ההורים.
במקביל, הילדים נמצאים כל העת במעקב התפתחותי אצל נוירולוג במכון.
דוגמאות לסימנים היכולים להחשיד ל DCD:
בגיל הפעוט : קושי ברכישת מיומנויות של ריצה, קפיצה, טיפוס על מתקנים בגן שעשועים, קושי והימנעות במשחקי כדור. הימנעות מהשתתפות בשיעורי תנועה / ריטמוזיקה.
בגיל הילדות: הימנעות של הילד להשתתף במשחקים בחצר הגן. קושי והימנעות ממשחקי כדור קבוצתיים. עקב כך דימוי עצמי ומעמד חברתי נמוכים.
קושי בלמידה ורכישה של פעולות יום - יום (הלבשה, הנעלה רחיצה)
סרבול בפעולות יום - יום , כתיבה, אירגון שולחן (הילד מפיל, מלכלך ושובר דברים לעתים קרובות).