חיפוש קופות חולים - אינדקס מרפאות

"טיפול יישור שיניים לילדים ונוער איך/ כיצד?"





בהמשך לטיפ הקודם שסקר בקצרה את הסיבות והזמן המתאים לטיפול, הפעם אתאר בקצרה את המכשירים השכיחים בהם ניתן להשתמש לצורך טיפול יישור שיניים לילדים ונוער.





ובכן, המכשיר הנפוץ והמוכר ביותר הינו הסמך (semech) או ברבים סמכים, אתם וודאי מכירים אותו באחד מהשמות הבאים: קוביות, ריבועים, גשר, ברזלים וכו'.

הסמכים הרגילים עשויים מפלדת אל חלד ומודבקים ישירות על כל השיניים עם דבק מיוחד. בין הסמכים עובר חוט מתכתי, אשר מחובר לסמכים באמצעות גומיות קטנות וצבעוניות.





הסמכים והחוטים עוברים פיתוחים טכנולוגים באופן רציף אך בעשורים האחרונים התרחשה קפיצה טכנולוגית בשני אפיקים:

א. פותחו סמכים שעשויים מחרסינה (בצבע השן), במקום פלדת אל חלד, ואלו מהווים פתרון אסתטי חלקי לציבור המטופלים.

ב. פותחו סמכים הכוללים מנגנון חביקה עצמי של החוט המתכתי ולמעשה מיתרים את השימוש בגומיות הצבעוניות. סמכים אלו מוכרים היום בשמות כגון: ננעלים, חכמים וכו'. לסמכים אלו עליונות בהשוואה לסמכים הרגילים הן במכניקת הטיפול והן בקלות היחסית בניקויים היום-יומי (צחצוח השיניים).





מכשיר נוסף המאפשר טיפול יישור שיניים מלא בילדים ונוער מבוסס על קשתיות שקופות (סדים שקופים). השימוש במכשיר זה במטופלים צעירים הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות. מהלך הטיפול כולו מתוכנן באופן ממוחשב וכולל הדמיה של תוצאת הטיפול החזויה. הקשתיות השקופות מוסוות היטב ולמעשה מהוות פיתרון אסתטי מוחלט.





ניתן לומר בביטחון שהמכשירים הקיימים היום נותנים מענה מצויין לכל צורך טיפולי מחד ולדרישות האסתטיות ההולכות וגוברות של ציבור המטופלים מאידך.





ולסיכום נושא "טיפול יישור השיניים לילדים ונוער" חשוב לציין שחלון הזמן הנכון לטיפול יישור שיניים הוא רחב מאוד, אך במקרים רבים, גיל המטופל הנו בעל משקל מכריע בדרך הטיפול בה אבחר לפתור את הבעיה הרפואית. ככל שהגיל צעיר יותר (11-13) פתוחות בפני כמטפל אפשרויות טיפול רבות יותר, פשוטות יותר, וקצרות יותר בהשוואה למטופל מבוגר עם בעיה דומה.





ולכן המלצתי היא פשוטה, לגשת ולהיבדק אצל מומחה באורתודונטיה / יישור שיניים ולסתות ולהישמע לעצתו.





במידה ומצאתם את המידע בטיפ כמועיל, אני בטוח שאתם יכולים לחשוב על חברים אשר יפיקו תועלת דומה מהטיפ, אז אנא שתפו אותם.





שלכם





ד"ר יוסף גפני

מומחה באורתודונטה - יישור שיניים ולסתות





*המידע מוגש כשירות לציבור ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי.

לעוברים שנהרו ביחסים מלאים על ידי נשאים של מחלות נגיפיות כרוניות, ישנו סיכון גבוה להידבקות בווירוס. למעשה, הנגיף קיים בנרתיק, בנוזל הזרע ובנוזלים אחרים בגוף, ובהחלט עלול להדביק את העובר לכל אורך ההיריון ובלידה. יחד עם זאת, לסובלים מבעיות פוריות מוצע כיום תהליך ייחודי שבו הנגיף נשטף באמצעות חומרים ביולוגיים מיוחדים, שאינם פוגעים בתאי הזרע או בביציות. ביחידה הפועלת בבית החולים רמב"ם מבוצעות מספר שטיפות, וכן בדיקות חוזרות להימצאות הנגיף בתאים, דבר המונע כמעט לחלוטין את הדבקת העובר בזמן ההפריה החוץ גופית במעבדה. למעשה, שיעור ההצלחה העולמי בשיטה זו עומד על 99 אחוזים, וביחידה ברמב"ם קיימת עד היום הצלחה מלאה.

שצריך להשקות (לפרגן) , לדשן (להעצים) ,כדי שתזכו לראות ילדים פורחים, מאירים את העיניים, ופרצוף מחייך כל בוקר שמתעורר יחד איתך.

וכמו שאנחנו מקיימים הרגלי טיפול בגינה של השקייה, החלפת צמחים, ניקוי, כך אנחנו צריכים לקיים עם הילדים ואחד עם השני כבני זוג. טקסים בהם מטפלים ברווחה הנפשית. וכמו הנשימה , הם יכניסו לכם אויר חדש לחיי המשפחה. וכאן מספר טיפים חשובים לטיפוח ה"יחד המשפחתי":

* הליכת ערב או בוקר פעמיים בשבוע, שלכם ההורים. אין כמו יציאה מהבית להליכה, ושיחה. התנועה משפיעה מיד על ההרגשה, ומאפשרת שיחות בינכם בני הזוג משוחררות, ועמוקות יותר מבכל מקום אחר.

** טקס קבוע בסופ"ש, בו כל אחד מבני הבית מספר על השבוע שהיה לו, ובעיקר על דברים טובים , ושאר המשפחה מפרגנים ומחזקים אותו לקראת השבוע הבא,

*** כל חודש לצאת לטיול של כל המשפחה, למקומות שאתם בוחרים , לפעמים הילדים בוחרים. לקיים שגרת נופש וחופש.

**** פעם בשנה / שנתיים טיול של כל המשפחה לחו"ל.

***** פעם בשנה טיול זוגי של ההורים לחו"ל. צאו , תתאווררו תתרגשו, שנו אווירה , טפחו את הקשר בינכם, המשיכו לחלום חלומות משותפים, הצמיחו עזרו אחד לשני להתמודד עם הקשיים והחולשות שלו, ותמיד תזכרו . יש בכם ובמשפחה , הרבה מעבר למה שאתם חושבים כרגע, אלה הפרחים של העשייה המשפחתית.



בהצלחה

יאיר היימן

מגשר משפחתי , מסטר NLP

היחידה למחלות כבד בבית החולים כרמל, ביחד עם המחלקה לאפידמיולוגיה, אספה לאורך שנים נתונים אודות הפטיטיס C בארץ. לפי הממצאים כ- 2% מהאוכלוסייה הם נשאים של הפטיטיס C ומדובר בסביבות 120 - 150 אלף איש שרובם ילידי ברה"מ לשעבר. לפיכך, הוכרזו שלושה גורמי סיכון שאושרו על ידי משרד הבריאות: שימוש בסמים בהזרקה, קבלת דם ומוצריו מלפני 1992 (השנה בה החלו סקירת הפטיטיס C), וכן ילידי ברה"מ לשעבר. לכל מי שנמצא באחת מקבוצות הסיכון הללו מומלץ להיבדק.

לייזר הוא הגברה של אור על ידי פליטת קרינה, ובדומה לענפים רפואיים אחרים יש לו יתרונות משמעותיים גם ברפואת השיניים. רופאי השיניים משתמשים בו כי הוא מפחית רגישות בשיניים, ולעיתים מחליף את הטורבינה (המכשיר הממונע) בלי להזדקק להרדמה מקומית או בכלל. כמו כן, הלייזר משכך כאבים אחרי התערבויות מורכבות, מקלף רקמה דלקתית, חותם כלי דם, ומביא לעצירת דימום בעת פגיעה בסטורקטורות אנטומיות. למעשה נעשה שימוש בלייזר במגוון רחב של בעיות בשיניים ובחלל הפה. כך לדוגמא, במחלות חניכיים מטפלים איתו בכיסי חניכיים וקוטלים חיידקים אנאארוביים בשילוב עם מיקרוסקופ טיפולי בגישה מיקרו כירורגית. בטיפולי שורש הלייזר מחטא תעלות מזוהמות, וניתן לטפל איתו בהרפס שפתיים, בשתלים עם מחלת פריאימפלנטיטיס, לעשות פילינג לחניכיים ספוגות באמלגם, לטפל באפטות, לבצע חיתוך של פרנום לינגואלי או לביאלי בלי תפרים, להוציא שומות, ועוד. שימו לב: לא בכל המרפאות בארץ משתמשים במכשירי הלייזר השונים, אם מפני שהרופא לא עבר הכשרה מתאימה, ואם מפני שהוא לא דוגל בגישה שמרנית לשימור שיניים. לכן, כדאי לבדוק האם המרפאה מצוידת בלייזר ובאיזה סוג שלו, האם לרופא יש הכשרה הולמת, ואת הידע והכלים לטפל בבעיה שממנה אתם סובלים.