חיפוש קופות חולים - אינדקס מרפאות

כשליש מהאנשים שלוקים בשלבקת חוגרת עוברים לשלב של נאורופתיה בתר הרפטית, בה יש פגיעה בעצבים תחושתיים. עצבים פגועים אלו ממשיכים תפקד ומעבירים אותות חשמליים של כאב כל הזמן למוח, כך שמדובר בבעיה קשה מאוד. במקרים אלו ניתן להגיע למרפאת כאב ולקבל הזרקות באזור העצב של חומר הרדמה מקומי המשמש גם בתור נוגד דלקת, וכן הזרקה של סטרואידים. בנוסף, ניתן לקבל משחות ייעודיות עבור הרדמה מקומית, ולעיתים לקבל מרשם לכדורים נגד אפילפסיה בעלי השפעה מרגיעה ומרדימה על העצבים הפגועים, וכן כדורים נגד דיכאון. עם סיום ההזרקה הראשונה אין כאבים וההשפעה ממשיכה לאורך זמן מסוים עם השחרור ההדרגתי של קורטיזון. לאחר מכן חוזרים כאבים מוחלשים ומטפלים בהם עם המשחות והתרופות שאותן צריך להמשיך וליטול לאורך כשנה בתור טיפול מונע.

חשוב לדעת שניתן למנוע את מרבית הזיהומים בקרנית, ומכאן את פגיעות הראייה התמידיות שנובעות מהם. ראשית, על מנת שלא להגיע אל רופא העיניים ולהימנע חלילה מפגיעה ומצורך בניתוח יש להשתמש נכון בעדשות המגע. כלומר, יש לבצע ניקוי נכון שלהן, להחליף אותן בזמן ולשמור על היגיינת הידיים בזמן שמתעסקים עם העדשות - בעיקר כאשר מסירים אותן מהעיניים כשהולכים לישון. מלבד זאת, אם אתם עובדים במקומות עבודה שיש בהם סכנה לפגיעה בעיניים מחומרים כימיים או מגופים זרים כמו שבבי מתכת, חשוב מאוד להקפיד על חבישת משקפי מגן. יחד עם זאת, אם למרות ההקפדה עדיין נוצרה פגיעה כלשהי בקרנית, פנו מהר ככל האפשר לרופא העיניים כדי שיאבחן ויטפל בבעיה. ככל שתקדימו לפנות למומחה כך תמנעו סיבוכים מורכבים יותר ופגיעות בראייה לטווח הארוך.

כלי דם באזור פי הטבעת עלולים לתפוח וליצור פקעיות הנקראות טחורים, בין אם מדובר בטחורים פנימיים בחלק הפנימי של פי הטבעת, או טחורים חיצוניים הנמצאים בפתח שלו ונראים לעין. מדובר בתופעה בעל תסמינים שונים כגון גירודים, כאבים, אי נוחות, ישיבה ממושכת בשירותים, דימומים ועוד. מכיוון שהתסמינים ומידת החומרה משתנים בין חולים, גם הטיפול אינו זהה. כך לדוגמא, בטחורים חיצוניים משתמשים בין היתר בנרות, משחות ועוד תכשירים המקלים על התסמינים, ולעיתים מבצעים כריתה של הטחורים. לעומת זאת, בטחורים פנימיים מתווספות פעולות כמו קשירת הטחורים עם גומיות לעצירה של דימומים, סקלרוזציה, חתימה של כלי הדם עם לייזר, ולעיתים תידרש כריתה של הטחורים. בכל המקרים המצוינים לעיל, ישנו נדבך חשוב לטיפול שהוא שתייה מרובה וצריכת תוספי סיבים תזונתיים לריכוך היציאות.

"טיפול יישור שיניים לילדים ונוער איך/ כיצד?"





בהמשך לטיפ הקודם שסקר בקצרה את הסיבות והזמן המתאים לטיפול, הפעם אתאר בקצרה את המכשירים השכיחים בהם ניתן להשתמש לצורך טיפול יישור שיניים לילדים ונוער.





ובכן, המכשיר הנפוץ והמוכר ביותר הינו הסמך (semech) או ברבים סמכים, אתם וודאי מכירים אותו באחד מהשמות הבאים: קוביות, ריבועים, גשר, ברזלים וכו'.

הסמכים הרגילים עשויים מפלדת אל חלד ומודבקים ישירות על כל השיניים עם דבק מיוחד. בין הסמכים עובר חוט מתכתי, אשר מחובר לסמכים באמצעות גומיות קטנות וצבעוניות.





הסמכים והחוטים עוברים פיתוחים טכנולוגים באופן רציף אך בעשורים האחרונים התרחשה קפיצה טכנולוגית בשני אפיקים:

א. פותחו סמכים שעשויים מחרסינה (בצבע השן), במקום פלדת אל חלד, ואלו מהווים פתרון אסתטי חלקי לציבור המטופלים.

ב. פותחו סמכים הכוללים מנגנון חביקה עצמי של החוט המתכתי ולמעשה מיתרים את השימוש בגומיות הצבעוניות. סמכים אלו מוכרים היום בשמות כגון: ננעלים, חכמים וכו'. לסמכים אלו עליונות בהשוואה לסמכים הרגילים הן במכניקת הטיפול והן בקלות היחסית בניקויים היום-יומי (צחצוח השיניים).





מכשיר נוסף המאפשר טיפול יישור שיניים מלא בילדים ונוער מבוסס על קשתיות שקופות (סדים שקופים). השימוש במכשיר זה במטופלים צעירים הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות. מהלך הטיפול כולו מתוכנן באופן ממוחשב וכולל הדמיה של תוצאת הטיפול החזויה. הקשתיות השקופות מוסוות היטב ולמעשה מהוות פיתרון אסתטי מוחלט.





ניתן לומר בביטחון שהמכשירים הקיימים היום נותנים מענה מצויין לכל צורך טיפולי מחד ולדרישות האסתטיות ההולכות וגוברות של ציבור המטופלים מאידך.





ולסיכום נושא "טיפול יישור השיניים לילדים ונוער" חשוב לציין שחלון הזמן הנכון לטיפול יישור שיניים הוא רחב מאוד, אך במקרים רבים, גיל המטופל הנו בעל משקל מכריע בדרך הטיפול בה אבחר לפתור את הבעיה הרפואית. ככל שהגיל צעיר יותר (11-13) פתוחות בפני כמטפל אפשרויות טיפול רבות יותר, פשוטות יותר, וקצרות יותר בהשוואה למטופל מבוגר עם בעיה דומה.





ולכן המלצתי היא פשוטה, לגשת ולהיבדק אצל מומחה באורתודונטיה / יישור שיניים ולסתות ולהישמע לעצתו.





במידה ומצאתם את המידע בטיפ כמועיל, אני בטוח שאתם יכולים לחשוב על חברים אשר יפיקו תועלת דומה מהטיפ, אז אנא שתפו אותם.





שלכם





ד"ר יוסף גפני

מומחה באורתודונטה - יישור שיניים ולסתות





*המידע מוגש כשירות לציבור ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי.

עם תחילת הצרבת, מומלץ לשתות מים, לאט ובלגימות קטנות.

מומלץ לא לאכול ארוחות גדולות לפני השינה או לפני שכיבה. במידת האפשר, מומלץ לאכול ארוחה אחרונה לפחות שעתיים לפני שנת הלילה.

כדאי להפחית בארוחות גדולות וכבדות ובמקום זאת לאכול מספר ארוחות קטנות לאורך היום.

אכילת שקדים טבעיים (חשוב, לא מומלחים ולא קלויים), מקלה על צרבת.

חליטות תה שונות יכולות לעזור מאוד, במיוחד תה שומר, קמומיל (בבונג) או ג'ינג'ר (זנגוויל). כדאי להוסיף לתה מעט לימון טרי סחוט. הלימון אמנם חמוץ, אבל אינו חומצי בקיבה, והוא עוזר במניעת צרבת.

מומלץ להימנע כמה שאפשר מאכילת ממזונות מטוגנים, שומניים, מתובלים, חריפים וחומציים. לדוגמה, מזונות שכדאי להפחית בצריכתם הם: מלאווח, ג'חנון ובורקס, עגבניות וקטשופ, פלאפל, פירות הדר וצ'יפס.

כדאי להפחית מאד צריכה של משקאות שמכילים קפאין - קפה, קולה, תה שחור ושוקו, ולהימנע משתיית אלכוהול.

חשוב לציין כי מזונות שונים הם בעלי השפעה משתנה על נשים שונות.