קופות חולים
חגית לקס - בני נוער ופסיכולוגיה
חגית לקס - בני נוער ופסיכולוגיה
עינת זנדמן - פסיכולוגיה ופסיכותרפיה
עליזה שפייכר - עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה
מרסלו מכלין - עבודב סוציאלית ופסיכותרפיה
מוניקה שמריה - פסיכולוגיה ופסיכותרפיה
שושי סוויט - עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה
יובל כרמי - פסיכולוגיה ופסיכותרפיה
שרותי רפואה ופיזיותרפיה
ברזיל - טיפול יום - עבודה סוציאלית
מצאו אותנו בפייסבוק:
תחום שימור הפריון בחולות סרטן, שבעבר תפס מקום משני במכלול ההתייחסות למטופלות, הפך עם השנים לתחום מרכזי ובעל חשיבות רבה, במיוחד לאור העובדה כי בעשורים האחרונים אני עדים לעלייה בהיארעות של גידולים בגיל הילדות (לדוגמה סרטני הדם למינהם - לימפומה, לאוקמיה) כמו גם עליה של סרטן שד אצל נשים צעירות (במיוחד נשאיות לגן סרטני כגון BRCA).
הקפאת זרע לגבר, ביציות לאישה או עוברים (לבני זוג או בעזרת זרע תורם) נחשבים לאמצעי שימור הפריון המקובלים לפני טיפולים שעלולים לפגוע בפריון. עם זאת, בשל סיבות מגוונות, גירוי שחלתי מבוקר להשגת הביציות/עוברים איננו תמיד אפשרי (גיל צעיר, חוסר זמן מספק לפני הטיפול) או מחייב מתן תרופה נוספת שמטרתה להגן מפני ההשלכות האפשריות של רמות הורמונליות גבוהות במיוחד בנשים עם סרטן שד בעל קולטנים להורמונים. במקרים המתאימים ישנן אפשרויות חלופיות נוספות, כולל הקפאת רקמת שחלה והאפשרות להבשלה חוץ גופית של הביציות.
למעשה, על פי מחקרים עדכניים הקפאת רקמת שחלה היא ככל הנראה אמצעי יעיל יותר לשימור הפריון לעומת מחזור בודד של הפריה חוץ גופית, בהתחשב במספר הביציות, העוברים והחזרת התפקוד השחלתי. בחלק מן החולות, שילוב של הקפאת רקמת שחלה יחד עם הבשלה חוץ גופית מספק את הטוב משני העולמות ויכול להתבצע בלי לדחות את הטיפול לסרטן וללא גירוי שחלתי או עם גירוי שחלתי מינימלי בלבד.
היום, כעשור לאחר הדיווח הראשוני של לידה בעקבות השתלת רקמת שחלה בשנת 2005 ישנם כ-50 דיווחים ברחבי העולם על לידות חי לאחר הקפאת רקמת שחלה, הן בהפריות טבעיות והן לאחר הפריה חוץ גופית.
העצה החשובה ביותר שניתן לתת למטופל/ת העומדים בפני טיפול כמותרפי או קרינה - גשו להתייעץ במרפאה ייעודית לשימור פוריות, יש תקווה ובהחלט יש מה לעשות !!
בברכה בריאות שלמה.
ד"ר גיל פאר
מנהל המרפאה לשימור פוריות
היחידה לפוריות הפרייה חוץ גופית
מרכז רפואי כרמל, חיפה
כיום ממליצים הרופאים להתייחס אל שלושת החודשים שלפני הכניסה להריון בתור חודשי הכנה, במהלכם ניתן לאתר מצבים וגורמי סיכון העלולים להשפיע על בריאותו של העובר העתידי. לדוגמא, בנשים הסובלות מסוכרת לא מאוזנת עלולים העוברים לסבול משורה ארוכה של מומים, אותם ניתן למנוע על ידי איזון המחלה. בנוסף, אם האישה חולה במחלה כרונית שבגינה היא נוטלת תרופות, בודקים האם הן ידועות כגורם סיכון לפגיעה במערכות העובר. במידה שכן, בודקים את נחיצות התרופה ומנסים לאתר מומים בשלב מוקדם ככל האפשר של ההריון. כמו כן, הרופאים מעודדים את כל הנשים בחודשים האלו להתחיל לקחת חומצה פולית, מה שמקטין באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות מומים מולדים בעוברים. בנוסף, נסדקים גורמים סביבתיים כמו חשיפה לקרינה מייננת או גזים במקום העבודה, ומנסים לצמצם את החשיפה ככל האפשר.
בראש ובראשונה חשוב להימנע מזיהומים וזאת על ידי רחצה טובה של האיזור המנותח. רצוי מאד שהמנותח ישמור על היגיינה טובה טרום הניתוח , ולאחריו, על מנת להימנע מזיהום של הפצע הניתוחי. בנוסף, חשובה הטכניקה שבה תופרים את העור. בתחילה הצלקת אמורה לבלוט מעט, ובמהלך הזמן משתטחת.
בשבוע - 10 ימים הראשונים מקובל לטפל במישחה אנטיביוטית, עד הוצאת התפרים. לאחר הוצאת התפרים נהוג לתת מישחה המכילה סטרואידים על מנת להפחית הבצקת והדלקת הכרוכים בתהליך הריפוי. בשלבים מאוחרים יותר, כחודש לאחר הניתוח, ניתן לשקול להוסיף לפי הצורך מישחה ייעודית לשיפור הצלקת.
מי לא מכירה את החשש מקרע במהלך הלידה, השאיפה שהתפירה לא תשאיר צלקת מכוערת או עיוות של השפתיים או מיפתח הנרתיק? אז זהו, שלעתים זה קורה, אך אל דאגה. הפתרון קיים. את כבר לא צריכה לקבל את המראה הלכאורה חדש, כמובן מאליו. את ממש לא צריכה לומר "נו, זה מה יש..." או שמא "אני מתביישת לדבר על זה עם הרופא הגינקולוג". ובכן, מכיוון שהבעיה היא אנטומית, התיקון הוא ניתוחי פלסטי, אשר במהלכו, אני מבצע החזרה של המבנה האנטומי למצב הרצוי הנורמלי של האשה. בכלל זה, גם הצרה בחזרה של מיפתח נרתיק גדול, וקירוב השפתיים זה לזה. זכרי, היופי שלך הוא בכל חלקי הגוף.
חזיתות חרסינה מסוג למינייט נותנות תוצאות אסתטיות טובות בהרבה בהשוואה לציפוי לומינירס. הסיבה לכך היא שבציפוי למינייט מבצעים תחילה ליטוש של השן, ולפי עובי הליטוש מכינים את המידה המדויקת של חזית החרסינה. על כן, מתקבלת תוצאה שאיננה עבה מדי או בולטת החוצה. ראוי לציין כי השחזת למינייט (פעולת הליטוש) היא עבודה מורכבת מאוד המגיעה לכדי אומנות, ולכן הרופא חייב להיות בעל מקיאות מעמיקה, ניסיון רב ורמת מקצועיות גבוהה. לעומת זאת, בציפוי לומינירס לא מבצעים הכנה, כלומר לא מלטשים את השן ומורידים ממנה את העובי, ולכן התוצאה היא שיניים שבולטות החוצה. אמנם קיימים מקרים שגם בהם ציפוי לומינירס יכול להתאים, למשל כשרוצים להבליט שן החוצה, אך למי שמחפש תוצאות אסתטיות טובות ההמלצה הגורפת היא על ציפוי למינייט.
כל האמור באתר הינו הסברים כלליים שאינם מחליפים יעוץ מקצועי ורפואי. אנא גשו להתייעץ עם מומחה בכל עניין ספציפי.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית