חיפוש קופות חולים - אינדקס מרפאות

חשוב לדעת שאפשר לעכב ולעיתים גם למנוע פגיעות סכרתיות בעיניים באמצעות איזון קפדני של מחלת הסכרת, ועל ידי הקפדה על אורח חיים בריא. חשיבות גדולה במיוחד קיימת לאיזון של גורמי סיכון נלווים כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם וכדומה. כיום ידוע שפגיעות סכרתיות בעיניים עלולות להחמיר עקב לחץ דם גבוה שלא מאזנים אותו. על כל פנים, ההמלצה הברורה היא לשתף את רופא המשפחה במאמצים לאיזון המחלה. בהקשר דומה, יש חשיבות קריטית לאבחון מוקדם של מחלות עיניים על רקע סכרתי, על מנת לספק טיפול בזמן, לשמר ואפילו להציל את הראייה. על כן, אחת לשנה מומלץ לכל חולי הסכרת לבצע בדיקת עיניים עם הרחבה של האישונים, ואם מדובר במחלה קשה ולא מאוזנת מומלץ להיבדק באופן תכוף יותר. את הבדיקה מבצע מומחה לרפואת עיניים, ואם מאובחנת בעיה הקשורה לסכרת מפנים את מטופל למומחה רשתית שיקבל את ההחלטה על המשך טיפול.

לפני החלפת מפרק יש להתייעץ עם אורתופד אשר ישוחח עם המטופל, ישמע את תלונותיו, ויבצע צילומי רנטגן ובדיקות נחוצות אחרות. לאחר שהאורתופד מגיע למסקנה שיש פגיעה אמיתית, והאדם בוחר לעבור את הניתוח כדי לשנות את מהלך הכאב ואיכות החיים, יש לפנות לרופא המשפחה. זאת מאחר שרופא המשפחה הוא הדמות שמכירה בצורה הטובה ביותר את מצבו הנוכחי וההיסטוריה הרפואית של המטופל, ולפני שנכנסים לניתוח גדול מעין זה חובה לוודא כי המצב הרפואי אכן מאפשר זאת. על פי ההיכרות של רופא המשפחה והנתונים שבידיו הוא יפנה את המטופל במידת הצורך לרופאים מקצועיים להשלמת בדיקות נוספות. הרופאים המומחים יבדקו את המטופל, יגדירו את הסיכונים וימליצו על הכנה נכונה טרם הניתוח - תרופות ומינונים מסוימים לקראת הניתוח, טיפולים מקדימים או הכנה ארוכה יותר. יש לציין שבמקרים נדירים ייתכן ומומחים אלו יקבעו גם שהסיכון גדול מידי, ויבקשו לדחות את הניתוח.

למעשה כל אדם בכל גיל כשישנה פגיעה משמעותית של המפרק, הן של מפרק הברך והן של מפרק הירך עם עדות באמצעי הדימות למחלה ניוונית קשה ועם פגיעה קלינית באיכות חייו של החולה ולאחר ניסיון ממושך (כשנה) של טיפול שמרני ללא תוצאות משביעות רצון מצד המטופל, יכול וצריך החולה לבצע את הניתוח להחלפת המפרק. אולם, יש לקחת בחשבון שני אספקטים: האחד, המחלה הניוונית לא מתרפא מעצמה לעולם, מאידך גיסא האספקט השני, גילו המבוגר של החולה, הוא מהווה פקטור חשוב מאחר שבדר"כ ככל שהחולה מתבגר מצב בריאותו פחות טוב ואז הניתוח נהפך לקשה יותר מסוכן יותר עם תוצאות ניתוחיות פחות טובות ולכן העיתוי של הניתוח מאוד חשוב (והינו חלק ניכר מהשיקולים).

קוצר ראייה נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות בישראל וברחבי העולם. בהפרש של פחות מדור שכיחות קוצר הראייה נסקה מעלה וכיום קוצר ראייה הינה מגפה של ממש בעולם המערבי.

התפתחות קוצר ראייה

קוצר ראייה מתפתח לרוב מגיל 6 עד גיל 10 וידוע כי קצב התפתחות קוצר הראייה הינו מהיר ביותר בקרב ילדים סביב גילאי העשרה המוקדמים, עם התייצבות יחסית סביב גיל 16 שנים.

שכיחות קוצר ראייה

קוצר ראייה הינו ליקוי התשבורת הנפוץ ביותר ומוערך בישראל בשכיחות של 40%. שכיחות קוצר הראייה בארה"ב נעה בין 20%-50% ובמדינות אסיה מגיעה אפילו ל90%.

השכיחות הגבוהה ביותר היא בדרום קוריאה בשיעור של %96.5 בקרב גברים צעירים בני 19.

קוצר ראייה נמצא במגמה של עלייה מתמדת ברחבי העולם וגם בקרב מתגייסים חדשים לצה"ל בישראל העוברים בדיקה מסודרת בזמן הגיוס ומהווים קבוצת מחקר משמעותית.

סיבוכי קוצר ראייה

קוצר ראייה היא מחלה בעלת משמעויות כבדות הן מבחינת עלויות הטיפול, והן מבחינת הסיבוכים העיניים האפשריים לרבות גלאוקומה, חורים, קרעים ברשתית והפרדות רשתית. עין מיופית הינה ארוכה מהרגיל ורשתית העין מתוחה בה יתר על המידה.

סיבות לקוצר ראייה

תיאוריות ותהליכים רבים נקשרו להתקדמות קוצר הראיה לרבות גנטיקה, עבודה מרובה מקרוב, דמות מטושטשת בהיקף הרשתית, שחרור מתווכים כימים בעין ועוד.

כיום ברור לנו כי מספר סיבות עיקריות אחראיות לעליית המספר:

1. סיבה עיקרית היא תורשה. כאשר לאחד ההורים יש קוצר ראייה, הסיכוי לקוצר ראייה אצל הילד גדל פי שתיים בערך. אם לשני ההורים יש קוצר ראייה - הסיכוי למיופינ אצל הילד גדל פי שבע.

2. עבודה מקרוב - קריאה ממושכת, עבודה מול מחשב, התמקדות במסכים קרובים של טלפון או אייפד, מאיצים את עליית המספר עקב פעילות אקומודציה מוגברת על ידי השריר הציליארי הפנימי של העין (השריר שעושה פוקוס לקרוב).

3. הסתגרות בבית ומניעת חשיפה לאור השמש - אור השמיים הכחול מאט את עליית קוצר הראייה, ולעומת זאת תאורה מלאכותית יכולה להחמיר את קוצר הראייה. אצל ילדים שמרבים בפעילות מחוץ לבית משפיעים גורמים כמו אישון קטן (בחוץ האישון קטן והדבר תורם לתמונה חדה יותר), הפסקת מאמץ האקומודציה (כי אין פוקוס לקרוב), ויטמין D ועוד גורמים נוספים האחראיים למניעת קוצר הראייה .לפני כמעט כעשור התחילו העדויות הראשונות שפעילות ילדים מחוץ לבית (מעל 14 שעות שבועיות) תורמים למניעת קוצר ראייה ומניעת סיבוכים הקשורים לקוצר ראייה גבוה.





הדרכים לעצור את קוצר הראייה

בשנים האחרונות פורסמו בספרות מחקרים רבים אשר בדקו שיטות שונות למניעת התקדמות קוצר הראייה לרבות תכשירים פרמקולוגיים, אמצעים אופטיים, תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי (ביופידבק). במחקרים התברר כי תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי אינם יעילים בעצירת המרשם.

מתן מספר נמוך מדי (תת תיקון) לא רק שלא עוצר את עליית המספר אלה במחקרים מסוימים נמצא שאף מגביר את התקדמות קוצר הראייה בהשוואה לתיקון מלא, לתשומת לב כל אלו התומכים בתיאוריה השגויה של מתן מרשם קטן מהנדרש כדי לגרום לעין להתאמץ ולעצור את המספר.

בעבר סברו כי עדשות מגע קשות מסייעות לעצירת המספר. ברבות הימים הסתבר כי עדשות מגע קשות אינן משפיעות על מניעת התקדמות קוצר הראייה בגלל שהשפעתן ניכרת בהשטחת הקרנית ולאחר הפסקת השימוש האפקט מתפוגג. עדשות מגע רכות גם הן אינן משפיעות על קוצר הראייה אך נתונים ראשונים מראים כי לעדשות מגע רכות בעלות עיצוב דו-מוקדי ורב מוקדי (עדשות מגע מולטיפוקליות מסוימות) יש יכולת להשפיע על שליטה בקוצר ראייה.

אורתוקרתולוגיה, עדשות מגע בעלות פרופיל עיצובי של גיאומטריה הפוכה ועדשות מגע רכות למניעת טשטוש היקפי ברשתית פועלות במנגנון זהה לעצירת קוצר ראייה. שני סוגים אלו מצמצמים את הטשטוש של הדמות בהיקף הרשתית כיוון שדמות מטושטש ברשתית גורמת לעליית המספר במשקפיים. עדשות אלו הראו עצירה קוצר ראייה של פחות מ 50% במספר מחקרים קצרי טווח ואולם השימוש בעדשות אורתוקרתולוגיה אצל ילדים בעייתי מאוד עקב הסיכון לזיהומי קרנית והצורך המעקב תכוף אצל המטפל יחד עם תחזוקת העדשות.

אז מה הפתרון? איך עוצרים את עליית המספר במשקפיים?

טיפול בתכשירים פרמקולוגים הוכיחו יעילות רבה ביחס לכל שאר הטיפולים. תרופת פירנזפין הינה אחת היעילות ביותר לעצירת קוצר הראייה יחד עם טיפול בתרופת אטרופין (הצלחה של לפחות 90%).

מזה כארבעים שנה מאז שנות השבעים, ידוע כי מתן טיפות עיניים של אטרופין מדי יום עוצרת את עליית המספר. ואולם, הריכוז הרגיל של טיפות האטרופין שנמצא בשוק גורם גם להרחבת האישון ושתוק יכולת הקריאה מקרוב (אקומודציה). הילד המטופל בטיפות בריכוז הרגיל סובל מאישון רחב באופן קבוע, דבר הגורם לסנוור בשמש ואף מסכן את בריאות העין. בנוסף, שתוק האקומודציה מחייב מתן משקפיים לקריאה. עקב כך כמעט וננטש הטיפול הזה הכרוך באטרופין בריכוז גבוה.

COMET - פריצת דרך משמעותית

מאז אמצע שנות האלפיים החול במחקר שבדק האם מתן טיפות אטרופין ריכוז נמוך יותר שאיננו גורם להרחבת האישון, יכול גם הוא להשפיע על עצירת המספר. המחקר הגדול ביותר נקרא COMET והשתתפו בו מאות ילדים. תוצאות המחקר היו מעודדות: הסתבר כי מתן טיפות אטרופין בריכוז נמוך מאוד הינו חסר תופעות לואי - אין קושי בקריאה ואין הרחבה של האשון. מאידך נמצא שהטיפול מונע את התקדמות קוצר הראייה ותופעת הריאבאונד (עלייה קלה של המספר בסיום הטיפול) לא קיימת בהשוואה לריכוזים אחרים.

הטיפול באטרופין בריכוז נמוך יחד עם פירנזפין מהווה כיום את הטיפול הטוב והיעיל ביותר לעצירת מיופיה אך דורש מעקב, טיפול ובדיקה של מי שמיומן ומנוסה בתחום, בליווי רופא עיניים הבקיא בנושא.

ד"ר ניר ארדינסט ופרופ' יאיר מורד הינם מהמרכז לעצירת קוצר ראייה, ראשל"צ

נערך ע"י דרור דקל אופטומטריסט

מבחנים הם ארוע משמעותי שלכאורה משנה את החיים. הצלחה בבגרות תהייה מתי שהוא איזה מפתח לחיים, ללימודים, למה נגיע בחיים, לכאורה. תמיד אפשר לתקן ולהשלים.

כשאנו לומדים חומר הלימודים שיהיה למבחן נשמר במוח הקדמי, במידה ובזמן המבחן נוכל לגשת לקובץ הרצוי ברוגע ובשלווה הכל יהיה טוב.

אבל בזמן המבחן הלחץ מערבב את המוח ומערכת ההישרדות (מה יהיה, מה יקרה, כמה אנחנו שווים/לא שווים ועוד) מופעלת וזה מה שגורם לנו לא להגיע ולהוציא את התשובה כנדרש. סוג של בלאק אוט והמוח פשוט לא מתפקד. שיסתיים המבחן פתאום כל התשובות תחזורנה כיוון שהמוח הקדמי חזר לעבוד או "האיום הוסר" ושוב אין מה לעשות בנושא הנדון...

רוגע שלווה וכמה תרגילים לחזור ולהפעיל את המוח הקדמי מאד יעזרו ויכולים להפעיל מחדש את המוח הקדמי ופשוט להצליח.

1. שתו מים ונשמו עמוק ולאט רצוי דרך האף.

2. ציירו ביד הדומיננטית שמונה שוכב- צורת האין סוף על דף או באוויר אחר כך עם היד השנייה ובסוף עם שתי ידיים. רצוי שהעיניים יעקבו אחרי היד.

3. שימו יד על הטבור ויד על חזה עליון ונשמו עמוק ולאט.

4. אפשר לצייר בשתי ידיים עיגולים, זה עוזר לפקס את המוח הקדמי.

שיהיה בהצלחה במבחנים הקרבים ובחיים.