חיפוש קופות חולים - אינדקס מרפאות

קוצר ראייה נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות בישראל וברחבי העולם. בהפרש של פחות מדור שכיחות קוצר הראייה נסקה מעלה וכיום קוצר ראייה הינה מגפה של ממש בעולם המערבי.

התפתחות קוצר ראייה

קוצר ראייה מתפתח לרוב מגיל 6 עד גיל 10 וידוע כי קצב התפתחות קוצר הראייה הינו מהיר ביותר בקרב ילדים סביב גילאי העשרה המוקדמים, עם התייצבות יחסית סביב גיל 16 שנים.

שכיחות קוצר ראייה

קוצר ראייה הינו ליקוי התשבורת הנפוץ ביותר ומוערך בישראל בשכיחות של 40%. שכיחות קוצר הראייה בארה"ב נעה בין 20%-50% ובמדינות אסיה מגיעה אפילו ל90%.

השכיחות הגבוהה ביותר היא בדרום קוריאה בשיעור של %96.5 בקרב גברים צעירים בני 19.

קוצר ראייה נמצא במגמה של עלייה מתמדת ברחבי העולם וגם בקרב מתגייסים חדשים לצה"ל בישראל העוברים בדיקה מסודרת בזמן הגיוס ומהווים קבוצת מחקר משמעותית.

סיבוכי קוצר ראייה

קוצר ראייה היא מחלה בעלת משמעויות כבדות הן מבחינת עלויות הטיפול, והן מבחינת הסיבוכים העיניים האפשריים לרבות גלאוקומה, חורים, קרעים ברשתית והפרדות רשתית. עין מיופית הינה ארוכה מהרגיל ורשתית העין מתוחה בה יתר על המידה.

סיבות לקוצר ראייה

תיאוריות ותהליכים רבים נקשרו להתקדמות קוצר הראיה לרבות גנטיקה, עבודה מרובה מקרוב, דמות מטושטשת בהיקף הרשתית, שחרור מתווכים כימים בעין ועוד.

כיום ברור לנו כי מספר סיבות עיקריות אחראיות לעליית המספר:

1. סיבה עיקרית היא תורשה. כאשר לאחד ההורים יש קוצר ראייה, הסיכוי לקוצר ראייה אצל הילד גדל פי שתיים בערך. אם לשני ההורים יש קוצר ראייה - הסיכוי למיופינ אצל הילד גדל פי שבע.

2. עבודה מקרוב - קריאה ממושכת, עבודה מול מחשב, התמקדות במסכים קרובים של טלפון או אייפד, מאיצים את עליית המספר עקב פעילות אקומודציה מוגברת על ידי השריר הציליארי הפנימי של העין (השריר שעושה פוקוס לקרוב).

3. הסתגרות בבית ומניעת חשיפה לאור השמש - אור השמיים הכחול מאט את עליית קוצר הראייה, ולעומת זאת תאורה מלאכותית יכולה להחמיר את קוצר הראייה. אצל ילדים שמרבים בפעילות מחוץ לבית משפיעים גורמים כמו אישון קטן (בחוץ האישון קטן והדבר תורם לתמונה חדה יותר), הפסקת מאמץ האקומודציה (כי אין פוקוס לקרוב), ויטמין D ועוד גורמים נוספים האחראיים למניעת קוצר הראייה .לפני כמעט כעשור התחילו העדויות הראשונות שפעילות ילדים מחוץ לבית (מעל 14 שעות שבועיות) תורמים למניעת קוצר ראייה ומניעת סיבוכים הקשורים לקוצר ראייה גבוה.





הדרכים לעצור את קוצר הראייה

בשנים האחרונות פורסמו בספרות מחקרים רבים אשר בדקו שיטות שונות למניעת התקדמות קוצר הראייה לרבות תכשירים פרמקולוגיים, אמצעים אופטיים, תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי (ביופידבק). במחקרים התברר כי תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי אינם יעילים בעצירת המרשם.

מתן מספר נמוך מדי (תת תיקון) לא רק שלא עוצר את עליית המספר אלה במחקרים מסוימים נמצא שאף מגביר את התקדמות קוצר הראייה בהשוואה לתיקון מלא, לתשומת לב כל אלו התומכים בתיאוריה השגויה של מתן מרשם קטן מהנדרש כדי לגרום לעין להתאמץ ולעצור את המספר.

בעבר סברו כי עדשות מגע קשות מסייעות לעצירת המספר. ברבות הימים הסתבר כי עדשות מגע קשות אינן משפיעות על מניעת התקדמות קוצר הראייה בגלל שהשפעתן ניכרת בהשטחת הקרנית ולאחר הפסקת השימוש האפקט מתפוגג. עדשות מגע רכות גם הן אינן משפיעות על קוצר הראייה אך נתונים ראשונים מראים כי לעדשות מגע רכות בעלות עיצוב דו-מוקדי ורב מוקדי (עדשות מגע מולטיפוקליות מסוימות) יש יכולת להשפיע על שליטה בקוצר ראייה.

אורתוקרתולוגיה, עדשות מגע בעלות פרופיל עיצובי של גיאומטריה הפוכה ועדשות מגע רכות למניעת טשטוש היקפי ברשתית פועלות במנגנון זהה לעצירת קוצר ראייה. שני סוגים אלו מצמצמים את הטשטוש של הדמות בהיקף הרשתית כיוון שדמות מטושטש ברשתית גורמת לעליית המספר במשקפיים. עדשות אלו הראו עצירה קוצר ראייה של פחות מ 50% במספר מחקרים קצרי טווח ואולם השימוש בעדשות אורתוקרתולוגיה אצל ילדים בעייתי מאוד עקב הסיכון לזיהומי קרנית והצורך המעקב תכוף אצל המטפל יחד עם תחזוקת העדשות.

אז מה הפתרון? איך עוצרים את עליית המספר במשקפיים?

טיפול בתכשירים פרמקולוגים הוכיחו יעילות רבה ביחס לכל שאר הטיפולים. תרופת פירנזפין הינה אחת היעילות ביותר לעצירת קוצר הראייה יחד עם טיפול בתרופת אטרופין (הצלחה של לפחות 90%).

מזה כארבעים שנה מאז שנות השבעים, ידוע כי מתן טיפות עיניים של אטרופין מדי יום עוצרת את עליית המספר. ואולם, הריכוז הרגיל של טיפות האטרופין שנמצא בשוק גורם גם להרחבת האישון ושתוק יכולת הקריאה מקרוב (אקומודציה). הילד המטופל בטיפות בריכוז הרגיל סובל מאישון רחב באופן קבוע, דבר הגורם לסנוור בשמש ואף מסכן את בריאות העין. בנוסף, שתוק האקומודציה מחייב מתן משקפיים לקריאה. עקב כך כמעט וננטש הטיפול הזה הכרוך באטרופין בריכוז גבוה.

COMET - פריצת דרך משמעותית

מאז אמצע שנות האלפיים החול במחקר שבדק האם מתן טיפות אטרופין ריכוז נמוך יותר שאיננו גורם להרחבת האישון, יכול גם הוא להשפיע על עצירת המספר. המחקר הגדול ביותר נקרא COMET והשתתפו בו מאות ילדים. תוצאות המחקר היו מעודדות: הסתבר כי מתן טיפות אטרופין בריכוז נמוך מאוד הינו חסר תופעות לואי - אין קושי בקריאה ואין הרחבה של האשון. מאידך נמצא שהטיפול מונע את התקדמות קוצר הראייה ותופעת הריאבאונד (עלייה קלה של המספר בסיום הטיפול) לא קיימת בהשוואה לריכוזים אחרים.

הטיפול באטרופין בריכוז נמוך יחד עם פירנזפין מהווה כיום את הטיפול הטוב והיעיל ביותר לעצירת מיופיה אך דורש מעקב, טיפול ובדיקה של מי שמיומן ומנוסה בתחום, בליווי רופא עיניים הבקיא בנושא.

ד"ר ניר ארדינסט ופרופ' יאיר מורד הינם מהמרכז לעצירת קוצר ראייה, ראשל"צ

נערך ע"י דרור דקל אופטומטריסט

את הקטרקט ניתן לגלות בבדיקה רגילה שמבצע רופא עיניים. באופן כללי, אם אתם חווים ירידה בראייה שמובילה לפגיעה בתפקוד היומיומי, או לעלייה בתדירות בה אתם משנים את המספר במשקפיים, יש לשקול בחיוב את הניתוח. ראוי לציין כי אין זה מומלץ להמתין עד למצב בו העין כבר לא רואה, שכן ביצוע הניתוח במקרים אלו מסובך יותר, וגם ההתאוששות ממנו תהיה יותר קשה וארוכה. מעבר לכך, חשוב לדעת כי לקטרקט אין מענה טיפולי אחר מלבד הניתוח. במידה שהחלטתם לעבור אותו יהיה עליכם להגיע שוב לרופא העיניים כדי לעבור בדיקת הרחבת אישונים, בה הראייה מטושטשת לכמה שעות - לכן הגיעו עם מלווה. הרופא יבדוק את דרגת הקטרקט וגם אם ישנן מחלות עיניים נוספות שקשורות לפגיעה בראייה, וזאת כדי לדעת אילו תוצאות ניתן להשיג מהניתוח. הרופא גם יבצע בדיקות נוספות כמו בחינת מצבים שעלולים לסבך את הניתוח או את ההתאוששות ממנו, וכן יבדוק את אורך גלגל העין, קמירות של הקרנית ונתונים נוספים לחישוב מספר העדשה שתושתל בניתוח. ניתן להבין כי מדובר בבדיקה ארוכה שיכולה להימשך אף מספר שעות, לכן כדאי להצטייד בסבלנות.

מומים מולדים של דופן החזה הינם קבוצה גדולה של שינויים מבניים היכולים להתרחש משלב הלידה ועד גיל ההתבגרות. הנפוצים מבין מומים אלו כוללים: PECTUS EXCAVATUM וPECTUS CARINATUM הידועים בכינויים 'חזה סנדלרים' ו'חזה יונה', מקרים אלו בהם קיימת בעיה בחיבור הסחוסי בין הצלעות לעצם החזה (סטרמו) מביאים למצב בו למטופל יש שקע או בלט של מרכז בית החזה. לרוב, מומים אלו אינם טומנים בחובם הפרעה תפקודית או התפתחותית אחרת ומהוים פגם אסטתי בלבד. קיימות מספר גישות לטיפול במומים הללו ובמקרים מסויימים אף התערבות ניתוחית לתיקון הפגם.

קודם כל, חשוב להבין שלא כל שן בינה צריכה עקירה, וייתכן מאוד שאפשר יהיה להימנע מהטיפול. יחד עם זאת, לפעמים באמת צריך לעקור את השן ולשם כך חשוב לפנות תחילה אל מומחה לכירורגיית פה ולסת אשר ייתן לכם ייעוץ. מדובר במומחה שמבצע את כל הבדיקות ועובר על הצילומים, וביחד איתכם יבחר את דרך הטיפול הטובה, הבטוחה והנוחה ביותר. חשוב לזכור כי עקירת שן בינה הינה מורכבת הרבה יותר מעקירות רגילות, וגם יש בה סכנה לפגיעה עצבית. על כן, מומלץ מאוד לפנות אל מומחה לכירורגיית פה ולסת לקבלת ייעוץ, ולמעשה כדאי שהמומחה בעצמו גם יהיה מי שיבצע את עקירה כדי למנוע סיבוכים ונזקים חמורים.

על מנת למנוע הדבקות של פסולת נוספת יש להקפיד גם לאחר ניקוי רעלים ממוקד לשתות כל בוקר חצי לימון סחוט עם כפית שמן זית. הדבר יעניק למעי את השמנוניות והלחות למניעת הדבקות פסולת חדשה.

כמובן גם מים בכמויות קטנות ולעתים תכופות ישלימו את הפעולה.