יוסף שאינסקי הוא תושב חיפה בשנות הארבעים לחייו אשר לכל אורך השנים שמר על כושר גופני גבוה ובריאות מצוינת. ואולם, הדבר לא מנע את הופעת השבץ המוחי שהיווה סכנת חיים של ממש. יוסף הובהל לבית החולים רמב"ם ושם בפעולה דרמטית הצליחו הרופאים להציל את חייו.
בשני העשורים האחרונים עובר יוסף בין ענפי הספורט השונים, ובפרט ענפי הספורט המאתגרים כמו רכיבת אופניים בשטח ובתחרויות, ריצת מרתון, גלישת רוח ועוד היד נטויה. זאת כחלק מגישה ברורה של אורח חיים בריא, שמירה על כושר ואהבה לספורט באשר הוא. ואולם, לפני כשבעה ימים החלו להופיע במהלך הלילה כאבים בראש ובצוואר, שלא הטרידו את יוסף במיוחד מאחר שהוא רגיל בהתמודדות עם קשיים פיזיים. לכן הוא הסתפק בנטילת כדור נגד כאבים וחזר לישון.
בבוקר שאחרי יצא יוסף לעבודה בתל אביב, שם הוא עובד כמתכנת מחשבים, ושם לב שהכאבים עדיין תוקפים אותו לפעמים. בסוף יום העבודה חזר יוסף לעירו חיפה, וכאשר ירד מהרכבת ראה שאנשים מתחילים להתקהל סביבו. לפי זכרונו, בהתחלה הוא הפיל את הקורקינט וניסה להרימו, ומכיוון שהוא חולה במחלת האפילפסיה לא חשב שהתגובות של הסביבה חריגות במיוחד כשיש התקפים. כלומר, כבר בשלב הזה הניח שדבר מה מוזר קורה, אך כנראה ששגה בהערכת המצב.
לפי אנשים שהיו במקום, מסתבר שליוסף הייתה חולשה בצד הגוף השמאלי והוא נפל. מי שהיה סביבו חש להגיש עזרה והוזמן אמבולנס שפינה את יוסף אל המרכז הרפואי רמב"ם שנמצא בסמוך לתחנת הרכבת. כשהגיע יוסף לחדר המיון של בית החולים העבירו אותו הערכה מהירה, ורופאה נוירולוגית תורנית הייתה ערנית מספיק בשביל להביא להמשך בירור תחת חשד לשבץ מוחי. זאת, על אף שהיותו של יוסף חולה אפילפסיה יכולה הייתה להביא לאבחנה שגויה.
למרבה המזל, באותה עת היה במרכז הרפואי רמב"ם כל הצוות האמון על אבחון וטיפול בשבץ מוחי בעזרת צנתור, מאחר שמטופל נוסף הלוקה בשבץ אמור היה להגיע ממרכז רפואי אחר. לאחר מספר דקות כבר ניתנה האבחנה הברורה, לפיה יוסף לוקה שבשבץ מוחי נרחב בהמיספרה הימנית של המוח, בגלל חסימה שיצר קריש דם גדול מאוד. לאחר זמן קצר כבר שכב יוסף על מיטת הטיפולים בחדר הצנתור, והצוות עמל מסביב לשעון על הצלת חייו.
ד"ר איתן אברגל, המשמש כמנהל יחידת נוירורדיולוגיה פולשנית במרכז הרפואי רמב"ם, הוא שהוביל את הטיפול ביוסף. לפי ד"ר אברגל, מדובר במקרה מאתגר במיוחד ועדיין לא ברור מדוע התפתח קרע ספונטאני בעורק התרדמה, המספק את הדם למוח. מדובר לדבריו בסיבוך שאיננו נפוץ, אשר אצל יוסף גרם לקריש שעלה למוח ויצר את השבץ.
למעשה, הצוות שטיפל ביוסף התמודד עם אתגר כפול בעת הביצוע המורכב של צנתור מוח לשליפה של קריש הדם. ראשית, היה הקרע בעורק שנגרם באזור בעל פיתול טבעי, מה שהקשה על העברת האמצעים המשמשים לשליפה של הקריש. לכן גם היה חשש רציני ליצירת נזק נוסף עקב הטיפול. שנית, מדובר היה בקריש דם בעל גודל חריג שהיה עלול להתחמק או להתפרק בזמן הניסיון לשלוף אותו, ולהביא להתדרדרות במצבו של יוסף.
ואולם, ההליך הסתיים בהצלחה כאשר ד"ר אברגל הצליח לשלוף את הקריש בלי לגרום נזקים. ביום שאחרי ההליך כבר התאושש יוסף וחלק גופו השמאלי שב לתפקוד תקין ושלם. ביום שלאחר מכן יוסף כבר השתחרר לביתו בלי שום סימן לאירוע שעבר.
יוסף אינסקי בן ה- 47 סיפר שעד עכשיו אינו מצליח לעכל או להבין את מה שקרה לו. כבר שנים רבות שהוא משוכנע כי הינו בריא וחסון ומעולם לא דאג לדברים מעין אלו. רק לפני שבוע רץ חמישים קילומטרים על מנת לעמוד במכסה שהציב לעצמו. לדבריו, מה שחשוב כעת הוא לא לוותר, וזוהי תפיסת עולמו הן בתחום הספורט, הן בהתמודדות עם האפילפסיה והן בחיים בכלל. כעת הוא ייקח את הזמן על מנת להתאושש, ואשתו ביקשה ממני לשמור על הבריאות ולהפחית בעומסים. הוא אומר כי ברור שימשיך לעסוק בספורט אך ייתכן שבריצות המרתון לא ישתתף בזמן הקרוב.
ד"ר אברגל סיכם כי הצלחת הטיפול ביוסף נבעה משילוב של מספר גורמים. ראשית, ההגעה המהירה לבית החולים. שנית, הנתונים הטבעיים כמו גיל צעיר, כושר גופני טוב ומבנה העורקים תרמו לתוצאה טובה ולהתאוששות מהירה. ד"ר אברגל הוסיף כי המקרה של יוסף מדגיש ביתר שאת כי שבץ מוחי יכול לקרות גם לאנשים בריאים וצעירים, ואף אחד אינו חסין. לכן, אם ישנם סימנים מעוררי חשד חשוב שלא להסס להגיע מייד לבירור בבית החולים, מה שיכול בהחלט להציל חיים.