מהי מחלת הפרקינסון?
פרקינסון היא מחלה ניוונית של המוח אשר תסמיניה הקליניים המרכזיים הינם רעד בגפיים (במנוחה), האטה בפעילויות מוטוריות, ונוקשות של שרירים. בנוסף, בשלבים מתקדמים יותר מופיע גם אובדן שווי משקל, דבר המובילות לנפילות רבות. באופן כללי, מקור המחלה הוא באיבוד ניוון של תאים דופמינרגיים אשר מצויים ב - SUBSTANTIA NIGRA במוח. אובדן התאים האלו נגרם עקב תהליך המכונה "אפופטוזיס", אשר בו הם מתנוונים, ובסופו של דבר נגרמת ירידה מהותית בחומר הדופמין שנמצא במוח. יש לציין כי בשלב שבו המחלה מאובחנת יותר ממחצית התאים ב-SUBSTANTIA NIGRA כבר מתים.
מהם גורמי המחלה?
הסיבה לניוון איננה ידועה, הגם שבחלק קטן מהחולים אפשר לזהות קשר גנטי מסוים. מחקרים שונים ניסו למצוא קשרים בין המחלה לבין גורמים סביבתיים כמו כימיקלים למיניהם, ואילו חוקרים אחרים סבורים שניקוטין ממלא תפקיד נוירו-פרוטקטיבי הנוגד את התפתחות המחלה. ואולם, נכון להיום אין הוכחות הקושרות את המחלה לגורמים סביבתיים. בנוסף, למעט מיעוט מקרים שבהם נמצאו קשרים גנטיים מובהקים, מדובר במחלה אידיופטית (כלומר שהגורם לה לא ידוע).
סימפטומים נוספים של המחלה
מלבד האמור לעיל, ידוע שלמחלה ישנם תסמינים נוספים, כגון הפרעה לחוש הריח, ולעיתים הפרעות בהטלת שתן ובמערכת העיכול. בנוסף, לפעמים משתנה מערכת השינה, והחולים עשויים גם לסבול מהפרעות קוגניטיביות ומדיכאון עוד בשלבים מוקדמים. למעשה, מחקרים רבים מצאו שחלקם של מהסימפטומים האלו עשויים להופיע שנים לפני סימני הרעד, הנוקשות בשרירים והאיטיות.
אבחון מחלת הפרקינסון
חשוב לדעת שבשנים האחרונות פותחו שיטות חדשות המקנות אבחון מוקדם של הפרקינסון, אך חלק מהן עדיין לא התבססו בתור בדיקות שגרתיות אצל חולים עם חשד לפרקינסון. חלקן מהוות בדיקות קלות לביצוע ולא פולשניות, ואילו אחרות מחייבות התערבות פולשנית כמו הזרקת איזוטופים כדי לזהות ממצאים אופייניים במוח. יש לציין כי הבדיקות החדשות מצטיינות ברמת דיוק גבוהה למדי, וכיון ניתן לאבחן את המחלה ביותר מ- 90% מקרב החולים. כלומר, בעזרת הבדיקות האלו אפשר לשלול את קיומה המחלה באופן כמעט מוחלט. זוהי עובדה חשובה, ובמיוחד בשלבים מוקדמים של המחלה או "חשד" למחלה, כאשר התסמינים אינם מאפשרים קביעה ודאית של קיומה. בדרך זו גם אפשר לדייק במקרים בהם הרופאים אינם בטוחים אם מדובר בפרקינסון, או לחילופין במחלה אחרת כמו רעד ראשוני או מקבוצת ה- "פרקינסון פלוס".
דרכי הטיפול במחלה
התכשיר המועדף כיום לטיפול בפרקינסון הוא ל-דופה. ואולם, למרבה הצער תכשירים אלו מלווים במספר תופעות לוואי משמעותיות, אשר מופיעות לרוב מספר שנים אחרי תחילת הטיפול. מסיבה זו, בעיקר בשלבים מוקדמים ישנה עדיפות לניסיון של טיפולים שונים מל- דופה. יש לציין כי בשנים האחרונות יצאו לשוק תרופות חדשות, המיועדות לשיפור התסמינים ולניסיון להאטת ההתפתחות הטבעית של הפרקינסון. יחד עם זאת, נכון להיום עדיין אין הוכחות ודאיות שהטיפולים החדשים אכן משנים את התקדמות המחלה. מאידך, עבודות שונות מצאו כי חל שיפור בתפקוד המוטורי אצל מי שנטלו את התכשירים הללו בשלבי המחלה הראשונים, ללא צורך בהוספת הטיפול בתכשירי ל-דופה, והשיפור נמשך לאורך מספר שנים. הווה אומר, שהטיפולים החדשים צלחו בדחיית תחילת השימוש בל-דופה. על כן, ייתכן שבאבחון המוקדם של הפרקינסון יאפשר להתחיל טיפול מוקדם עם תכשירים שמכוונים לשיפור התפקוד ולדחיית הטיפול בל-דופה.
בית החולים בני ציון - אבחונים בחזית הקדמה הטכנולוגית
כאמור לעיל, בעת האחרונה הופיעו שיטות חדשות שבעזרתן אפשר להגיע לאבחון מדויק יותר ומוקדם של הפרקינסון, וחלק מהן בלתי פולשניות. המחלקה הנוירולוגית בבית החולים "בני ציון", בראשות פרופ' וולר, לוקחת חלק בניסויים קליניים המכוונים להשגת אבחון מוקדם וטיפול הולם לחולים. המחלקה מבצעת בדיקות בלתי פולשניות, כדוגמת בדיקת חוש הריח ובדירת על קול של המוח. כמו כן, בימים אלה משתתפת המחלקה בניסוי משותף ביחד עם הפקולטה לרפואה של הטכניון, בו משולבות מספר טכניקות בלתי פולשניות.
לסיום, אבחון מחלת הפרקינסון עדיין נעשה באמצעות התסמינים הקליניים. ואולם, בעזרת שיטות אבחון מתקדמות יוכלו הרופאים להגיע באופן יותר מדויק לאבחון של המחלה, ומתוך כך לתת לחולים טיפול נכון ויעיל יותר, בעיקר לטווח ארוך.
המאמר נכתב ע"י: פרופ' מיגל שוורץ ז"ל - רופא בכיר במחלקת נוירולוגיה וד"ר קטלין גולדנברג - מנהלת מחלקת שיקום בבית החולים בני ציון.