X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
זקוקים לייעוץ בתחום מחלות כבד?
פרופ' אלימלך צוקרמן
מחלות כבד, הפטיסיס
טלפון:
077-218002415
פרופ' אלי צוקרמן הינו מומחה בינלאומי למחלות כבד, המשמש בתור מנהל יחידת מחלות הכבד במרכז הרפואי כרמל ובמרכז הרפואי לין שבחיפה. את לימודי הרפו...
לכרטיס המומחה
זקוקים לייעוץ בתחום מחלות כבד?
פרופ' אלימלך צוקרמן
מחלות כבד, הפטיסיס
טלפון:
077-218002415
פרופ' אלי צוקרמן הינו מומחה בינלאומי למחלות כבד, המשמש בתור מנהל יחידת מחלות הכבד במרכז הרפואי כרמל ובמרכז הרפואי לין שבחיפה. את לימודי הרפו...
לכרטיס המומחה
מדור כבד
המידע שבכתבה מוגש לכם על ידי פרופסור אלי צוקרמן, מומחה בינלאומי למחלות כבד, מנהל היחידה למחלות כבד בבתי החולים כרמל ולין, ויושב ראש החברה הישראלית לחקר הכבד. פרופסור צוקרמן משתתף ומרצה בפורומים בינלאומיים אודות הפטיטיס Cועוסק בפעילות מחקרית בתחום במסגרת יחידת הכבד של המרכז הרפואי כרמל. פרופסור צוקרמן מנהל את פורום מחלות כבד בפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.
הפטיטיס C הינה מחלת כבד כרונית. היא נגרמת על ידי נגיף (שהתגלה רק בשנת 1989) התוקף את תאי הכבד וגורם למחלה כרונית עם יצירת דלקת והצטלקויות. בחלק משמעותי מהחולים במחלה מתפתחת שחמת הכבד לאחר כ- 20-25 שנים, כלומר, הכבד מפסיק לתפקד (אי ספיקת כבד) עם סיבוכים שונים כמו מיימת, דליות מדממות, סרטן הכבד ועוד. זוהי מחלה כרונית וקשה להיפטר מהנגיף ברוב המוחלט של המקרים.
יש מספר סוגים של הפטיטיס (דלקת כבד) ומתוכם שלושה נגיפים גורמים למחלה כרונית: הפטיטיס B שאליו מתלווה לעיתים הפטיטיס D, וכאמור הפטיטיס C. לעומת זאת, הפטיטיס A והפטיטיס E הם נגיפים שגורמים למחלה חריפה שנעלמת בלי להשאיר סימנים. קוראים לה צהבת זיהומית והיא נגרמת למשל באכילת מזונות מזוהמים או שתיית מים ממקור מזוהם. יחד עם זאת, הפטיטיס C היא ללא ספק המחלה הנגיפית שתוקפת את הכבד בשכיחות הגבוהה ביותר בעולם המערבי.
ברוב המקרים בעבר, היו נדבקים ממנות דם ומוצריו שניתנו לפני 1992, השנה שבה התחילו לבדוק את הנגיף במנות הדם. כמו כן, משתמשים בסמים יכולים להידבק במחלה כאשר יש מחט עם יותר ממשתמש אחד. גם יחסי מין ללא הגנה ועם שותפים רבים ויחסים הומוסקסואלים מהווים גורם סיכון להדבקה. קבוצת סיכון נוספת היא אסירים הכלואים בבתי הסוהר. יש לציין כי בחלק גדול מהמקרים אין גורם ברור להדבקה.
בסקר שעשתה היחידה לחקר מחלות כבד בבית החולים כרמל ב 4 מיליון מבוטחי הכללית (כמחצית מהאוכלוסייה בישראל), הסתבר שגורם סיכון משמעותי מאוד הוא היות האדם יליד ברה"מ לשעבר. הגורם הזה מצטרף לשניים שתוארו לעיל. כעת מתקיימים דיונים עם משרד הבריאות כדי להכריז על גורם זה בצורה פורמאלית ולהתייחס אליו באופן הולם. הדבר דורש התארגנות וקיימת תוכנית לאומית שדנים עליה עם משרד הבריאות. היא כוללת ארבעה שלבים:
יש לציין כי 3 הגורמים שתוארו לעיל מכסים כ- 80 עד 85 אחוזים מהמקרים של הדבקה. מלבדם קיימים מקרים של הדבקה סביב הלידה, הדבקה ביחסי מין, בפירסינג וכתובות קעקע. ואולם, אלו סיכונים נמוכים ולכן אם מכסים את 3 הגורמים הראשונים מגיעים למצב טוב מבחינה לאומית.
בעיה מרכזית היא שברוב המקרים המחלה היא א-תסמינית, כלומר אין שום תסמינים ולכן האדם אינו יודע שהוא חולה. הדרך היחידה לגלות את המחלה היא להיות ערים לגורמי הסיכון או לבדוק את מי שמצוי בסיכון. לעיתים יש תסמינים לא ספציפיים למחלה, כמו עייפות, כאבי פרקים ותפרחות בעור, אבל הם לא מובילים לרוב לאבחון מוקדם.
האבחנה עצמה נעשית בבדיקת דם פשוטה שבודקת את הנוגדנים להפטיטיס ומכאן מתחילים. אם יש תשובה חיובית מנסים לקבוע באיזה זן של הנגיף (גנוטיפ) מדובר, לקבוע את חומרת המחלה, ולברר אם ישנן מחלות נוספות. לפיכך מחליטים על הטיפול המתאים לאותו החולה.
את חומרת המחלה קובעים לפי מידת הדלקת וההצטלקות של הכבד (פיברוזיס). כיום יודעים הרופאים שפיברוזיס הינה תהליך הפיך. הדירוג מתחיל ב- 0 שבו אין בכלל הצטלקויות ועולה עד 4 שמצביע על שחמת הכבד. לשם כך היו משתמשים בעבר בביופסיות פולשניות של הכבד, אך היום ניתן לעשות זאת באופן לא פולשני באמצעות בדיקה שנקראת פיברוסקאן. זוהי בדיקה דמוית אולטרסאונד עם דיוק של כ- 85 – 90 אחוזים. כמו כן ניתן לבצע בדיקת דם שנקראת פיברוטסט. על כל פנים, ישנה אפשרות בלתי פולשנית לבדיקת מידת ההצטלקות.
לקביעת מידת ההצטלקות של הכבד יש חשיבות מכרעת לקביעת הטיפול. בחולים הסובלים מדרגה מתקדמת של פיברוזיס הטיפול ארוך יותר. כאמור, מדובר בטיפול מהפכני. בעבר היו משתמשים בטיפול לא ישיר שמשדרג את המערכת החיסונית כנגד הנגיף בזריקות אינטרפרון או טבליות רבווירין. החולים היו מקבלים שנה טיפול עם זריקות כל שבוע, תופעות לוואי קשות מאוד והצלחה של כ- 50%. ואולם, בשנים האחרונות הטיפול מבוסס על פגיעה "בבטן הרכה" של הנגיף, כלומר הוא פוגע ישירות במעגל החיים של הנגיף. חברות שונות פיתחו תרופות עם מנגנונים שונים, כאשר השילוב של התרופות פוגע כל אחד במקום אחר במעגל החיים של הווירוס.
יעילות הטיפול הזה גדולה מאוד. כיום מגיעים למצב שבו הטיפול כולו ניתן בטבליות דרך הפה, הוא נמשך 8 – 12 שבועות (כתלות במידת ההצטלקות של הכבד), לעיתים טבליה אחת ביום, אין תופעות לוואי משמעותיות, וההצלחה היא 95 עד 100 אחוזים. זוהי הצלחה שלא הייתה קיימת בעבר וממש אפשר לרפא את המחלה לחלוטין. יתר על כן, ההישג הזה הולך ומתקדם. למעשה לא היה כדוגמתו ברפואה ב- 50 השנים האחרונות, כלומר שמצליחים לרפא מחלה ויראלית שהתגלתה רק לפני כ- 30 שנה. יש המשווים זאת אפילו לתקופת גילוי הפניצילין, האנטיביוטיקה.
לפרטים נוספים על הטיפול בהפטיטיס C היכנסו לסרטון: https://www.youtube.com/watch?v=o5uuvyQyHTQ
אודות הכותב
פרופ' אלימלך צוקרמן
פרופ' אלי צוקרמן הינו מומחה בינלאומי למחלות כבד, המשמש בתור מנהל יחידת מחלות הכבד במרכז הרפואי כרמל ובמרכז הרפואי לין שבחיפה. את לימודי הרפואה סיים בהצטיינות בפקולטה לרפואה של הטכניון ולאחר מכן התמחה ברפואה פנימית בבית החולים בני ציון. בשנים 1993 - 1997 התמחה במחלות כבד באוניברסיטת דרום קל...
לכרטיס המומחה
כתבות נוספות בתחום
