כדי לקבל מידע עדכני בנושא שוחחנו עם פרופסור אלי צוקרמן, מומחה בינלאומי למחלות כבד, מנהל היחידה למחלות כבד בבתי החולים כרמל ולין, ויושב ראש החברה הישראלית לחקר הכבד. כמו כן, פרופסור צוקרמן מנהל את פורום מחלות כבד בפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.
ראשית, יש להסביר שהיחידה שלנו בבית החולים כרמל, בשיתוף המחלקה לאפידמיולוגיה בראשות פרופסור גדי רנרט, עוסקת כבר שנים באיסוף נתונים והערכת אפידמיולוגיה של הפטיטיס C ו- B בארץ. מסתבר של- 2% מהאוכלוסייה יש הפטיטיס C (כלומר כ- 120 עד 150 אלף נשאים), כאשר רובם ילידי ברה"מ לשעבר. לכן הכרזנו על 3 גורמי סיכון עיקריים שהוסכמו גם על ידי אנשי משרד הבריאות:
הבעיה הגדולה היא שבארץ אין תוכנית לאומית (ממומשת) לסקירה של נשאים כפי שיש בחלק מארצות אירופה או בארה"ב, ולכן קשה לאתר אותם. אנו יודעים למשל שכ – 25% מהמטופלים של קופת חולים כללית נבדקו בדיקה להפטיטיס C בזמן כלשהו (ניתן להניח שהדבר דומה בקופות האחרות), ומכאן שלגבי 75% מהמטופלים איננו יודעים וביניהם נמצאים גם חולים שצריכים טיפול דחוף יחסית. חשוב לציין שיש לנו תוכנית לאומית מטעם החברה הישראלית לחקר הכבד והמועצה הלאומית לגסטרורנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד) אך קשה לנו ליישם אותה בישראל בשלב זה.
בנוסף, יש חולים שכבר אובחנו כנשאים של הפטיטיס C ועדיין לא הופנו לטיפול על ידי קופות החולים מסיבות אלו ואחרות. לכן, לצד הקושי שבאיתור חולים שלא עברו מעולם בדיקות סקירה למחלה, חלק מהחולים שכן אובחנו אינם מופנים למרפאות כבד.
סיבוכי המחלה כוללים אי ספיקת כבד עד כדי צורך בהשתלת כבד ותמותה, וכן סרטן כבד וסיבוכים כמו דימום מדליות, שינוי במצב ההכרה ומיימת. אנו בנינו מודלים כלכליים עם מומחים מחו"ל וגם מישראל. הראנו שאם מצליחים לטפל בחולים הידועים כיום נוכל להקטין את העומס הכלכלי בצורה משמעותית מאוד עד שנת 2020, כולל ירידה בשיעור סרטן כבד, בצורך בהשתלות כבד ובתמותה. כלומר, ניתן לא רק לשפר את הבריאות ולהאריך את תוחלת החיים, אלא גם להקטין את הנטל הכלכלי בצורה משמעותית בעתיד הנראה לעין של 10 – 20 שנים הקרובות.
בנוסף, בדקנו האם משתלם מבחינה כלכלית לבצע בדיקת סקירה להפטיטיס C (שעולה כסף). התוצאות מראות שלא רק משתלם אלא שהתועלת הכלכלית בבדיקה זו וטיפול בנשאים עומדת בשורה אחת עם גילוי סרטן השד, יתר לחץ דם וכולסטרול מבחינת חיסכון ציבורי. בנוסף, ככל שאבחון המחלה והטיפול מתבצעים מוקדם יותר כך התועלת כמובן (כולל הכלכלית) גבוהה יותר.
יש בפנינו מספר מחסומים. הראשון הוא כאמור שלא כל החולים בסיכון עוברים בדיקת סקירה וכאן צריך להביא לשינוס מותניים של קופות החולים, משרד הבריאות והחברה הישראלית לחקר הכבד כדי לבצע בדיקות סקירה לכל קבוצות הסיכון. השני הוא שחולים שכבר אובחנו לא תמיד מגיעים לטיפול בגלל שאינם מופנים על ידי הרופאים שלהם, אם מפני שהרופא סבור שזוהי מחלה קלה או שהטיפולים "קשים מאוד" ואינם מצדיקים את "הטרחה". המחסום השלישי הוא סטיגמה של חולים שמפחדים מטיפולים קשים עם תופעות לוואי משמעותיות.
חשוב לדעת שבכל הקשור לטיפול בהפטיטיס C חלה מהפיכה ושינוי דרמטי, אולי החשוב והבולט ביותר ברפואה ב- 50 השנים האחרונות, בהן הצלחנו להביא לריפוי מוחלט של מחלה ויראלית כרונית. כיום הטיפול מבוסס על כדורים בלבד ללא זריקות, כמעט נטול תופעות לוואי משמעותיות, נמשך 3 חודשים ברוב המקרים, ומביא ל- 95 עד 100 אחוז הצלחה בסילוק הנגיף לתמיד עם שיפור במחלת הכבד.
לכל מי שנמצא בקבוצת סיכון אנו ממליצים להיבדק, ולאלו שנבדקו ונמצאו נשאים – זכרו שיש היום טיפול יעיל מאוד, פשוט וללא תופעות לוואי, שימנע סיבוכים והתקדמות של המחלה.
פרופסור אלי צוקרמן הינו מומחה למחלות כבד המשמש כמנהל היחידה למחלות כבד בבתיה"ח כרמל ולין, וכיו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד. שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים אחרים ניתן להפנות אל פרופסור צוקרמן דרך פורום מחלות כבד בפורטל.