קבוצת הגיל של הילדים נמנית עם הקבוצות אשר כמעט שאינן מועדות כלל לחלות באופן קשה בקורונה. אך במחקרים שונים נמצא כי וירוס הקורונה מביא לתופעות פתולוגיות שונות שיש בהן כדי לפגוע בחלקים ובאורגניזמים שונים בגוף – או לכל הפחות לשבש את פעילותם – וזאת בספקטרום גדול ומגוון של תופעות לוואי. וירוס הקורונה (אם כי לא רק הוא) גורם לתסמונת פוסט-נגיפית בקרב חולים שהבריאו מהמחלה הוויראלית בדרגותיה החמורות. מחקרים שונים שנערכו בכל רחבי תבל בעניין קבוצות הגיל המבוגרות הוכיחו כי חלק בלתי מבוטל מן החולים מגלה סימפטומים של המחלה בטווח הארוך וכי יש קורלציה בין אקוטיות המחלה ובין חריפות התסמינים בטווח הארוך לאחר ההחלמה. היות שקבוצות הגיל של ילדים לא נכללו במחקרים אלו ונראה כי חסרה אינפורמציה על תופעת התסמונת הפוסט-נגיפית של הקורונה (Long COVID) בקרב ילדים במדינת ישראל, מצא משרד הבריאות בישראל לנכון לערוך סקר בדבר תופעה זו והיקפה בקרב קבוצות הגיל של הילדים במדינת ישראל. ממצאי סקר זה הם עניינה של כתבה זו.
משרד הבריאות ערך את הסקר בדבר התסמונת הפוסט-נגיפית של הקורונה בקרב ילדים במדינת ישראל אשר הבריאו ממחלת קורונה אקוטית. הדבר נעשה כדי לבדוק (קודם כול) אם אכן קיימת תופעה כזו בקרב קבוצות הגיל של הילדים, ואם כן – לברר עד כמה נפוצה תופעה זו של תסמינים ארוכי טווח לאחר החלמה ממחלת קורונה אקוטית בקרב ילדים במדינת ישראל, וכן כמה זמן הם מתמשכים.
בערך במחצית הראשונה של יוני 2021 נערך סקר באמצעות הטלפון בקרב כמעט 14,000 הורים לילדים קטינים מגיל 3 ועד 18 שחלו בקורונה והבריאו. הסקר עסק במאפייני רקע ובאינפורמציה קונקרטית הן לגבי זמן המחלה הן לגבי התסמינים שבאו לאחר ההבראה ממנה (התסמונת הפוסט-נגיפית של הקורונה). עיקר הבירור היה בעניין רשימה פתוחה של סימפטומים מסוימים (אובדן היכולת לחוש טעמים וריחות, טמפרטורת גוף גבוהה וכו' מצד אחד, ומצד שני גם בעיות קוגניטיביות או נוירולוגיות או נפשיות). יש להבהיר כי כוונת המילים "רשימה פתוחה" היא כי הורים אשר רצו בכך יכלו בהחלט לייחד את הדיבור גם על סימפטומים שלא נכללו ברשימה האמורה. המחקר נערך על דרך דגימה אקראית של כל תתי-הקבוצות של קבוצת הילדים (גיל, מין, השתייכות חברתית, התקופה שעברה למן ההבראה). בתום הסקר נערכה אנליזה מקיפה לצורך עדכונה של רשימת הסימפטומים.
מקור המידע כאן הינו מקור מידע מכלי שני, כלומר ההורים. מדובר באנשים שהם עצמם לא סבלו ממחלת הקורונה ומהתסמונת הפוסט-נגיפית של הקורונה, ואף יש חשש לשגיאות עקב טעויות שמקורן בקשיי זיכרון. זאת ועוד, ייתכן שיש לתלות חלק מן הממצאים באירועים אחרים שהתרחשו באותה תקופה ואינם קשורים למחלת הקורונה או לתסמונת הפוסט-נגיפית של הקורונה, כגון ירי הרקטות ומבצע "שומר החומות" (והשפעתם על המבוגרים בסביבתם של הילדים), השהייה בבית בעת הסגר ואף לאחריו במנותק ממסגרות הלימוד ומהחברים במשך זמן רב ולימוד מרחוק בתנאים בלתי שגרתיים. מגבלות מחקר אלו – עניינן הקושי לקבוע אם יש בנמצא קשר סיבתי בין מחלת הקורונה והתסמונת הפוסט-נגיפית שלה ובין התופעות שעליהן דווח במסגרת הסקר. מגבלות המחקר מתעצמות ביתר שאת לנוכח היעדרה של קבוצת ביקורת מותאמת (לשם השוואה) של ילדים אשר לא חלו בקורונה ובאמצעותה היה אפשר לשער אילו תופעות אינן קשורות באופן ישיר לנגיף הקורונה – בהיותן משותפות לשתי הקבוצות – ואילו תופעות מאפיינות רק את קבוצת המחקר של ילדים שהבריאו מקורונה, ולכן אולי הן קשורות אך ורק למחלת הקורונה ולתסמונת הפוסט-נגיפית של הקורונה.
ובכן, הממצא העיקרי הוא כי אכן ישנם סימפטומים מתמשכים המאפיינים את התסמונת הפוסט-נגיפית של הקורונה אצל למעלה מעשירית מהילדים במדינת ישראל שלקו במחלת הקורונה בדרגותיה החריפות. התגלתה קורלציה בין מחלת קורונה שבמהלכה התגלו הסימפטומים המאפיינים את המחלה ובין הסיכון לסבול מן הסימפטומים שלה בטווח הארוך.
בקבוצת הגיל 6–12 נצפתה בקרב הילדים התסמונת הפוסט-נגיפית של הקורונה אצל קצת פחות מ-3% בקרב אלו שלקו בקורונה וסבלו מתסמיניה בעת המחלה לעומת 2% בקבוצה זו שהיו חולי קורונה א-סימפטומטים, כלומר, הם הוכרו כחולי קורונה מאומתים לאחר שהתגלתה אצלם מחלת הקורונה, אלא שהם לא גילו כל סימפטום של המחלה. בקבוצת הגיל 12–18 התסמונת הפוסט-נגיפית של הקורונה התגלתה אצל בערך 5.5% בקרב אלו שלקו בקורונה וסבלו מתסמיניה בעת המחלה לעומת 3.5% בלבד בקבוצה זו שהיו חולי קורונה א-סימפטומטים. בקבוצת הגיל 3–6 התגלתה התסמונת הפוסט-נגיפית של הקורונה אצל 3% בקרב אלו שלקו בקורונה וסבלו מתסמיניה בעת המחלה לעומת קצת פחות מ-1.5% בקבוצה זו שהיו חולי קורונה א-סימפטומטים.
עוד נמצא בסקר האמור כי ככל שגיל הילד מבוגר יותר יש סיכון רב יותר לא רק לגלות תסמין כלשהו של מחלת הקורונה בעת המחלה עצמה (ובפרט בקבוצת הגיל 12–18), אלא יש סיכון גדול יותר כי תתגלה אצלו גם התסמונת הפוסט-נגיפית של הקורונה, שהרי נתגלו סימפטומים של מחלת הקורונה גם בחלוף 6 חודשים מאז המחלה אצל 2% בקירוב מהילדים בגיל 3–6 וכמעט 2.5% מהילדים בגיל 6–12 לעומת בערך 4.5% אצל הילדים בגיל 12–18.
יש לציין גם ממצא מדאיג העולה מן הסקר, ולפיו בהשוואה לזמן שקדם למגפת הקורונה התגלתה התדרדרות בסימפטומים הנוירולוגיים, הקוגניטיביים והנפשיים בקרב יותר מ-33% מן הילדים. בפרט אמורים הדברים בבעיות שינה ובהפרעות קשב וריכוז (אם כי נצפו סימפטומים התנהגותיים שעניינם חוסר הצלחה בלימודים, ירידה במידת הפעילות בכלל ובמידת הפעילות הגופנית בפרט, לאות, תמורות בלתי מוסברות במצב הנפשי, הפרעות חרדה ודיכאון). מן הראוי להדגיש כי תמונת מצב קשה זו עולה בחומרתה על המשתקף בספרות המחקר בדבר השלכותיה של מחלת הקורונה על מצבם הפיזי, הקוגניטיבי והנפשי של ילדים, ויש בתמונת מצב זו כדי להצריך בדק בית יסודי בנושא זה גם במדינת ישראל, אם כי האמור לעיל בדבר מגבלות המחקר עקב אירועים אחרים שהתרחשו אף הם בתקופת הקורונה (ובפרט בהתחשב בהיעדרה של קבוצת ביקורת מותאמת של ילדים אשר לא לקו בקורונה) יפה גם לעניין תופעות אלו.
יש בממצאי הסקר כדי להוכיח כי בדומה למתרחש בכל רחבי העולם, אלפי ילדים בישראל סובלים מן התסמונת הפוסט-נגיפית של הקורונה, וכי וירוס הקורונה משפיע בטווח הארוך גם על קבוצות הגיל של הילדים ולא רק על אלו של המבוגרים והנערים. בסקר נמצא כי יש קורלציה בין גיל מתקדם יותר – וכן חומרה רבה יותר של הסימפטומים שנצפו בעת מחלת הקורונה עצמה – ובין ריבוים והחמרתם של הסימפטומים המאפיינים את התסמונת הפוסט-נגיפית של הקורונה. כמו כן, מן ההכרח להמשיך לבדוק את ההתדרדרות בסימפטומים הנוירולוגיים, הקוגניטיביים והנפשיים אצל למעלה משליש בקרב קבוצות הילדים ואת גורמיה. זאת, בהתחשב בהשפעות הבלתי מבוטלות של האירועים, ההתפתחויות ושינויי השגרה שחלו בתקופת הקורונה, כפי שאפשר לבחון באמצעות מחקרי המשך שבהם ישתתפו גם קבוצות ביקורת של ילדים שלא לקו בקורונה.