מונחים בסיסיים בדבר הקורונה שידיעתם יכולה להציל חיים

מונחים בסיסיים בדבר הקורונה שידיעתם יכולה להציל חיים

נגיף הקורונה החל להתפשט בפברואר 2020, ולפי כל הסימנים נראה כי במהרה יימצא חיסון כנגד הנגיף, ובכל רחבי הגלובוס יוכלו האנשים לחזור לשגרה. אך כולנו ניאלץ לשמור עוד זמן לא מועט על ההנחיות המגבילות שבאו עם מגפת הקורונה, לעטות מסכות ולהקפיד על ריחוק גופני. בצד כל אלה עולים על הפרק תדיר מונחים מדעיים רפואיים בלתי מוכרים הלקוחים מן השיח של חקר הנגיפים (וירולוגיה) וחקר המגפות (אפידמיולוגיה). יש בהם מונחים היוצרים מבוכה, ויש בהם מונחים מעורפלים העלולים להרתיע את הקהל מהתעניינות בדיון הקדחתני של המדיה בדבר הקורונה.

לשם העמדת הדברים על מכונם ועל דיוקם קיבצנו עבור הקוראים את המונחים שידיעתם היא החיונית ביותר. לא זו בלבד שידיעתם תניב היכרות טובה יותר של הדיון הנסב על נגיף הקורונה, אלא אף יהיה בה כדי לסייע לציבור להתגונן מפני הנגיף.

נגיף (וירוס)

מדובר ביצור אשר תא חי הינו חיוני להתרבותו. הווירוס נכנס אל התא ומנצל את ה-DNA (מטען המידע התורשתי) שלו כדי להתרבות באופן המוני. אחרי כן הנגיפים ה"טריים" הנוספים שנוצרו פורצים (על דרך ההתפוצצות) אל מחוץ לתא החולה אשר אליו נכנסו, חודרים אל תאים חיים תקינים אחרים ומנצלים את מטענם הגנטי של אותם תאים לצורך התרבות הנמשכת באופן זה.

חלבוני "קוצים (Spikes)"

וירוס הקורונה חודר אל תאים תקינים ומנצל את ה-DNA שלהם כדי להתרבות. זאת, לאחר שהוא נצמד אליהם באמצעות חלבונים שונים שמקומם על פני הצד החיצוני של המעטפת שלו ומכונים בשם "Spikes (קוצים)", והם המשווים לנגיף הקורונה מראה של כתר. זהו מקור שמו של נגיף הקורונה.

כדוריות דם לבנות

הדם מורכב מכדוריות דם אדומות המעבירות חמצן לכל חלקי הגוף, מטסיות דם המתפקדות כחלק מן המנגנון של קרישת הדם, ומכדוריות דם לבנות אשר הן חומרי הבניין שמהם עשויה המערכת החיסונית. עם כדוריות הדם הלבנות נמנים תאי T (שבהם נעסוק בהמשך הדברים), תאי B המפיקים נוגדנים, לימפוציטים שתפקידם לחסל נגיפים (וירוסים) ונויטרופילים המשמידים בקטריות (חיידקים).

תאי T

התאים המכונים "תאי T" הינם חלק בלתי נפרד ממרכיביה של המערכת החיסונית בגוף האדם. בעצם, עוסקים אנו במין מסוים של כדוריות הדם הלבנות המשמשות הן לפעילותו של "הזיכרון החיסוני" אשר נועד לזהות כל כניסה נוספת של כל גורם פולש שחדר לגוף, הן להשמדתו של אותו גורם פולש ושל התאים אשר הביא הוא להדבקתם. לתאי T יש תפקיד מפתח גם בהשמדתו של וירוס הקורונה. לפיכך, מפתחי החיסון כנגד הנגיף באים להבטיח את ייצורם של תאי T מסוימים המתאימים דווקא לנגיף הקורונה, וזאת כדי שהגוף יוכל להשמידו במהרה קודם שייווצר מצב קשה של חולי.

נוגדנים

נוגדנים הם חלבונים במערכת החיסון, ואותם יוצרות כדוריות הדם הלבנות מסוג B. כאשר נכנס אל הגוף נגיף (וירוס), הנוגדנים מאתרים אותו במקום שממנו נכנס, מוציאים אותו מכלל פעולה וגורמים לכדוריות דם לבנות אחרות להגיע אף הן אל אתר החדירה ולחסל את הפולש. לנוגדנים גם יש "זיכרון חיסוני", ומאז החדירה ואילך כל אימת שהנגיף יחדור אל הגוף, הנוגדנים "יזכרו" את הגורם הפולש וכך יוכלו לזהותו, להוציאו מכלל פעולה ולשלול ממנו כל אפשרות להביא ליצירתה של מחלה בגוף (ולגרום להתפתחותה – על אחת כמה וכמה).

סערת ציטוקינים

תהליך דסטרוקטיבי שבו מתרחשת תגובה עודפת של המערכת החיסונית עקב כניסתו של וירוס הקורונה אל הגוף. לדעת החוקרים, התהליך האמור הוא שמביא להריסתם של איברים שונים ולמקרי מוות רבים ממחלת הקורונה.

אפידמיולוגיה ("תורת המגפות")

תחום במקצוע הרפואה שעניינו חקר המגפות, סכנתן והאופנים שבהם אפשר למנוע אותן. מטרתה של חקירה אפידמיולוגית היא למצוא את מיקומם של הגורמים להפצת הנגיף ולמנוע הדבקה או המשך הדבקה בווירוס (וראו להלן "שרשרת הדבקה").

פנדמיה

מגפה שהתפשטה בקרב אנשים בשתי יבשות ומעלה והפכה למגפה כלל-עולמית שבה אנשים מדביקים זה את זה. יש אומרים כי ארגון הבריאות העולמי השתהה יתר על המידה קודם שקבע כי מחלת הקורונה הינה פנדמיה, ולכן רבה אחריותו להתפשטות המגפה מסין אל מדינות שונות בכל קצות תבל עד שמשבר הקורונה הפך למשבר כלל-עולמי.

מקדם הדבקה

מושג יסוד בשדה החקר של המגפות (אפידמיולוגיה), שעניינו חישוב (סבוך ביותר, יש לומר) של מספר האנשים הממוצע אשר אותם ידביק כל חולה במחלה בשטח ספציפי. לדוגמה: אם מקדם ההדבקה שנקבע הינו 1, פירוש הדבר שאדם חולה לא ידביק יותר מאדם אחד בלבד במחלה. לעומת זאת, אם נקבע כי מקדם ההדבקה הינו 1.2, אזי ההנחה היא שכל אדם שלקה במחלה יעביר אותה אל 1.2 בני אדם וכו'. קביעת מקדם הדבקה שהינו פחות מ-1 משקפת מצב שבו הנגיף כמעט שאינו מידבק, ולמעשה המגפה נעצרה.

"השטחת העקומה"

מדובר באחד המושגים הידועים והנפוצים ביותר שעניינו אחת המטרות העיקריות העולות על הפרק בשיח בדבר הפסקת התפשטותה של מגפת הקורונה. דווקא משום כך נודעת חשיבות רבה ביותר להעמדת הדברים על אמיתותם ועל דיוקם. בניגוד למה שאולי אפשר לסבור בטעות, אין מדובר בייצובה של סיטואציה אפידמיולוגית מסוימת ויצירת "פלאטו" המשקף מצב סטטי שבו אין עוד התדרדרות במצב שיוצרת המגפה כמשתקף בנתוני התחלואה. לאמיתו של דבר, עניינה של ה"עקומה" הינו מספר האשפוזים על רקע החשש לשיתוק מערכת הרפואה, חשש הנמנה עם החששות החמורים ביותר המתעוררים במצבי מגפה. אם כן, עניינו של המושג "השטחת העקומה" הוא הגשמת המטרה לצמצם את כמות האשפוזים עד כדי כך שלא יהיה חשש כי מערכת הבריאות תגיע למצב של רוויה ("אי-ספיקה") וייבצר ממנה לקבל חולים לאשפוז במחלקות או אף לספק את שאר צורכיהם, וזאת עקב מחסור בכוח אדם, בציוד (ובפרט מכונות הנשמה) ובמיטות אשפוז.

חסינות העדר

מדובר במצב המאפיין מחלות נגיפיות רבות בישראל, ובו חלק גדול מן האוכלוסייה מחוסן בפני נגיף או חיידק המחוללים מחלה מסוימת משום שגופם כבר פיתח נוגדנים כנגדה, ובאופן זה מוגנות גם קבוצות האוכלוסייה שאינן מחוסנות כאמור. ישנו יחס הפוך בין כמות האנשים המחוסנים כנגד המחלה ובין מידת תפוצתה של מגפה זו או אחרת והסיכוי להידבק בה. כלומר, תפוצתה של מגפה תקטן ככל שיגדל מספרם של האנשים המחוסנים מפניה. לעומת זאת, אם רק חלק קטן מן האוכלוסייה הינו מחוסן בפני מחלה כי פיתח נוגדנים כנגדה, סכנת התפשטותה גדולה מאוד. לדאבון הלב, זהו מצב הדברים במקרה של נגיף הקורונה, שכן לפי הערכות החוקרים, רק 1%–2 מתוך כלל האוכלוסייה בישראל אכן פיתחו נוגדנים כנגד הנגיף לאחר שהמערכת החיסונית בגופם נחשפה אליו.

שרשרת הדבקה

רצף של מקרי הדבקה המביאים לידי תפוצת בקטריה (חיידק) או וירוס (נגיף). ככל שאמורים הדברים בנגיף הקורונה, עניין לנו במצב של הדבקה המונית בווירוס בשטח ספציפי כך שעלולה להיווצר מגפה שתתפשט גם לשטחים נוספים אם לא יינקטו מייד צעדים לבלימתה. למשל, הדבקה המונית בעיר חיפה עלולה לגרום להדבקה רחבת היקף בכל אזור הקריות אם היא לא תיבלם.

בדיקה סרולוגית

בדיקה שבאה לברר מהו שיעור הנוגדנים במערכת החיסונית בגוף שהינם מתאימים למחלה זו או אחרת. בישראל בוצע סקר סרולוגיה מדגמי ארצי כדי לבדוק מהו מספרם של האנשים שכבר פיתחו נוגדנים כנגד נגיף הקורונה, ובכלל זה אלו שלא חשו בכך (וראו להלן "חולה א-סימפטומטי").

מכשיר PCR

מדובר במכשיר שנועד לגלות וירוסים הנמצאים בגוף. הדגימות שנלקחות מן החוטם ומן הלוע בבדיקת הקורונה (כי שם תחילת ההדבקה באותה מחלה) מועברות למבחנה לצורך ריבוי, ואז מודד המכשיר את ערכיה של פליטת האור הפלואורסצנטי מהדגימה – לאחר תהליכים כימיים שעברו הנגיפים בה משנתרבו – לצורך השוואה לערכים של פליטת האור האמור המאפיינים נגיפי קורונה. אם הערכים יימצאו זהים – תוצאת הבדיקה הינה חיובית, כלומר, זוהתה הדבקה בנגיף הקורונה.

חולה א-סימפטומטי

חולה שנדבק בחיידק או בנגיף מחולל מחלה (ולענייננו, וירוס הקורונה), אך אין הוא חש בסימפטומים ואף אין הוא עתיד לחוש בהם. עם זאת, הוא נשא של הנגיף ועלול להדביק במחלה אחרים בלי לחוש בכך, כפי שאירע במצבי הדבקה קלסיים המאפיינים חולים אלו במועדוני קריוקי, בפאבים, במכוני כושר ובהפגנות. הדבר עלול להיות קריטי במיוחד כאשר מדובר באנשים בקבוצת סיכון הנדבקים מחולה א-סימפטומטי שככל הנראה אינו עתיד להתגלות. לפי אומדנים שונים, עד 40% מחולי הקורונה הינם חולים א-סימפטומטים. אך לפי ארגון הבריאות העולמי, שהסתמך על דיווחים מכל רחבי תבל, שיעורם הינו בערך 16% מכלל החולים. מדיווחים שונים בעולם עולה כי רוב החולים הא-סימפטומטים שלקו בקורונה טרם הגיעו לגיל 40.

חולה פרה-סימפטומטי (קדם-תסמיני)

אדם שלקה בנגיף הקורונה אך אין הוא חש בשום סימפטום המאפיין את המחלה, אך בשונה מחולה א-סימפטומטי הוא עשוי לחוש בכולם או בחלקם בשלבים מאוחרים יותר של התפתחות המחלה. כיום כבר ידוע לחוקרים כי לעיתים קרובות חשים חולי הקורונה בסימפטומים של המחלה רק כעבור פרק זמן מיממה אחת ועד 3 ימים למן הידבקותם במחלה, ואין לדעת איזה חולה יהיה א-סימפטומטי ואיזה חולה יחוש בשלב מאוחר יותר בתסמיני המחלה ויבוא בגדר חולה פרה-סימפטומטי.

תוצאת "חיובי-גבולי" או "בלתי מוחלט"

דגימה הנלקחת מחולה א-סימפטומטי או מחולה בשלבי מחלה התחלתיים לצורך בדיקת קורונה לעיתים אינה כוללת די נגיפים כדי לפלוט אור פלואורסצנטי שדי בו כדי להוכיח באופן חותך כי אכן אותו חולה לקה בקורונה. במקרים אלו רואים בנבדק חולה קורונה לכל דבר ועניין עד שתתקבל תוצאתה של בדיקה נוספת המוכיחה באופן חד-משמעי כי אין הוא חולה.