בשנים האחרונות מדינת ישראל יכולה להשתבח בשיפור רב עקב הפעלת התוכנית הלאומית של משרד הבריאות להפחתת העישון והשפעותיו, וזאת לא רק בהרתעת אנשים מעישונה של הסיגריה הראשונה (או מצריכתו הראשונה של כל מוצר עישון אחר), כי אם אפילו בקידום גמילתם של מעשנים מן ההרגל הנפסד הזה. מוקד הייעוץ בטלפון לנגמלים מעישון שפתח משרד הבריאות בפברואר 2020 פעל עד כה ללא הרף, והעניק את שירותיו הטובים לכל הזקוק לכך גם בעת מגפת הקורונה. ביולי 2021 צפוי להתפרסם ברבים הדו"ח לשנת 2020 של שר הבריאות על תופעת העישון בישראל, ובכלל זה השיפורים והתמורות שהתרחשו במספר אספקטים בנושא המלחמה בצריכתם של מוצרי העישון. הינה מבחר עובדות מאלפות המצוינות בדו"ח העתיד להתפרסם כאמור.
המרכז הלאומי לבקרת מחלות (המלב"ם) בדק ממאי 2020 ועד ספטמבר 2020 את דפוסי צריכתם של מוצרי עישון בקבוצת המבוגרים. הדבר נעשה כדי לבחון את השפעתה של מגפת הקורונה על דפוסי צריכה אלו. לכאורה היה צפוי זינוק במספר המעשנים עקב הלחץ וחוסר הוודאות שהביא עימו נגיף הקורונה, אך למרבה ההפתעה התברר שלמעשה לא חלה כל תמורה בשיעורם של המעשנים בקרב האוכלוסייה: רק חמישית מן הנשאלים ענו בחיוב על השאלה האם הם מעשנים, ושיעור האנשים שסיפרו כי חדלו מעישון טבק ומוצריו למן פרוץ המגפה לא עלה על מחצית האחוז. לעומת זאת, כמעט 27% מצרכני הסיגריות הודיעו כי צריכת הסיגריות היומית שלהם עלתה בשיעור ממוצע של מעט יותר מתריסר סיגריות. אך בערך 57% מן הנשאלים סיפרו כי לעולם אין הם מעשנים במעמדם של בני ביתם. לעניין זה לא נמצא הבדל ניכר בין יהודים ובין ערבים.
לפי סקר HBSC 2018–2019 – שממצאיו יידונו בפרוטרוט בדו"ח שר הבריאות האמור – בערך 15% מן התלמידים בבתי הספר התיכוניים הודו כי צרכו סיגריות, ובערך רבע הודו כי עישנו נרגילה.
מממצאי הסקר עולה בבירור כי בהשוואה לנקבות, זכרים מעשנים הרבה יותר סיגריות ונרגילות בכל קבוצות הגיל ובכל המגזרים (הן היהודי הן הערבי), אם כי שיעורם הכללי של מעשני הסיגריות ואף של מעשני הנרגילות במגזר הערבי עולה על זה שבמגזר היהודי. אך אפשר להתנחם בעובדה המשמחת כי לאורך זמן (1998–2019) נצפתה מגמה של הפחתה ניכרת לא רק לעניין צריכת הסיגריות, אלא גם לעניין השימוש בנרגילות.
לפי ממצאיו של סקר משנת 2019 מטעם משרד הבריאות בדבר שימוש בסיגריות אלקטרוניות בגיל ההתבגרות, למעלה מ-25% מן המתבגרים הצעירים צרכו סיגריות אלקטרוניות, בעיקר משום שהן נחשבות למוצר שפגיעתו רעה פחות מזו של שאר צורכי העישון ומוצרי הטבק. בערך 16.5% מן הנערים שהשתמשו בסיגריות אלקטרוניות (חלקם רק בני 12) דיווחו כי הסיגריה האלקטרונית שימשה עבורם כחוויית העישון הראשונה. נתון נוסף שהתגלה בעקבות עריכת הסקר משנת 2019 הוא כי צריכתם של מוצרי עישון נפוצה הרבה יותר אצל זכרים מאשר אצל נקבות. עוד נמצא בסקר האמור כי 20% מן המתבגרים הצעירים מעשנים, וכי חציים מעשנים סיגריות וחציים – סיגריות אלקטרוניות.
לפי "סקר בריאות לאומי בישראל-4" (INHIS-4) – שנערך מדצמבר 2018 ועד מרץ 2020 – לא נמצא הבדל ניכר בשיעור המעשנים בני 21 ומעלה במדינת ישראל בשנת 2019 (20%) לעומת שנת 2020 (20.1%).
אך במדינת ישראל אחוז הזכרים המעשנים (26% בקירוב לעומת בערך 23% במדינות המפותחות בעולם) עולה בהרבה על אחוז הנקבות המעשנות (בערך 15% לעומת 14% בקירוב במדינות המפותחות בעולם), ושיעור המעשנים בקבוצת האוכלוסייה הערבית (24.5% בקירוב) גבוה מזה המאפיין את קבוצת האוכלוסייה היהודית (בערך 19%).
עוד עולה מממצאיו של סקר הבריאות הלאומי כי ישנו יחס הפוך בין השכלה ובין נטייה לצרוך מוצרי עישון, שכן שיעור האנשים הצורכים מוצרי עישון בקרב קבוצת בעלי התארים האקדמיים אינו עולה על בערך 17.5%, ואילו שיעורם בקרב כל השאר הינו קרוב לשיעור כפול (בערך 30% בממוצע). כללו של דבר, הנטייה לצרוך מוצרי עישון עולה ככל שההשכלה נמוכה, ולהפך: הנטייה האמורה יורדת ככל שההשכלה גבוהה יותר.
מבין כלל המרואיינים סיפרו בערך 1.5% כי הם עושים שימוש בסיגריות על בסיס טכנולוגיית אידוי (סיגריות אלקטרוניות או IQOS או כל אלה גם יחד). תפוצתן של סיגריות אלו בקבוצת האוכלוסייה הערבית (3% בקירוב) הינה יותר מכפולה בהשוואה לתפוצתו של השימוש בסיגריות אלו בקבוצת האוכלוסייה היהודית (מעט יותר מאחוז אחד), ואילו בכל המגזרים שיעור השימוש בסיגריות האמורות בקרב זכרים (כמעט 3%) עולה פי כמה וכמה על שיעור השימוש בהן אצל נקבות (כמעט מחצית האחוז).
התמיכה במעשנים החפצים להיגמל מעישון הוגדלה מאוד בשנת 2020. נוסף על הסדנאות הקבוצתיות למעשנים הרוצים להפסיק לעשן אפשר לקבל בקופות החולים גם ייעוץ אישי אצל יועץ גמילה או אצל רופא המשפחה או באמצעות המוקדים הטלפוניים לגמילה מעישון (בצד מוקד מקביל של משרד הבריאות).
ייתכן שבגין מגפת הקורונה ירד מספרם של מבקשי הסיוע בגמילה מעישון בשנת 2020 ועמד על 26,015 (בערך 10% פחות ממספרם של מבקשי הסיוע האמור בשנת 2019). שיעורם השנתי של מבקשי העזרה בגמילה מעישון עודו מצומצם ביותר ואינו עולה על בערך 2.5% מכלל קבוצת המעשנים במדינת ישראל.
בשנת 2020 נעזרו בערך 2,000 מעשנים בסדנת הגמילה מטעם משרד הבריאות דרך המוקד הטלפוני שלו, ומספרן היומי של שיחות הגמילה בסדנאות הגמילה עמד על 100 לערך.
עוד אינפורמציה וסיוע בגמילה מעישון אפשר לקבל במוקד הלאומי לגמילה מעישון של משרד הבריאות בטלפון 6800* ולהשתתף בתוכנית גמילה למעשנים הנמשכת שישה שבועות ונפרסת על פני שישה שבועות, והכול – בהתאם לנוחות המעשן. במקרים המתאימים אפשר לפרוס את התוכנית גם על פני תקופה ממושכת יותר ככל שנחוץ.
בשנת 2020 שולם לקופת המדינה סכום של 7.2 מיליארד ש"ח שמקורו במיסי קנייה על מוצרי העישון: על הסיגריות לבדן שולם מס קנייה של בערך 6.5 מיליארד ש"ח (מתוכם 6.04 מיליארד ש"ח עבור סיגריות מיובאות, ובערך 495 מיליון ש"ח – עבור סיגריות מתוצרת ישראל). בערך 743 מיליון ש"ח נוספים שולמו כמס קנייה עבור טבק לעישון או לנרגילות או למקטרת, וכן עבור סיגרים ויחידות טבק לחימום.
נוסף על הכנסות המדינה שמקורן במס קנייה עבור מוצרי עישון שולם מע"מ בסכום העולה על מיליארד ש"ח.
בשנת 2020 נמשך הצמצום בייצור הסיגריות במדינת ישראל (שירד לכמות של 27 מיליון חפיסות סיגריות בלבד), ואילו ייבוא הסיגריות גדל בערך ב-15% ועמד על 317 מיליון חפיסות. ככל הנראה באה מגמת גידול זו כמעין איזון לכמות הסיגריות שמן הנמנע היה לקנות בחו"ל ובחנויות הפטורות ממכס משנסגרו שדות התעופה בשל נגיף הקורונה.
הגדלת שיעורו של מס הקנייה המוטל על טבק לגלגול על דרך השוואתו לזה של סיגריות מאז שנת 2019 הביאה לירידה של בערך 50% בייבוא הטבק לגלגול בשנת 2019 (432 טון) לעומת שנת 2018 (873 טון), אך בשנת 2020 חל גידול של בערך 15% בייבוא הטבק לגלגול (500 טון בשנת 2020 לאחר 432 טון בשנת 2019 כאמור).
בשנת 2020 חל צמצום של 47% בייבוא טבק לנרגילות (78 טון לרבות טבק לנרגילות שיוצר במדינת ישראל) לעומת שנת 2019 (165 טון). עם זאת, יובאו לישראל 45 טון של תחליף טבק צמחי זול הנקרא בשם "הרבל" ונועד לצריכה בנרגילות.
חוק איסור פרסום והגבלת השיווק למוצרי טבק ועישון שנכנס לתוקפו בשנת 2019 אכן הניב פרי מבורך וצמצם מאוד את אפשרויות הפרסום רחב ההיקף של סוחרי הטבק ומוצרי העישון: הוצאותיהם על פרסום מרכולתם ושיווקה בשנת 2019 לא עלו על 37 מיליון ש"ח בקירוב לעומת בערך 64 מיליון ש"ח בשנת 2018.
לפי החוק, חלה חובה להסתיר את מוצרי הטבק והעישון בחנויות ובמרכולים, ולכן נאלצו חברות הטבק ומוצרי העישון לממן (לכל הפחות באופן חלקי) את קנייתם והצבתם של מתקנים המותאמים לדרישות החדשות. אמצעי השיווק הפומבי העיקרי שנותר לחברות הטבק ומוצרי העישון היה העיתונות הכתובה, וכן שיווק באמצעות שליחת דואר באופן ישיר אל נמענים מסוימים, ומתן טובות הנאה ללקוחות מעשנים בתמורה לשירותיהם כמעין סוכני פרסום ישיר מול אנשים אחרים.
כל האמור באתר הינו הסברים כלליים שאינם מחליפים יעוץ מקצועי ורפואי. אנא גשו להתייעץ עם מומחה בכל עניין ספציפי.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית