שתיית משקאות הכוללים אלכוהול ועישון גראס הפכו לעובדה מוגמרת בחיי השגרה הנוהגים במדינת ישראל בימינו. למעלה משני שלישים מקבוצת המתבגרים במדינת ישראל דיווחו כי הם שותים משקאות אלכוהוליים אחת לשבעה ימים (כאומדן מינימלי), וכן נצפתה מגמת התגברות בשתיית משקאות חריפים דווקא בסיטואציות המתאפיינות בלחץ נפשי רב דוגמת חוסר עבודה, חרדה ודפרסיה, ולאחרונה נצרכו יותר משקאות הכוללים אלכוהול גם בעת מגפת הקורונה. זאת ועוד, למעלה מרבע מתוך קבוצת המבוגרים (בני 18 ומעלה) במדינת ישראל צורכים מריחואנה כדבר שבשגרה, וחמישים אחוזים מהם עושים זאת באופן יומיומי.
הטיפה המרה יכולה להיות מקור לא אכזב להנאה כאשר היא באה במנות קטנות ואף במשורה: כוסית אחת בכל יום. משקאות אלכוהוליים יכולים להרגיע את מוחנו, לצמצם מעצורים אצלנו, לרומם את נפשנו ואף לגרום לגבר או לאישה לאזור עוז כדי לבוא בדברים עם בן המין השני, וכן לחזק את הליבידו אצל שני המינים. יתרה מזו, לא זו בלבד שיכולתו של הגבר להגיע לידי קישוי איבר אינה יורדת, אלא היא אף משביחה והולכת. משקאות אלכוהוליים הינם יפים לא רק לחיי אישות בריאים, עשירים ומספקים יותר, אלא הם גם יפים לבריאותו של הלב. והכול – כאשר אין מפריזים על המידה ואין שותים יותר מכוסית משקה אחת ביום כאמור.
מצד שני, שתייה בלתי מרוסנת של כמות אלכוהול מרובה בבת אחת, קרי: חמש כוסיות משקה משכר אצל זכרים או ארבע אצל נקבות, וזאת בתוך פרק זמן שאינו עולה על 120 דקות (שתייה הידועה בכינויה "שתייה התקפית" בקרב אנשי המקצוע כדפוס שתייה המאפיין אלכוהוליסטים כאשר הינו קבוע) – שכרה עלול לצאת בהפסדה. זאת, משום ששתייה כאמור יכולה להיות חוויה נוסכת אושר ומושכת לב בתחילתה, אך עשויה היא להביא עימה בסופה חוויות בלתי נעימות כגון פגיעה ביכולת לבוא לידי קישוי איבר, צמצום הליבידו, נטייה להירדם והרעה הגדולה מכולן: ירידה ביכולת להעריך נכונה את המציאות וירידה ביכולת להפעיל שיקול דעת. בשכרותנו אנו מפתחים קושי לדחות בקשות או הצעות, ולכן מועדים אנו לפורענויות כגון ניצול מיני או קיום יחסי מין בלא שקדמה לכך הסכמה מדעת, וכן סכנת הידבקות במחלת מין או בזיהום ואפילו חשש בדבר היריון לא רצוי, והכול – עקב הימנעות מנקיטת אמצעי זהירות בגין טעות בשיקול הדעת. יש לציין כי נקבות חשופות יותר מזכרים לסיכונים האמורים מפני שהן עלולות להשתכר במהירות רבה מזו המאפיינת זכרים, כפי שגם משתמע מכמות האלכוהול הקטנה יותר הדרושה לנקבות כדי להשתכר בהשוואה לזכרים (ארבע כוסיות משקה אצל נקבות לעומת חמש אצל זכרים כאמור לעיל).
מן הראוי להדגיש כי למעלה משבעים אחוזים מקבוצת המכורים לאלכוהול במשך תקופה ארוכה עלולים להיתקל בקשיים שונים בחיי המין שלהם, כמו למשל פליטת זרע מוקדמת מדי (בתחילת המשגל או אף לפניו), בעיות בהגעה לידי קישוי איבר והפחתתה של התאווה המינית.
גם למריחואנה נודעת השפעה רבה על דפוסי הפעולה של מוחנו. צריכת מריחואנה מרגיעה אותנו, מרוממת את נפשנו, מגבירה את תשוקתנו למזון ואת תאוות המשגל שלנו, וגורמת אפילו לטיפוסים ההססנים ביותר בקרבנו לאזור עוז. הדברים שנאמרו לעיל על השפעתה המיטיבה של שתיית משקאות אלכוהוליים במידה באופן יומיומי הינם יפים גם לעניין השימוש המידתי והמתון של גראס באופן יומיומי בכמויות קטנות, קרי: צריכתן של שש מנות יומיות בשבוע בממוצע (וליתר דיוק: מנה אחת בכל יום בימים שונים). שימוש קבוע בגראס כאמור מגדיל את הליבידו, הערנות והסיפוק המיני בקרב נקבות, וגם אצל גברים דווח על שיפור בחיי האישות ועל נחת רוח מיחסי מין עקב צריכת גראס כאמור.
לעומת זאת, שימוש בגראס בכמות גדולה יותר של שתי מנות ומעלה (או "ג'וינטים", בלשון העם) עשוי להביא לידי הקטנת הליבידו, נטייה להירדם, א-סקסואליות, ירידה בחוזקה ובטיבה של ההגעה לסיפוק מיני אצל זכרים ואף אצל נקבות, הפחתת שיעורו של הורמון המין הזכרי (הנקרא טסטוסטרון) בגוף, ירידה ביכולת להשיג קישוי איבר אצל הזכר, התדרדרות ניכרת באיכותו של הזרע אצל זכרים, וכן היעדר לחות באזור הווגינה אצל נקבות.
צריכת מריחואנה במינון האמור עלולה להיות כרוכה גם בצרות שמקורן בהשלכות הבלתי צפויות של צריכה כזאת אצל אנשים שונים, שכן שיעור החומרים הפעילים אשר נודעת להם השפעה פסיכואקטיבית אינו דומה בכל מוצר שמקורו בקנאביס, ואצל בני אדם שונים ייתכנו תגובות שונות לאחר צריכתם של החומרים האלה. חשש נוסף שמעוררים דפוסי הצריכה של המריחואנה במינון זה הוא כי בגינם צרכנים בלתי מבוגרים עשויים לפתח מצבים נפשיים לא קלים של חרדות.
כל האמור באתר הינו הסברים כלליים שאינם מחליפים יעוץ מקצועי ורפואי. אנא גשו להתייעץ עם מומחה בכל עניין ספציפי.
כירורגיה פלסטית
פורום קרנית
גינקולוגיה ניתוחית
סרטן המעי הגס והרקטום
פורום אוקולופלסטיקה
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות רשתית