כיום נהוג לשלב כבר בשלבים המוקדמים של דלקת מפרקים שגרונית תרופות המשפיעות על מהלכה. בכתבה הבאה סוקרת מומחית פנימית וראומטולוגיה את התרופות המוכרות, וכן את הטיפולים החדשים שכבר מצויים בשימוש בישראל.
דלקת מפרקים שגרונית הינה מחלה אוטואימונית בה הורס התהליך הדלקתי את העצמות הסמוכות ואת הסחוס המפרקי, דבר המוביל למגבלות תנועה עד כדי נכות. מדובר במחלה המופיעה בעיקר לאחר גיל 40 בכ- 1% מהאוכלוסייה, ונשים לוקות בה יותר מגברים. לצד תסמינים רבים בדרגות חומרה שונות, וכן הגבלה מהותית על פעילויות יומיומיות, היא עלולה להתקדם ולפגוע באברים נוספים בגוף. לכן, חשוב לדעת כי ישנם טיפולים תרופתיים המועילים לא רק לתסמינים, אלא משפיעים על התקדמות המחלה ומונעים את נזקיה.
הטיפולים המוצעים כיום לחולי דלקת מפרקים שגרונית
ראשית, חשוב לציין שאנו (הרופאים) יודעים כיום שנזק מבני בלתי הפיך עשוי להתפתח מהר מאוד, וגם להופיע כעבור 3 חודשים בלבד. לכן, כיום איננו מסתפקים עוד בהקלת הסימפטומים, וכבר בשלב המוקדם משלבים תרופות שיכולות למנוע את הנזקים הבלתי הפיכים על ידי שינוי מהלך המחלה. כלומר, הן אינן מרפאות אותה אך בולמות את הדלקת הכרונית ולכן מונעות היווצרות נזקים קבועים במפרקים. מכאן גם ניתן להבין את חשיבותו הגדולה של טיפול מוקדם ומקיף, אשר תורם להפחתת כאבים ונפיחות, וגם משמר בטווח הארוך את תפקוד ומבנה המפרקים, דבר המונע פגיעות תפקודיות קבועות ונכויות.
אילו תרופות קיימות לטיפול במחלה
ניתן לחלק את התרופות השכיחות לשלוש קבוצות עיקריות:
טיפולים נוספים המוצעים כיום לחולי דלקת מפרקים שגרונית
בשנים האחרונות הצטרפו טיפולים ביולוגיים חדישים לקבוצת ה- DMARDs. מדובר בחלבונים שפועלים באופן ישיר או עקיף על תהליך החיסון הפתולוגי ובכך מדכאים את הדלקת. בעיקרון, הם משמשים לטיפול במי שלא הגיב לטיפול הקלאסי ב- DMARDs. זוהי פריצת דרך של ממש בטיפול בחולי דלקת מפרקים ראומטית, הן בעצירת הנזק הרנטגני והן בתגובה המעבדתית והקלינית. כיום ישנן 3 תרופות ביולוגיות עיקריות שנמצאות בשימוש בישראל, הניתנות לחולים בהזרקה תת עורית או בעירוי, והן יעילות יותר מה- DMARDs הקלסיות. יחד עם זאת, נמצא כי שילובן ביחד עם מטוטרקסאט הינו יעיל ביותר למניעת הנזק הרנטגני ולטיפול בתסמינים. ראוי לציין כי גם לתרופות אלו ישנן תופעות לוואי, כאשר השכיחות שבהן כוללות תגובות אלרגיות, נפיחות, אודם מקומי וכאבים במקום ההזרקה. כלומר, התופעות השכיחות קשורות במתן התרופה עצמה. מלבד 3 התרופות ישנם עוד תכשירים ביולוגיים שחלקם כבר נכנסו לשימוש בישראל ואחרים טרם אושרו לשימוש, הניתנים בהתאם לסוג המחלה ולפי התגובה לתרופות ביולוגיות וקלאסיות DMARDs.
האם היצע התרופות מספק מענה שלם לחולים?
למרות ההתפתחויות של השנים האחרונות, 30% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית עדיין לא מגיבים באופן מספק לטיפולים לאורך זמן, בין אם מפני שמחלה עמידה לטיפולים הקיימים, או שהחולה אינו יכול לסבול את תופעות הלוואי. על כן, יש בהחלט צורך לפתח תרופות חדשות. מצד שני, יש לזכור כי האיתור המוקדם ותחילת הטיפול ב- DMARDs קלאסיים או ביולוגיים יכולים בהחלט למנוע את הרס המפרקים, וכן את התחלואה, הנכות והתמותה הנלווים לדלקת פרקים שגרונית.